בחירות האמצע הסתיימו (יום ד', 7.11.18) בגדול לפי התחזיות: הדמוקרטים ניצחו בבית הנבחרים, תוך שהם מצליחים להביא את הנשים להצביע בשיעור גבוה; הרפובליקנים ניצחו בסנאט, שם סיכוייהם היו טובים יותר מלכתחילה משום שיותר מושבים שעמדו לבחירה היו בידיהם. כריס סיליזה, עורך בכיר ברשת CNN, מצביע על הלקחים שניתן להפיק כבר כעת.
השנה של הנשים הדמוקרטים הימרו בגדול על עשרות מועמדות בנסיונם לזכות מחדש בבית הנבחרים. חלק ניכר מהמסר שלהם עסק בביטוח בריאות, מיסים ובכל מה שנוגע לנשים – במיוחד בפרברי הערים. זה השתלם בגדול. נשים היוו 52% מכלל המצביעים (לפי קלפיות המדגם) והן תמכו בדמוקרטים בפער של 20%. בבית הנבחרים צפויות להיות למעלה מ-100 נשים – לראשונה בהיסטוריה. במבט ל-2020: אם הדמוקרטים יריצו שוב אישה מול
דונלד טראמפ, עשוי להיות לה יתרון משמעותי.
משאל עם על טראמפ טראמפ עצמו הציג את בחירות האמצע כמשאל עם על תפקודו בשנתיים הראשונות לכהונתו. שני שלישים מן הנשאלים בקלפיות המדגם אמרו שכך זה היה: דעתם של טראמפ השפיעה בצורה המשמעותית ביותר על הצבעתם. למעלה ממחציתם אמרו שבאו להצביע נגדו, בעוד 40% אמרו שבאו להביע תמיכה בנשיא. זה איננו מצב ייחודי, מעיר סיליזה; זה מה שקורה בדרך כלל בבחירות האמצע, וכמעט תמיד ההצבעה היא נגד הנשיא המכהן, כי האמריקנים אוהבים לחלק את השליטה במוקדי הכוח.
הפיצול בתוצאות מתאים היטב לקמפיין שנוהל סביב טראמפ, הנשיא המפלג ביותר בהיסטוריה המודרנית. תומכיו יטענו, כי בלעדיו – הרפובליקנים היו מאבדים גם את הסנאט. מתנגדיו (ובהם כמה רפובליקנים) ייחסו לו את אובדן בית הנבחרים.
מיץ' מקונל הוא האדם החכם ביותר בפוליטיקה האמריקנית מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט לא נכנס לפניקה כאשר היו דיבורים על כך שהדמוקרטים עשויים לנצח. הוא שמר על טראמפ במסלול והצליח בגדול. הרפובליקנים לא רק שמרו על הסנאט, אלא הגדילו את כוחם בו בזכות נטילת המושבים הדמוקרטיים בפלורידה, אינדיאנה וצפון דקוטה, לצד שמירה על מושביהם המתנדנדים בטקסס ובטנסי. הם עשו זאת באווירה לאומית הנוטה בבירור לעבר הדמוקרטים.
שרוד בראון: כדאי לדמוקרטים להקשיב לו בראון נבחר לכהונה שלישית בסנאט באוהיו, מדינה בה ניצח טראמפ לפני שנתיים בפער של 8%. איש לא חשב שבראון יפסיד, אבל סיליזה אומר שנצחונו חשוב לקראת 2020. טראמפ סלל את דרכו לבית הלבן דרך מדינות המערב התיכון והוא ינסה לשחזר זאת בעוד שנתיים. בנאום הניצחון שלו קרא בראון לעמיתיו הדמוקרטים למקד את תשומת ליבם באזור זה ובעובדי הצווארון הכחול הרבים המתגוררים בו – והוא צודק.
המרוץ ל-2020 החל הלילה הסנאטוריות הדמוקרטיות קירסטן גיליברנד (ניו-יורק) ואיימי קלובכר (מינסוטה) ניצחו בקלות וניצבות בעמדה טובה לקראת הפריימריז בעוד שנתיים. לראשונה היו בבנק 10.6 מיליון דולר לפני שבועיים; לשנייה – 5 מיליון דולר. את כל הכסף הזה אפשר להשקיע בהתמודדות על מועמדות המפלגה לנשיאות. קלובכר תטען שהיא מהווה הוכחה לכך שהדמוקרטים יכולים לנצח במערב התיכון, בעוד גיליברנד תציג את עצמה כליברלית הלוחמת למען זכויות הנשים. סיליזה יהיה מופתע אם מישהי מהן לא תתמודד.
הכוכבים העולים הדמוקרטים נמחקו מהרשימה היו שלושה מועמדים דמוקרטיים ששמותיהם היו מוכרים גם מחוץ למדינותיהם: אנדרו גילום (מועמד למושל פלורידה), סטייסי אייברמס (מועמדת למושלת ג'ורג'יה) ובטו או'רורק (מועמד לסנאט בטקסס). כולל נוצחו, גם אם בפערים קטנים. המשמעות: שלושה מן השמות הבולטים האפשריים לקראת 2020 נמחקו מן הרשימה.
הפוליטיקה, כמו הטבע, אינה סובלת ריק ולכן מישהו אחר יצוץ ככוכב דמוקרטי; אולי אפילו או'רורק ינסה לנצל את הפסדו הקטנטן ל
טד קרוז כמקפצה. סיליזה מציע לשים עין על מושלת מישיגן, גרטשן וויטמר; ג'ארד פוליס, ההומוסקסואל המוצהר הראשון שנבחר למושל (בקולורדו); ועל המושלת החדשה של ניו מקסיקו, מישל לושיאן-גרישם.
הרפובליקנים ניצחו במירוצים הגדולים לתפקיד המושל אם הייתם שואלים את הדמוקרטים אלו תפקידי מושל הם הכי רוצים, התשובה הייתה: פלורידה ואחר כך אוהיו. הם הפסידו בשתיהן. מדובר בשתי מדינות מתנדנדות בבחירות לנשיאות, ותמיד טוב להיכנס לבחירות הללו כאשר מושל המדינה משתייך למפלגה שלך. לרפובליקנים גם תהיה שליטה בעיצוב מחדש של מחוזות ההצבעה לקראת בחירות 2022.
