ידוע כי הכינוי "מכבים" לא נמצא בתלמוד ובמדרשים ואף לא בתפילה, וכי התפשט רק על-פי השם היווני לספרי החשמונאים. אלא שהאמת היא שלא זכור השם הזה לספרי החשמונאים מתחילתם, מאחר שעל-פי הזיכרון שנשאר ליסוד העברי אצל אוריגנס, אחד מאבות הכנסיה הנוצרית (בן דורם של אמוראי ארץ ישראל מהדור הראשון), היה שם הספרים, בהעתקתו באותיות יווניות, כעין "סרבת סרבני אל", ולא עלה עד היום בידי החוקרים למצוא פתרון מתקבל על הדעת כיצד נשתבשו המילים האלה ולאיזו כתובת בעברית הן מכוונות.
אלא שקרוב לוודאי שגם הלועזים קראו לספרים בשם "מכבים" רק בזכות הגיבור הראשי, יהודה החשמונאי, שהוא לבדו (לפי "חשמונאים" ספר ראשון ב',ד') קרוי בשם "מכבי", אלא שחוקרים רבים התלבטו בשאלה מה פתרונו של השם הזה ואיך הוא נכתב בעברית.
בפירושו ל"חשמונאים", ספר א', טוען החוקר אברהם כהנא שאין יסוד לביאור הנאה של הדרשנים שמכבי" הוא בכלל ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה', מאחר ששכינויי נוטריקון שכאלה לא ניתנו מלכתחילה, ורק רמז הוא שחכמים מאוחרים מצאו לשבח את הגיבור הלאומי.
התלבטות
כהנא גם דוחה, בצדק, את הסברה לסמוך את השם לפועל "כבה", כלומר "מכבה" ומשמיד אויביו. לדבריו אין שום טעם, בהקשר לכך, להזכיר את ההשערה שפירסמו סופרים עבריים בלתי-בקיאים בלשונות, שעל-פיה יצא השם מהילה העברית "המצביא", וזאת על-ידי חילוף C רומית בקריאתה כמו "קו"ף", באשר הנוסחה הרומית שבה האות C אינה אלא תרגום היוונית, שבה השם כתוב באות קו"ף כפולה, ולאות זו אין כל יחס עם C.
אלא שלא צדק כהנא בכך שנמשך אחרי חוקרים חדשים שפירשו את השם כמין "מקבת"
פטיש, שטענו שנקרא כך בשל מעשי תוקפו וגבורתו, אחרי שנעשה כמין פטיש כל הארץ. בכך מצאו חוקרים אלה דמיון לכינויו של המלך הצרפתי קרל מארטל, לאמור "קרל הפטיש". מטעם זה הרשה לו המתרגם והמפרש המשכיל גם לקרוא את הספר בשם "המקבים", ולכתוב כך את השם בכל מקום.
אלא שהחוקר אהרון קמינקא סבור שאין שאין בסיס לסברה הזאת, באשר לו ניתן כינוי כזה ליהודה החשמןנאי בעבור גבורתו, היו קוראים לו פטיש או מפץ ירמיה נ"א, כ'., שהינו כלי-מלחמה ולא מקבת, שהינו כלי-עבודה של חרש-עצים, או ברזל.
