|
|
לא נדרשים לדין וחשבון [צילום: מארק לניהאן, AP]
|
|
|
|
|
בעקבות ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, בדקה פייסבוק את עצמה וגילתה כשלים רציניים. אבל במקום לבצע רפורמה מלאה, השתמשה פייסבוק במשאביה העצומים כדי לצאת נגד מבקריה – כותבים מומחי סופאן גרופ. זוהי רק הדוגמה האחרונה לעוצמתם של ענקי המדיה החברתית, אשר אינם נדרשים לתת דין וחשבון בנוגע לטיפולם בכמויות העצומות של המידע שברשותם.
בני אדם נוטים להאמין למידע העולה בקנה אחד עם דעותיהם הקיימות, בלי קשר למקורותיו. הרשתות החברתיות הן כיום המקור מספר אחת למידע תפור ומטעה ולמתן חיזוק לדעות מוטות. מידע שגוי נצרך ללא כל אימות ואפילו ללא בדיקה כלשהי של מקורו. הגישה למידע – לא לכסף, מקורות אנרגיה או נשק מתקדם – היא כיום המשאב היקר ביותר שבידי מדינות. רוב המדינות אפילו לא מתקרבות לכמות חסרת התקדים של מידע שבידי הרשתות החברתיות. כעת הן פשוט מנצלות לצרכיהן את המידע שבידי הרשתות, למשל לצורכי מודיעין.
לאחר רצח ג'מאל חאשוקג'י פורסמו דיווחים על חוות טרולים שמפעילה ממשלת סעודיה, ושכל תפקידן הוא לחתור תחת מבקרי המשטר. הסעודים משתמשים ברשתות החברתיות כמו אלה אוטומטית, ההולמת במתנגדיהם באמצעות אלפי חשבונות אנושיים ורובוטיים המפיצים מידע כוזב. ריאד תוקפנית במיוחד בטוויטר, בו היא משתמשת נגד מדינות אחרות במפרץ הפרסי ונגד עיתונאים ומתנגדים אחרים שלה.
מומחי סופאן מציינים, כי בזמן המלחמה הקרה הייתה הסכמה שבשתיקה על כללי המשחק בין המעצמות היריבות; כיום אין שום גבולות, שכן הממשלות רואות את החברות הפרטיות כיעד לגיטימי יותר מאשר ממשלות יריבות. יתרה מזאת: במדינות כמו מיאנמר, הפיליפינים וקמבודיה – בהן ידיעת קרוא וכתוב היא נמוכה יחסית – משתמשות הממשלות ברשתות החברתיות (בהן ניתן להעביר סרטונים) כדי להשפיע על האוכלוסייה. ואילו בסין יש אין ספור דוגמאות לדרך בה הממשלה אוספת מן הרשתות מידע על אזרחיה.
מי ישלוט על העתיד? ייתכן שיהיו אלו המדינות בעלות הצבאות החזקים ביותר, אבל גם מדינות חלשות יותר יכולות להשיג גישה בלתי מוגבלת למידע. את המידע הזה ניתן לנצל למגוון של שימושים, תוך התבססות על בינה מלאכותית ורובוטים מתקדמים. הנושא אינו מקבל את תשומת הלב הראויה לו, מתריעים מומחי סופאן: בשימועים בקונגרס התברר, כי רק לסנאטורים מעטים יש מספיק ידע כדי לשאול את השאלות הנכונות.
הפוטנציאל הטמון במידע שבידי הרשתות החברתיות הוא כה גדול, עד שכל ממשלה משתמשת בו לצרכיה. בעולם החדש הזה, בו המידע הוא המטבע של הגיאו-פוליטיקה, המדינות ותושביהן יושפעו מהסכמי השימוש ברשתות החברתיות יותר מאשר מאמנות בינלאומיות.
