לא פעם מסגירות המילים את הכוונה המסתתרת מאחוריהן. כך למדנו בדרך כואבת ומשפילה שכאשר צה"ל מפציץ "מרחבי שיגור" הכוונה היא בעצם לחולות ריקים. להבדיל, כאשר מחבל עול ימים קם לרצוח יהודי יש בתקשורת המכנים אותו "נער", כינוי הנובע מאהדתם לאג'נדה בשמה פועל "לוחם החופש" (כך מגדירים חלק מהשמאל הקיצוני את הרוצחים הערבים).
בכל אופן, למילים יש משמעות ושימוש במילים מסוימות תחת אחרות בדרך כלל אינו מקרי ונובע מרצונו של העושה שימוש בהן לייצר תודעה שכהווה ידוע היא מכרעת ובסופו של יום קובעת גורלות. במקרה
גלעד שליט למשל כונה החייל השבוי כ"ילד של כולנו". הכוונה (השקופה) הייתה לייצר מנוף נוסף לעסקה המופקרת שלבסוף הגיעה וכתוצאה ממנה נקטלו יהודים נוספים על-ידי הרוצחים ששוחררו.
מזה זמן רב שאני מנסה בכוחותיי הדלים להילחם בשימוש המגמתי במונחים מסוימים. כך למשל אני טוען שכל יהודי העושה שימוש במונח "פלשתין" על ההטיות השונות שלו, משתף פעולה (שלא מדעת כמובן) עם האויב הערבי. אסביר - הרי אין שקר גדול יותר מהטענה שיש עם פלשתיני אותו אנו כובשים, הדברים ידועים ולא ארחיב. אלא שהניצחון של האויב במישור התודעתי הזה הוא כה גדול עד כי השימוש ב"פלשתין" היה למכת מדינה ועולם. ראשי ממשלות מכנים את הרוצח אבו מאזן "נשיא פלשתין", התקשורת כולה מדברת על "עם פלשתיני", על "אזורים פלשתינים" ועל "רשות פלשתינית". וכך נוצרה ומוסדה במשך עשרות שנים "ישות" שמעולם לא הייתה. לך תתקן את הנזק העצום והנורא הזה למאבקנו המתמשך על הארץ.
במלחמה נסית בת ששה ימים שחררנו חבלי ארץ מאויב ערבי שעשה הכנות למתקפה במטרה להשמידנו. במשך עשרות שנים אנו בונים, מיישבים,
מתנחלים, מעבדים אדמות וחותרים להגדיל ולבסס יישוב יהודי בנחלת אבותינו. במציאות פעלנו רבות, במסירות נפש ובמחיר דמים עד אשר היום ברוך השם מאכלסים קרוב לשמונה מאות אלף יהודים את הישו"ב (יהודה שומרון ובנימין) כולל ירושלים רבתי. כך ממש רואים אנו בעינינו את התגשמות נבואת הנביא: "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון" ו"ויש-תקווה לאחריתך, נאום-יהוה; ושבו בנים, לגבולם".
נשמה יהודית
ולמרות כל זה חיה ובועטת במשרד הביטחון יחידה הנושאת לבושתנו ולחרפתנו את השם - "מתאם פעולות הממשלה בשטחים". במסגרת התרדמת התודעתית בה שרויים רבים, בכללם יהודים טובים, שמה של היחידה הזו אינו מעורר פלצות. בעיני הוא מחריד ונורא. שהרי אין לך דבר יותר מנוכר לאמת, יותר מרחיק ומבזה, מאשר לכנות נחלת אבות מתנה מבורא עולם לעם ישראל "שטחים".
המונח "שטחים" אינו מבטא ערכים, אינו מזהה את הבעלים, איננו משמר את הזיקה שבין אומה למכורתה. ב"שטחים" ניתן לסחור, על "שטחים" ניתן לנהל משא-ומתן, שטחים ניתנים להחלפה ואין במושג הזה היבט של נצח, בוודאי אין קשר לנצח ישראל. ובכלל, שטחים הוא מושג המרחיק תחת לקרב, מה ליהודי בעל נשמה יהודית ול"שטחים"?
וכפי שאמרנו בפתיח - שום דבר אינו מקרי כאן אלא שיש כוונת מכוון או לכל הפחות רשלנות פושעת מצד כל הנוגעים בדבר שאינם נותנים דעתם לאסון התודעתי אותו הם יצרו ואותו הם משמרים. כך אנו מוצאים בתקשורת "כתב לענייני שטחים", כך נפלנו למלכודת של "שטחי" a,b, ו-c שבהסכמי אוסלו הארורים, כך אנו ניצבים בכל יום מחדש בפני מבקשי רעתנו בארץ ובעולם, המבקשים לנשל אותנו מנחלותינו כאן בארץ הקודש היא ארצנו.
אין לי ציפייה אמתית שמשרד הביטחון יתעשת מיד וישנה את שם היחידה שהוזכרה. חשיבה ביקורתית, מודעות לחשיבות יצירת תודעה ואולי אפילו אמונה בצדקת הדרך ובהיות הארץ ארצנו, אינם בהכרח הצד החזק אצלם. כן מפעמת בי תקווה שאולי יקבלו על עצמם יהודים באשר הם, בעיקר תושבי הישו"ב אך לא הם בלבד, להקפיד מעט יותר בשימוש שהם עושים במילים. הקפדה כזו תחזק אותנו, תסייע בביסוס אחיזתנו בארצנו ותסיר מעלינו את חרפת החשיבה הגלותית והרופסת לפיה הננו אורחים, אולי זמניים חלילה, בארץ לא לנו.
