לא מדובר רק בהגברת הצמיחה. מדובר גם בביטחון לאומי ובהסתמכות על עצמה. סין רוצה לבנות אלופים תוצרת בית בענפים בהם תוכל להתחרות בענקים המערביים דוגמת אפל וקוואלקום. יש לה עוד דרך ארוכה, אבל המפלגה הקומוניסטית מטילה את כל כובד משקלה הפיננסי של המדינה ומכריחה מדינות אחרות להיכנס למגננה – כותב ניו-יורק טיימס, בסדרת כתבות על עליית מעצמת-העל הסינית.

סין כותבת מחדש את הטקסט-בוק בתחום הייצור, כותב העיתון. המוסכמות הן, שיש לעבור כמה שלבים יצרניים. ראשית, לייצר נעליים. אחר כך – פלדה. לאחר מכן – מכוניות, מחשבים וטלפונים סלולריים. הכלכלות המתקדמות ביותר מגיעות לייצור מוליכים למחצה ואוטומציה. ככל שעולים בסולם הייצור, כך נוטשים טובין זולים יותר. זה מה שעשו ארה"ב, יפן וקוריאה הדרומית.

סין מנסה לעשות הכל ביחד. בשנת 2000 סין הייתה טובה למדי בייצור מוצרים בסיסיים כמו צעצועים ומטריות. בשנת 2016 היא עברה לטלפונים סלולריים ומחשבים, וייצרה כמות גדולה עוד יותר של המוצרים הזולים. השלב הבא, הכולל את המוצרים היקרים ביותר, יהיה קשה יותר. סין אינה יכולה לייצר שבבים קטנים וזולים כמו ארה"ב; רוב המכוניות מתוצרתה נמכרות בשוק המקומי; כוחה היצרני בנוי על מהנדסים וידע מן המערב. לוח האם של טלפון Huawei כולל מעבד סיני, אבל הוא מורכב בעיקרו משבבים אמריקניים, קוריאניים ויפניים.

רוב החברות המתקדמות הסיניות אינן טורחות לייצר את השבבים, אך רובן לא מחזיקות מעמד. אם סין לא תסגור את הפער, היא תישאר פגיעה. אחת מחברות הטלקומוניקציה הגדולות ביותר בסין, ZTE,
כמעט קרסה כאשר נאסר עליה לרכוש רכיבים אמריקניים משום שהפרה את העיצומים על קוריאה הצפונית; הנשיא שי ג'ינפינג התקשר בעצמו לנשיא דונלד טראמפ וביקש למצוא הסדר, ונענה.

סין יודעת שיש לה בעיה. היא משקיעה סכומים ניכרים במכוניות חשמליות, מוליכים למחצה וטכנולוגיה של טלפונים ניידים, כחלק ממדיניות תעשייתית מקיפה. מלחמת הסחר עם ארה"ב רק חיזקה את הנחישות שלה. "התוצאה הראשונית של מלחמת הסחר נראית כאילו סין נחלשת", אמר לטיימס פרופ' ליו רוי מבייג'ינג. "אבל זוהי בדיוק אותה נקודת חולשה שעוררה את סין והכריחה אותה לשנות את גישתה".