המציאות עצמה איננה סטטיסטיקה. חמישית מאוכלוסיית אירופה עדיין מאמינה כי יהודים ספורים מושלים בהמונים, או כי יהודים אחדים הם מסות רבות מספור, כי הם מקיזים את הכלכלות ומערים אותן אל ורידיהן, ועוד. זה לא אומר כי חמישית מאירופה היא אנטישמית. קרוב לחצי הונגרים ופולנים. זה אומר כי אנטישמיות היא מציאות עיקשת באירופה. מאז חיו בה יהודים. אולי אפילו לפני כן. זה אומר כי כל עוד יש יהודי בעולם, יהיו בו רבים שבעבורם הוא יהיה האחר האולטימטיבי, הנוכל הכורת ברית עם ישויות מגיות הדורות ברוחות או חיות בתהומות. זה אומר כי הדבר האחרון שאנטישמי זקוק לו כדי להצדיק את הרתיעה - עד הפיזית - מיהודים, הוא עובדות. הוכחות. נתונים. עדויות. להפך. האנטישמיות בנויה על פנטזיה. היא לא ביקורת על יהודים. היא פחד. היא חוסר יכולת לספור או למנות יהודים, כי ברור שיהודים - גלויים וסמויים - מאיימים על הרוב הלא יהודי בעולם.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
