הרצח בעיר רקה

לרצח המנהיג הערבי הבולט, שיח' באשיר פייסל אל-הוויידי, ב-2.11.18 בעיר רקה שבסוריה יש השלכות לא מבוטלות על חלקי סוריה שבשליטת הכוחות הכורדיים וארה"ב, הכוללים את אזור רקה. אל-הוויידי, חבר בכיר בשבט אל-עפאדלה, היה גם מנהיג בולט במועצה האזרחית של רקה, הגוף שהוקם על-ידי הרשויות הכורדיות השולטות בשטח שממזרח לפרת כדי למשול בעיר הערבית ברובה.

דאעש מיהר ליטול על עצמו את האחריות לרצח. אין זו הפעם הראשונה שהארגון מתנקש באנשי המועצה הדמוקרטית הסורית (SDC) - הרשות השלטת ממזרח לפרת, המורכבת מכורדים וסורים פרו-אמריקנים ונתמכת על-ידי ארה"ב. ב-15.3.18 נרצח בירייה עומאר אלוש, בכיר כורדי שמילא תפקיד קישור חשוב מול הכוחות האמריקנים ב-רקה. דאעש מחזיק תאים פעילים בתוך הקהילות הדוברות ערבית באזור ובקהילות דומות במערב עירק הסמוכה. הגבול המחורר והפיקוח הדליל בצד העירקי מאפשרים לדאעש לפעול באזור בקלות יחסית.

ללוחמי הגי'האד של דאעש יש אינטרס מובהק להתנקש באנשי ממשל ובכל מי שקרוב לממשל ה-SDC השולט דה-פקטו בשטח. הארגון מעוניין לחבל בניסיונות ה-SDC ליצור אווירה של נורמליות בעיר רקה ובאזורים הערביים של מחוזות רקה ודיר א-זור. לוחמיו מקווים לבנות בחשאי כוחות צבאיים-למחצה בקרב האוכלוסייה הערבית, שיאפשרו להם להצית התקוממות מחודשת בבוא הזמן.

בינתיים מיהרו ראשי השבטים הערביים הקשורים ל-SDC לגנות את הרצח. חלק מהשבטים פרסמו הצהרות שהביעו עצב וכעס על הרצח. בהצהרה שקראו שיח' עאיד ברקאת אל-האדי ושיח' אל-מוסא אל-זאהר, נכתב: "השיח' בשיר פייסל אל-הוויידי... העניק לכוחות הדמוקרטים הסוריים גיבוי ותמיכה למען שחרור רקה וסביבותיה מהתועבה שבלב החשיכה, מכוחות הרשע, דאעש. כוחות אלה ניצלו את המהלכים הטורקיים האחרונים ואת איומי המשטר ובעלי בריתו כדי לערער על יציבותם של האזורים הצפוניים והמזרחיים של סוריה ולחבל בתוכנית להקמת סוריה דמוקרטית, אבל הם שכחו שלעם הסורי בכלל, ולאנשים ב-רקה בפרט, יש די מודעות והבחנה כדי להבדיל בין נכון ללא נכון".

אולם, תגובה זו לא ייצגה את כלל הציבור. חברים בשבט ערב אל-סאבה, קבוצה חשובה נוספת באזור, האשימו בהרג את היחידות הכורדיות להגנת העם (ה-YPG) וקראו לחרם של השבטים הערביים על השלטון ב-רקה. מכל מקום, ברור, כי כוונותיהם של מבצעי החיסול הן לשחוק את אמונם של השבטים הערביים ביכולתו של SDC לשלוט באזור לאורך זמן.

פרשנים ציפו זה מכבר שמשטר אסד והסובבים אותו ינסו לעורר אי-שקט ב-30% משטחי סוריה הנמצאים בשליטת הכורדים וארה"ב. אזור זה כולל למעלה מ-80% ממשאבי הנפט והגז של סוריה, והמשטר הסורי להוט להניח עליהם את ידיו. אלא שהניסיון הכושל לכבוש את שדה הגז קונוקו בפברואר השנה, בידי כוח משולב של קבלני צבא רוסים ומיליציות שבטיות ערביות, הוכיח לאנשי אסד, שכל עוד ארה"ב נותרת מחויבת לאזור, לא ניתן להשתלט עליו בפעולה צבאית קונבנציונלית. כוח התקיפה חוסל על-ידי כוחות ארטילריה ואוויר אמריקנים.

אסטרטגיה חלופית תהיה לנסות להתסיס את האזור עד שיהיה בלתי משיל. בשלב זה, תהליך שיקומה של רקה הוא איטי וחלקי. בביקור שערך באפריל מחבר מאמר זה בעיר, התברר ששטחים נרחבים של העיר נותרו עיי חורבות, ושתהליך חילוץ הקברים ההמוניים של לוחמי דאעש עדיין לא הסתיים, גם שנה לאחר שחרור העיר.

למשטר אסד ובעלי בריתו יש היסטוריה ארוכה של שימוש בג'יהאדיסטים סונים - ראו תמיכתו במרד הסוני בעירק אחרי פלישת כוחות הברית ב-2003. שימוש זה בלוחמים סונים בא לידי ביטוי גם נוכח ההבדלים האידיאולוגיים-לכאורה בין השלטון הסורי "החילוני" ללוחמי הג'יהאד. לכן אין לשלול את אפשרות שידם של המשטר/האירנים/הרוסים הייתה באירוע האלים האחרון. גם מעורבות טורקית מתקבלת על הדעת. אנקרה ידועה כמי שקיימה קשרים עם הכוחות הג'יהאדיסטים והאיסלאמיסטים בסוריה ואין ספק שיש לה מניעים לפעול נגד ה-SDC הנחשב בעיניה כחזית של ה-PKK (המחתרת הכורדית).

יש לזכור שלחלק הסורי הנשלט על-ידי הכוחות הכורדים/אמריקנים יש אויבים רבים והוא עדיין נשען על כרעי תרנגולת. מבחינת טורקיה, מדובר בישות הנשלטת על-ידי ארגון טרור. מבחינת אסד/אירן/רוסיה, מדובר בחבל ארץ סורי שהשליטה בו חייבת לחזור לדמשק. כוונותיה ארוכות הטווח של ארה"ב לגבי האזור עדיין אינן ברורות. בשלב זה, ארה"ב עדיין לא פרסמה כל תגובה רשמית להרג. סביר להניח שבעתיד הקרוב נראה פעולות דומות, ואולי אף עלייה בקצב ובעוצמה של מעשי האלימות ב-רקה ובאזורים אחרים בעלי רוב לא-כורדי הנמצאים תחת שלטון SDC.