מוצאי שבת 5 בינואר 1957, יצחק קיים חייל בן 20 המשרת ביחידת חי"ר בדרום עוזב את המחנה בו הוא משרת ברשות מפקדו לחופשה קצרה של 6 שעות. יצחק, יליד אלג'יר עלה לארץ כשנה וחצי לפני כן כשהוריו ואחיו נשארים באלג'יר. יצחק בילה את החופשה הקצרה שניתנה לו בקולנוע ברמלה לבדו. בעת שהיה בדרכו חזרה ליחידתו, בשטח ישראל באזור כפר טרומן, בית נאבלה, כ-8 ק"מ מקו שביתת הנשק הישראלי ירדני, הגיחו לעברו כ-4 אנשי חולית פדאיון חמושים בתת מקלעים שהיו במארב, וקראו לו בעברית לעצור. בפעם הראשונה לא עצר. בפעם השנייה עצר בהליכתו. לימים יספר קיים כי חשב כי אלה שומרי מושב שחשבוהו למסתנן. לאחר שעצר וקרב לכיוון האנשים, התנפלו עליו, קשרו ידיו וציוו עליו לשכב. קיים סיפר, כי עוד הספיק לראות חלק מחברי הכנופיה יורה על רכב העובר בכביש.
לאחר הליכה של שעה בערך התיישבו חוטפיו אנשי חוליית הפדאיון על האדמה, פתחו קופסאות בשר והציעו גם לו לאכול. הם אף כיבדו אותו בסיגריות. אחר כך המשיכו דרכם ומסרוהו לידי השוטרים הירדנים, משם הועבר לכלא זרקא בירדן. כעבור זמן מה, הוחל בחקירתו. החוקרים רצו לדעת פרטים על יחידתו ומיקומה של היחידה. הם ניסו לדבריו לשכנע אותו לספק להם ידיעות ובתמורה הבטיחו לו להחזירו לאלג'יר. כאשר הודיע להם כי אינו מעוניין לחזור לאלג'יר אלא רק לישראל התנפלו עליו בכעס והיכוהו. קיים נחקר גם לגבי השתתפותו במבצע סיני והואשם ב"הריגת ילדים ונשים ערביים". כחודש וחצי לאחר שנשבה בא לראותו בתאו, קצין ירדני שהתנפל עליו הפליא בו מכותיו ושבר את שיניו.
המפגש עם השבוי הישראלי גדעון הולין
במהלך שהותו בכלא זרקא סיפר אחד האסירים ליצחק קיים, כי בכלא זרקא נמצא יהודי נוסף. היה זה
גדעון הולין, סטודנט למשפטים בירושלים שנשבה עם חברתו שיפרה רבינוביץ' ב-17 בינואר 1957 שעה שחצו את הגבול ליד בית צפפה (כתבה על נושא זה פורסמה לא מכבר באתר ניוז 1). באחת הפעמים כשגדעון יצא להתרחץ בלווית אסיר משגיח, ראה את יצחק קיים בא לקראתו במסדרון. התפתחה שיחה קצרה. קיים ביקש מגדעון למסור לשלטונות ישראל לאחר שיוחזר, על מקום המצאו. פעם אחת בצאתו לנער שמיכותיו ראה גדעון שוב את קיים. החיל הישראלי עמד בחצר וקרא ספר. בראותו את הולין שאל אותו יצחק בעברית, מתי ישחררו אותנו. על כך השיב גדעון, אין לי מושג.
ואכן כאשר גדעון הולין הוחזר לישראל ב-6 במרץ 1957 לאחר 47 ימי שבי בכלא הירדני סיפר לעיתונאים וגורמי הביטחון כי פגש בכלא זרקא אסיר ישראלי בשם יצחק קיים. בעקבות הודעתו של הולין פנו נציגי ישראל לנציגי ירדן בבקשה לדעת אם החייל יצחק קיים שהוכרז כעריק לאחר שלא שב לבסיסו נמצא ברשותם. הירדנים לא השיבו ולא הודו בחטיפתו. רק מאוחר יותר אישרו כי יצחק קיים נמצא ברשותם.
החזרתו של החיל השבוי לישראל
ב-1 ביוני 1957 לאחר שישב בכלא הירדני במשך כחצי שנה הועבר יצחק קיים לעיר העתיקה בירושלים, נשאר שם עד ה-3 במאי, ודרך מעבר מנדלבאום הועבר לישראל. לאחר שחזר לישראל סיפר כי חוקריו בכלא הירדני סיפרו לו כי ישראל אינה מעוניינת לקבלו בחזרה והוא פתח לדבריו בשביתת רעב שנמשכה 4 ימים במחאה על אי-שחרורו ואי כיבוד ההבטחות לשחררו שניתנו לו על-ידי הירדנים. בעיתונות דאז דווח כי זמן קצר לאחר שחרורו ולאחר מנוחה קצרה חזר קיים ליחידתו.
בהנחה שיצחק קיים בחיים, הוא אמור להיות כיום בן 82 לערך. מעניין היה לשוחח עמו ולשמוע מ
מקור ראשון את סיפורו. את מה שעבר עליו בשבי ועל הקורות אותו אחרי השבי, האם הקים משפחה וכדומה.