משרד החינוך בשירות של ימין הזוי

יש לנו שר חינוך, שהעלה בפני ראש הממשלה בקשה, או ליתר דיוק דרישה, לקבל לידיו את תפקיד שר הביטחון. טרם פגישת שר החינוך עם ראש הממשלה מצא לנכון שר החינוך להעלות את הצורך למנותו לתפקיד שר הביטחון בנאום שנשא ברמת גן במפגש, שהיה אמור להיות חינוכי.

ניתן לצפות שבמפגש שמשרד החינוך מארגן, תהיה התמקדות בנושאים חינוכיים, אך שר החינוך החליט, שזה מקום להקדיש חלק נכבד מנאומו לנושא מדוע רק הוא זה, שעשוי להצעיד את מערכת הביטחון בבטחה.

לפני עשרות שנים "הגשש החיוור" הצחיק אותנו עם שר חינוך שרצה להיות שר ביטחון, אך מאחר שבתפקידו כשר חינוך לא היה חינוך, כך גם בתפקידו כשר ביטחון לא יהיה ביטחון. הפעם אסרב לצחוק, אני מודאג, ששר החינוך, המבקש לכבות שריפות באש, רוצה להיות כבאי השריפות הביטחוניות וכך להבטיח את ביטחון מדינת ישראל.

גם אם אשבח את שר החינוך על שקידם תוכנית מבורכת, שהניעה תלמידים רבים לא להסתפק בלימודי מתמטיקה במסגרת של 3 נקודות ולהמירה במסגרות של 4 ו-5 נקודות, אני רואה בשר החינוך אחראי להחדרת רוח לאומנית משיחית למערכת החינוך. לא מדובר באדווה אלא בסופה משיחית הזויה ששוטפת את מערכת החינוך.

אני מודאג מתוספות תקציביות נדיבות ל"טיולים" לחברון. סיורים המתחילים בקריאת שיר של טשרניחובסקי - "מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי דּוֹר הַמִּדְבַּר? כֵּן! דַּם כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן דָּמִי הוּא, קוֹלֵחַ וְאֵינוֹ נָח, שׁוּב קָרָא לִי הַשִּׁיר הָעַז, מַנְגִּינַת דָּם וָאֵש: עֲלֵה בָּהָר וּרְעַץ הַכַּר, כָּל מַה שֶׁתִּרְאוּ - רַשׁ"!

לא תחיה כל נשמה

השמעת שורות אלו מתוך "מנגינה לי" של טשרניחובסקי בסיורי מורשת בעיר חברון הופכת ללא לגיטימית במגוריה של אוכלוסייה ילידית בעיר הזו. על-רקע של רחובות ריקים, בהם נושבות רוחות רפאים, כי נמנע מאלפי תושביהם הערבים לחיות בבתיהם ברחובה הראשי של העיר, שומעים תלמידים בסיורי מורשת - "כָּל מַה שֶׂתִּרְאוּ - רַשׁ!"

משרד החינוך בהשראת הקודקוד משנע תלמידים לסיורים בעיר האבות, כשרחובות רפאים בחברון מהווים תפאורה "חינוכית" לדברי מתנחל בפני תלמידי מערכת החינוך הישראלית תוך הדגשת הקריאה - "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרוֹך כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתָתִיו" (יהושע א' 3). שר החינוך מטפח ערוץ תקשורת של תרבות ומורשת, בו מוחלף האויב הכנעני באויב ערבי. למתנחל חמוש ברובה ניתנת כל הבמה להקריא בפני תלמידים בסיור מורשת מספר דברים כ' 16 - "מֵעֲרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶה ...לֹא תְּחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה". הוא לא יקרא בפניהן פסוק מספר במדבר ט"ו 15 - "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם".

על-רקע רחוב רפאים בלב חברון תלמידי מערכת החינוך מאזינים לקריאה - "לֹא תְּחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה", כשנמנעת השמעת קולה של ישראל שוחרת שלום בפני התלמידים.

בסיורי המורשת של משרד החינוך פוגעים במורשת אבות. לא מקריאים פסוקים, המחייבים קליטת האחר ושיתופו בחברה. לא ניתנת במה לביטוי המחייב שוויון הגר ואהבה כלפיו (דברים י' 19, כ"ד 17). בסיורים אין מקום גם לביטויי כמיהה לחרות האדם לשירים אחרים של טשרניחובסקי, כמו - "נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכָרְתִיָּה לְעֵגֶל פַּז". אין מקום לכמיהה בשירו לשאת רק שלום מלאום אל לאום תוך הכרה במאווייו של האחר. למרבה הצער, הבמה היא רק לרעיונות המתירים דמם של תושבים ערביים בני הארץ הזו.

מתן גיבוי לגישה בסיור לימודי מטעם משרד החינוך, שבבסיסו קיימת התעלמות מאנושיותם של עמי כנען ודמוניזציה מוחלטת שלהם תוך העתקת הגישה כלפי בן הארץ הזו החי כיום בחברון, זו לא עשייה חינוכית, זו נתינת יד למעשה פשע בלתי נסלח.

שורות אלו נכתבות טרם פגישת שר החינוך עם ראש הממשלה, בה יעלה שר החינוך את בקשתו להיות שר הביטחון. אני מקווה, שהמבקש לכבות שריפות באמצעות אש, לא יקבל לידיו את תפקיד שר הביטחון.