מה שאנחנו רואים ברצועת עזה שהחמאס הוא היוזם. מערכות הביטחון במיוחד צה"ל, נגררות אחרי צעדי החמאס, ולא להפך. האם הדבר נובע מקונספציה ביטחונית שגויה באחד מן ההיבטים של המלחמה נגד הטרור? האם פרטי המקרה שלהלן מדגימים את התפיסה הכושלת של מערכות הביטחון בישראל? את כישלון המטכ"ל-ים, בראשות הרמטכ"ל-ים ששרתו ומשרתים, השבויים בקונספציה מוזרה וישנה? האם זה סוג של סטגנציה? האם יש אצלם בלבול בולט בין מערכות נשק אסטרטגיות לבין מערכות נשק טקטיות? לקחת כלי נשק טקטי, גם אם הוא מצוין, כמו כיפת ברזל, ולתת לו פרוש אסטרטגי, הוא שגיאה חמורה. האם הכישלון בסילוק רחפנים נושאי פצצות ובעפיפוני התבערה מאזור עוטף עזה, כרוך סביב צווארה של ועדות החוץ והביטחון לדורותיה? ובשרי הביטחון לדורותיהם?