הגילויים האחרונים בפרשת טראמפ-רוסיה מפנים את תשומת הלב לשבעה שבועות קריטיים בחודשים יוני-יולי 2016 – כותב גרג סרג'נט בוושינגטון פוסט.
הם החלו בפגישה בטראמפ טאואר עם עורכת דין רוסייה שהבטיחה מידע מכפיש על
הילרי קלינטון, והסתיימו כאשר טראמפ קרא בפומבי לרוסיה לאתר את המיילים האבודים של קלינטון. בין לבין, המשיכו אנשיו של טראמפ לנהל מו"מ על הקמת פרויקט גדול במוסקבה – ואנשי הקמפיין שלו ידעו שרוסיה תוקפת את השרתים של המפלגה הדמוקרטית וקמפיין קלינטון.
חלקי התצרף הולכים ומתחברים, בין היתר בשל הודאתו של
מייקל כהן – לשעבר עורך דינו של טראמפ – ולפיה המו"מ על הפרויקט במוסקבה נמשך לתוך אביב 2016 ולא נפסק בינואר של אותה שנה. כהן גם הודה, כי עמד בקשר הדוק עם פקידים בבית הלבן לפני ששיקר לקונגרס בנוגע ללוחות הזמנים של הפרויקט. סרג'נט משרטט את לוח האירועים.
3.6.16:
דונלד טראמפ הבן מקבל הודעת דוא"ל על רוסים המעוניינים למסור לקמפיין של אביו מידע רגיש מאוד, אותו סיפקה ממשלת רוסיה, אשר "יפליל את הילארי". הוא משיב: "אם זה מה שאתה אומר, אני אוהב את זה".
7.6.16: דונלד טראמפ מבטיח שישא בשבוע הבא "נאום חשוב" על "כל הדברים שהתרחשו עם הקלינטונים".
9.6.16: הפגישה בטראמפ טאואר, אך לפי רוב המשתתפים – לא עלה בה שום דבר בעל ערך. השתתפו בה טראמפ הבן,
פול מנפורט ו
ג'ארד קושניר – עובדה המלמדת על רצונו של הקמפיין לפעול עם רוסיה כדי להתערב בבחירות לטובת טראמפ.
14-15.6.16: נחשפת חדירתה של ממשלת רוסיה למערכת המחשב של המפלגה הדמוקרטית.
15.6.16: טראמפ טוען שהדמוקרטים משקרים לגבי החדירה למחשבים, ובכך מנקה את רוסיה מאחריות.
22.7.16: וויקיליקס מפרסם את תכתובת הדוא"ל הגנובות, המביכות את קלינטון ומפלגתה.
24-25.7.16: דונלד טראמפ שוב מנקה את רוסיה מאחריות לחדירה.
26.7.16: טראמפ מצייץ שיש לו "אפס השקעות ברוסיה". לפי פרסום קודם, היזם הרוסי המטפל בעסקת טראמפ טאואר במוסקבה מבין שהיא לא תצא לפועל.
27.7.18: טראמפ בנאום: "רוסיה, אם את מקשיבה, אני מקווה שתוכלי למצוא את 30,000 המיילים החסרים". באותו יום מתחיל המודיעין הרוסי את הפריצה לדוא"ל של קלינטון.
אחד מסימני השאלה המרכזיים בכל הפרשה הוא האם טראמפ ידע מראש על הפגישה בחודש יוני. הבטחתו לשאת "נאום חשוב" מרמזת שהוא ידע, טוען סרג'נט. כעת, לאחר הודאתו של כהן, יש אפשרות חמורה עוד יותר: שהוא ידע שרוסיה מנסה לחבל בבחירות ובמקביל המשיך לדחוף את הפרויקט במוסקבה, ולדברי כהן – תוך שיחות ישירות עם לשכתו של הנשיא
ולדימיר פוטין. לכל הפחות, בני משפחתו ובכירי הקמפיין ידעו על החבלה הרוסית במקביל למעורבותם במו"מ על הפרויקט.
הודאתו של כהן גם צובעת בצבעים חמורים בהרבה את נסיונו של טראמפ להגן על רוסיה מאשמת הפריצה. עד כה ניתן היה לומר שהיו לו אינטרסים פוליטיים; כעת ניתן לטעון שהיו לו אינטרסים כספיים – והוא הסתיר אותם מן הבוחר. ויש גם לזכור, שטראמפ ביקש בפומבי ליהנות מפעילות עוינת של מעצמה זרה נגד הדמוקרטיה האמריקנית – וכעת נדמה, שהוא עשה זאת גם משיקולים עסקיים. כל הפעולות שלו נראות לפתע הרבה פחות מקריות, כאשר בוחנים אותן על-רקע המשך המו"מ להקמת טראמפ טאואר מוסקבה.
