|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשולי הכותרות: אפרת מכירים? - אגדה של אגודה ● שילוב אתיופים בקהילה ● ולקינוח התשובה הדמוגרפית
|
|
בדק בית [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
די לסטראוטיפים
כידוע, יש דברים שאנשים אוהבים לשנוא. אחד מהם זה אגודת אפרת לעידוד הילודה. וסיבות לכך לא חסרות. בראש ובראשונה זה בגלל הדימוי החרדי שלה. דוספוביה כבר אמרנו?
מִנֶגד אין זה סוד שלהפלות, ולוועדות השונות למענן, יש יחסי ציבור מצויינים, בעלי ותק רב בדעת הקהל התומכת בהן, כשהיא מגוּבה על-ידי ארגונים פמיניסטיים קולניים.
יש לזכור כי לעוּבר בן 40 יום יש חיים, ולכן הפלה היא הִמָתָה. ידוע גם שהפלה מהווה לא פעם סיכון בריאותי לאישה, ועלולה אף לגרום לעקרותה. ובכלל, עשרות אלפי תינוקות מרוצים שהצילה אגודת אפרת, ואימהותיהם המאושרות, אינם טועים.
האגודה, כפי שהיא מציינת, נאמנה לחוק. אילו הייתה כל פגיעה חוקית מצידה, כטענת המתנגדים, אין ספק שאַמות הסיפים הציבוריות היו מרעידות את המדינה ואת מערכת המשפט. העובדה שלא הוגשה כל תביעה משפטית עד כה, במהלך 44 שנות קיומה של האגודה, אומרת דרשני ומצביעה על נקיון כפיה. אז מה רע בכך, שגם מביאים חיים לעולם, גורמים לאימהוּת מאושרת ומעשירים את התרומה הדמוגרפית הלאומית? די לסטראוטיפים!
דומני שהאגודה ראוייה לא רק לפרס ירושלים, אלא לפרס ישראל על מפעל חייה, כנגד כל הסיכויים.
גם אתם יכולים
אתיופים בחדשות - עושים היסטוריה. אז מה היה לנו? שופטת שלום ראשונה ואלוף משנה צבאי ראשון בקהילה. זאת בנוסף לח"כים, אנשי אקדמיה ורבנים בקהילה.
האם אין האישים החשובים הללו, שהשתלבו בחברה הישראלית, במעמדים ציבוריים וצבאיים חשובים, ראויים לשמש מודל לבני הקהילה? עד כה שמענו אינסוף האשמות על היחס הגזעני והמפלה כלפיהם מצד המדינה והחברה. האם לא הגיעה השעה שהם יעשו בדק בית בנעשה בתוך קהילתם?
הגיע הזמן שהאתיופים ישתחררו מסטראוטיפים ודעות קדומות שלהם כלפי עצמם ומתדמית גזענית נחותה, ויתחילו להאמין בהם וביכולותיהם, לטפחם ולהגיע רחוק, כפי שעשו זאת אותם אישים לפניהם והוכיחו שזה אפשרי.
הסוד הוא כוח רצון, נחישות ודבקות במטרה. מי יתן שנגיע ליום שבו כל העדה תשתלב היטב בחברה, ותפסיק לעשות היסטוריה.
התשובה הדמוגרפית
בשנת 2009 פירסם 'מכון ירושלים' נתונים המצביעים על גודלה של האוכלוסייה הערבית, שמהווה 35% מכלל האוכלוסייה העירונית. על-פי התחזית של המכון תוך עשור צפוי היה המגזר הערבי בבירה לגדול ולהשתוות בהיקפו למגזר היהודי. בקצב זה לא יהיה עוד בעתיד מיעוט ערבי אלא רוב, חלילה. ועם נתונים סטטיסטיים, כידוע, אי-אפשר להתווכח.
מתברר כי ישראל מודל 2009 מגדלת מפלצת אנטישמית מבית, תוצרת כחול לבן, המרימה ראש ומתרבה בקצב מדהים, פי 3 מהאוכלוסייה היהודית. והנֵה אנו על סף פיתחה של שנת 2019, ומתברר שהיחס בין שתי האוכלוסיות לא השתנה משמעותית.
האם החוקרים המלומדים לא לקחו בחשבון את הילודה החרדית הגדולה בעיר, אשר עומדת על עשרה ומעלה צאצאים, בניגוד לריבוי הטבעי הממוצע של 3 ילדים בלבד במגזר הכללי? האם נעלמה מהם העובדה שהילודה הערבית מתמעטת בקרב הדור הצעיר? אז חידלו לכם מתסריט האימה הבידיוני שלא יתגשם, כהבטחת הבורא.
וגם מדוע המשטרה לא אוכפת את איסור הפוליגמיה (ריבוי נשים) במגזר הערבי?
|
| תאריך:
|
08/11/2018
|
|
|
עודכן:
|
08/11/2018
|
|
ציפי לידר
|
|
חלומו הרטוב של ראש הממשלה לשנות את שיטת הממשל אינו אלא פגיעה חמורה באושיותיה של הדמוקרטיה הישראלית. אם הוא אכן יקרום עור וגידים - הוא יהיה בכייה לדורות. יהיה בו כדי להשליט באורח מלאכותי מפלגות גדולות וכוחניות בלבד, ובה בעת לדכא את המפלגות הקטנות, תוך מניעת זכות הביטוי ששלהן.
|
|
|
|
|
איש לא מכיר אותו. חושבים אותו לצל עובר, חסר בית, נטול עבר, הווה של סתם, עלוב עתיד. עוברים על פניו כעבור אדם על פני אילן בשדרה. תמול סגדו לו. עבדו אותו. נגע בשמים. היום מעולם לא היה. לא בא לעולם. הוא עוצר עוברים ושבים העומדים רגע והוא אומר להם 'הָיִיתִי'. תמהוני. איך אומר מי שלא נראה כי היה, 'הָיִיתִי'. מה הוא אומר. איפה היה. מתי היה. לא היה. אבל הוא אומר 'הָיִיתִי'. 'הָיִיתִי' זה ייסורים. 'הָיִיתִי' זה חרטה. 'הָיִיתִי' זה געגועים. 'הָיִיתִי' זו הגות עמוקה על החוט הקושר אדם אל הזמן, והחוט נושר, והזמן הולך, והאדם עומד ואומר 'הָיִיתִי' לחבר את החוט, אבל החוט מתפורר והייתי שאדם אומר, לא קשור עוד לשום דבר. מכל הדברים שהיו - לשום דבר שהיה, ועל כן הדברים שהיו לא היו.
|
|
|
|
|
שבוע לאחר מערכת הבחירות המוניציפלית הרי שהתמונה העולה מתוצאות הבחירות הללו - ביהדות החרדית, מסתבר שישנה הפרדה גמורה בין המושגים "יהדות תורתית" ל"חברה החרדית". כל סכרי האמונה, הערכים וה"שולחן ערוך" הקדוש לא רק שנסדקו ונפרצו אלא פשוט נאטמו וחוסלו. והתמונה הקשה ביותר שעלתה מול עינינו הדומעות באה מעיר הכרמל, מחיפה. מעגלים, מעגלים של בני תורה ובחורי ישיבה רוקדים, כבימי "עגל הזהב" הקשים, מסביבה של אשת שמאל אנטי דתית שממוקמת, כיאה לשכמותה, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ובאמתחתה הבטחה להעניק את ה"מועצה הדתית" בעיר חיפה לרפורמים ולקונסרבטיבים, שמזמן בעטו בתורת ישראל. הגב' הזו הגיעה "במקרה" ל"מסיבת הניצחון" של מפלגת "דגל התורה" בחיפה, והנה פשטו עליה אותם בחורים הטוענים ללימוד תורה, ורקדו מסביבה תוך המטרת עבירות בזו אחר זו.
|
|
|
|
|
באד אישל היא עיירת מרחצאות יפהפייה בלב אזור האגמים האוסטרי ממזרח לזלצבורג. משקיפה עליה וילה צהבהבה, שהייתה משכן הקיץ של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. חדר העבודה של הקיסר האוסטרי (שלט באימפריה האוסטרו-הונגרית מ-1848 ועד מותו ב-1916 ) נשאר בדיוק כפי שהיה ב-29 יולי 1914. ביקרתי שם. חדר צנוע, שולחן עבודה פשוט, מנורת חשמל, פעמון, ספה וכורסה למנוחה. עמדתי כמה דקות מול השולחן. כאן, על השולחן הזה חתם הקיסר בן ה-84 על הכרזת המלחמה של האימפריה שלו על מדינת סרביה הצעירה. זה הרגע בו פרצה למעשה מלחמת העולם הראשונה (שנקראה בזמנו "המלחמה הגדולה"), ששינתה באופן דרמטי את הסדר העולמי וגבתה כמעט 17 מיליון הרוגים. לפני שפרנץ יוזף עזב לווינה הוא כתב מינשר לעמו (כלומר לעמי האימפריה) מדוע הוא חתם על הכרזת המלחמה. הבשורה המרכזית שבו היא שהמלחמה תהיה קצרה, שהניצחון מובטח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
