להידבק בחיידק הבריאות

בשנים האחרונות אנחנו מזהים יותר ויותר אנשים שהם "מכורים" לספורט, שותים שייקים מתרד וקייל ומגיעים לעבודה עם ארוחת צהריים בריאה בקופסא. אף אחד מהם לא נולד עם קינואה בפה, אולם נראה כי האנשים האלו "נדבקו" בחיידק הבריאות ועברו מהפך. אז מהו חיידק הבריאות, איך נדבקים בו ואיך מתנהגים "החולים" במחלה?

על בריאות ואורח חיים בריא:

אנשים רבים מחברים בין משקל או ספורט לבריאות. בעיניי ההגדרה של בריאות היא להיות בשיאי - "הכי טובה שאני יכולה להיות ולהרגיש כבר עכשיו ולשמר את זה במצב האופטימלי לתמיד".

מהם החסמים שמונעים מאיתנו להידבק?

• חוסר מודעות: נכון, לא כולם מודעים עדיין. רובנו לא למד תזונה, ואנו לא תמיד מודעים למה שאנו אוכלים;

• בלבול ושפע אינפורמציה: עודף מחקרים, מחקרים בעלי תוצאות סותרות, מחקרים "מפחידים" על כך שהירקות שלנו לא בריאים ושלא נדבר על שמן קוקוס, בשר וכו';

• יקר - זה נכון: חומרי הגלם הנדרשים לתחזוק אורח חיים בריא לא זולים במיוחד ובשל כך יכולים לעכב החלטות;

• רגשות אשם: במהלך התהליך נתקלים בנפילות שמחזירות אותנו 20 צעדים אחורה, עליהן יש להתגבר ולהמשיך למרות הכל;

• קושי להתנהל בחוץ: קיימת מודעות גדולה ויש גם רצון טוב מצד מסעדות להציע תפריטים בריאים יותר. מנגד, מי שאוכל בריא יודע, שההיצע עדיין קטן. לא תמיד קל להתנגד לשפע המנות הטעימות המוצעות בחוץ;

• מחסור בזמן: החשש מפני מחסור בזמן לבישול, להתארגנות, לספורט. אין ספק שאפליקציית הזמנת הפיצה והספה נראות הרבה יותר פשוטות;

• הפחד מלהיגרר לקיצוניות: הפחד מהתמכרות, החשש מחוסר איזון, החשש מחוסר ההבנה של איך ומתי לשחרר;

• גדול עליי: אנחנו גם ככה די עייפים לרוב, אז עכשיו להתחייב לכל הפעולות הללו? כבר אמרתי לך שסבתא שלי עישנה ואכלה מה שבא לה והיא חיה מצוין, לא? טפו טפו טפו;

• התנהלות מול הסביבה: בעלי לא מאמין בשטויות האלו;

• הפחד מלהצליח - מה יקרה כש...? כשאני אהיה בשיא שלי? כשאני אהיה כזו רזה? כשאני ארגיש כל-כך מדהים עם עצמי? לא בטוח שמגיע לי בכלל להרגיש ככה.

כדי להידבק בחיידק הבריאות צריך להיות מודעים למחסומים המנהלים אותנו. אחרי שנדע מהם החסמים שלנו, נמצא גם את הדרך להתגבר עליהם.

אז איך יודעים שנדבקים?

כמו כל חיידק טוב הופעתו מלווה בארבעה סימפטומים: לחשוב טוב, לאכול טוב, להתאמן טוב ולישון טוב.

לחשוב טוב

במחקר שפורסם לפני כמה שנים, נשאלו נשים בתחילת הדיאטה שלהן, מהו לדעתן סיכויי ההצלחה שלהן. 70% ענו שהן הולכות להכשל. אנשים שאוכלים בריא, נמצאים בסטיייט-אופ-מיינד של "אני בריא", "אני חיוני", "אני משקיע בעצמי" "אני חשוב לעצמי" אני רזה. וזה המסר שמתחדד פנימה.

לאכול טוב...

שנים לימדו אותנו לחשב קלוריות, להיזהר משומנים וכו', אבל יש דיאטות כמו דיאטה קטוגנית שמבוססת על 80%-70% שומן בתפריט וזו דיאטה מעולה לירידה במשקל. אז איך זה הגיוני? בנוסף, שנים שאנחנו פועלים לפני ההנחיות האלו ועדיין סובלים ממחלה שנקראת השמנת יתר.

אז מה קורה כשאנחנו אוכלים?

• תודה: כשאנחנו אוכלים הגוף מגיב: דבר הראשון - הגוף אומר תודה! הוא צריך אוכל, הוא רוצה אנרגיה. הגוף הוא מערכת שמפיקה ומתקנת ולומדת ומתמודדת ובשביל זה הגוף זקוק ל"חומר"- לחומר הנכון;

• פירוק המזון: אחרי שהגוף אמר תודה, הוא מתחיל לפרק את המזון. אחד הדברים שהוא מפרק זה את הסוכרים שבאוכל ולזה הוא מגיב;

• כשאנחנו צורכים סוכר, הגוף שלנו מפרק אותו ומשחרר את הורמון ה"אינסולין" - החבר הכי טוב שלנו מצד אחד והאויב הכי גדול מצד השני;

• לאינסולין תפקיד חשוב ביותר שבלעדיו לא נוכל לחיות: החדרת הסוכר. התאים מייצרים אנרגיה - מה שנקרא ATP. האנרגיה חיונית עבורנו, אבל כשאנחנו צורכים כמות גדולה מדי של סוכר, מופרשת כמות גדולה מאוד של אינסולין, מאחר שלתאים יש קיבולת מוגבלת, בשלב מסוים הגוף בונה מאגרי סוכר נוספים כדי שיתאפשר לו לספק אנרגיה במצב של שינה ממושכת או ביצוע פעילות גופנית מאומצת - מאגרי הגליקוגן, אלא שגם כמות הסוכר הנדרשת למאגרים אלו היא מוגבלת, כך שכל עודפי הסוכר שהגוף שלנו לא באמת זקוק להם, נאגר בגוף כשומן;

• מה שחשוב לזכור הוא שסוכר מצוי לא רק למתוקים: סוכר הוא פחמימה וזה יכול להיות גם עמילן או לקטוז או מלטוז והם, ממש לא מתוקים. הם בעצם נמצאים בדגנים, קטניות, מוצרי חלב. ממש לא דברים שהם בהכרח מוגדרים כ"מתוק";

• בנקודה זו זה כבר הופך לבעייתי כיוון שהתזונה היומיומית שלנו מורכבת ממוצרים רבים המכילים סוכר בלתי נרגש, כמו לחם, פסטה, חומוס, שיבולת שועל, פריכיות, אורז, פתית, קרקרים, פיצה, צ'יפס, בטטות, ירקות מסוימים ועוד;

• צריכת פחמימות: הפחמימות הן מקור האנרגיה החשוב ביותר. הן מורכבות מגלוקוז, יחידות סוכרים, האנרגיה הזמינה ביותר לגוף. במהלך היום הגוף שורף פחמימות בכדי לייצר אנרגיה. הפחמימות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: פחמימות פשוטות ופחמימות מורכבות;

• בתהליך של הדבקות בחיידק הבריא מומלץ לצרוך פחמימות מורכבות - אבל גם כאן - פחמימה היא פחמימה ולכן חשוב לשים דגש על המינון והכמות. עם זאת, נסו לשבת במסעדה ולבדוק אלו מנות נקיות מפחמימות... בלי קשר להיותה של המנה בריאה או לא. לא משימה פשוטה.

מהם הכלים שלנו?

כיצד אנו מייצרים כלים חשובים להצלחת התהליך עם כל המידע, המוטיבציה והרצון להדבק בחיידק הבריאות שצברנו?

• אמונה: זה אפשרי! אנחנו חייבים להאמין בזה. אחרת, כל צעד פרקטי בדרך להשגת היעד לא יצלח. אני חייבת להתהלך בעולם בידיעה שאני מסוגלת לאהוב ספורט, לוותר על ההרגלים הלא טובים שלי, לאהוב אוכל בריא, לחשוב שאוכל בריא טעים וכיפי עבור הגוף שלי. איך עושים זאת? כותבים חזון;

• תהליך מוגדר מראש, ברור, נהיר וקל לתפעול: גם מטוס לא ממריא מעצמו. יש תהליך מוגדר של התנעה המורכב ממספר שלבים ושהתהליך ברור, הכל כל-כך פשוט יותר;

• מתחילים בהגדרת היעד: קבעו יעד ריאלי אחרת סתם תחוו תסכול ותחזרו 10 צעדים אחורה. למשל: להכין ארוחה אחת חדשה בשבוע, לאכול ארוחה אחת ביום שהיא כולה סלט סלט, לעשות הליכה בחוץ שלוש פעמים בשבוע, לעלות במדרגות במקום במעלית וכו', תוך בדיקה תמידית של השלבים שיובילו אותנו למקום הנכון;

• כאן ועכשיו: בדיקה עד כמה הצעדים הרצויים, אפשריים בחיינו כבר עכשיו;

• חיזוק חיזוק חיזוק: חיזוק ועידוד עצמי יכול לתת בוסט לכל התהליך: אני אלופה, אני יכולה, הצלחתי. כך טיפין טיפין לכבוש יעד ועוד יעד;

• לשחק עם האוכל: אחד הכלים הטובים ביותר שעזרו לי באופן אישי הוא ההבנה שאם לא אהנה מהאוכל, לא אצליח להתמיד. אמרתי לכם, חיידק הבריאות זה משהו שנהנים ממנו. אתם חייבים ליהנות, לוודא שטעים לכם, שמגוון, שזה מספק אתכם ושאוכל זה כיף;

• תמיכה: אין כמו לעבור את זה יחד. להרגיש שיש עוד אנשים שמרגישים או הרגישו או ירגישו את מה שאני חווה בתהליך הזה;

• איזון: זה אחד הדברים הכי מאתגרים שיש. כי איזון זה גבולות וזה אישי. זה לא משהו שרואים, זה משהו שמרגישים, מחליטים עליו. הוא לא מוחשי. ולכן, הכלי הטוב ביותר שלי לקבלת איזון זה פשוט להתחיל לשאול שאלות. אם את רוצה לחרוג מהתפריט שקבעת לעצמך או לאכול משהו שהוא לא אידיאלי עבורך, את צריכה לבדוק עם עצמך כמה זה חשוב לך, כמה זה ייעשה לך טוב והאם זה שווה לחרוג בשביל זה.