בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מנגנוני הביטחון של הרש"פ עצרו את סוהא ג'בארה, אם ל-3 ילדים מאזור רמאללה, באשמת העברת כספים למשפחות החללים ברצועת עזה. ג'בארה המוחזקת יותר מחודש במעצר שובתת רעב וטוענת כי עברה הכאות, עינויים והטרדות מיניות, מעצרה הפך לשיחת היום בשטחים
|
סוהא ג'בארה וילדיה [צילום: סוכנות הידיעות "קודס"]
|
|
|
|
|
מדי כמה ימים מפגינים במרכז רמאללה בני משפחתה של סוהא ג'בארה ופעילי זכויות אדם פלשתינים בדרישה לשחרר מהכלא הפלשתיני את סוהא ג'בארה. ג'בארה, אם ל-3 ילדים, בעלת אזרחות אמריקנית, נעצרה בביתה בכפר תורמוס עיא באזור רמאללה ב-3 בחודש נובמבר ע"י מנגנון המודיעין המסכל הפלשתיני שבראשו עומד הגנרל זיאד הב אלריח. מייד עם מעצרה נלקחה ג'בארה אל בית הכלא הפלשתיני ביריחו שם היא הואשמה באיסוף כספים והעברתם לרצועת עזה עבור משפחות החללים והאסירים הביטחוניים. מאז ה-22 בנובמבר שובתת סוהא ג'בארה רעב בכלא הפלשתיני במחאה על מעצרה והיחס שקיבלה מחוקריה, היא הועברה כבר כמה פעמים לטיפול בבית החולים ביריחו מכיוון שהיא חולת לב. בני משפחתה שביקרו אותה בכלא סיפרו לאמצעי התקשורת הפלשתינים כי היא הוכתה ע"י חוקריה ועברה עינויים פיזיים והטרדות מיניות מילוליות במהלך חקירתה. סוהא ג'בארה נעצרה במסגרת המעצרים הפוליטיים שעושים מנגנוני הביטחון הפלשתינים בגדה בהוראתו של מחמוד עבאס. ככל הנראה, מדובר בפעילת אופוזיציה שהחליטה לסייע למשפחות החללים הפלשתינים והאסירים הביטחונייים על-רקע המצב ההומניטרי הקשה, הרש"פ איננה מאשימה אותה בהשתייכות לחמאס או לכל ארגון פלשתיני אחר. מעצרה הפך לשיחת היום בגדה וברשתות החברתיות נמתחת ביקורת קשה של הציבור הפלשתיני על הרש"פ וגם דרישה למנות ועדה עצמאית שתחקור את העינויים וההשפלות שעברה סוהא ג'בארה ע"י חוקריה. מעצרה של סוהא ג'בארה הוא דוגמה לשלטון הדיקטטורה של מחמוד עבאס בגדה והאופן שבו הוא מטפל בפעילי האופוזיציה הפלשתינית, גם כשמדובר בנשים.
|
שלטים לשחרור סוהא ג'בארה [צילום: סוכנות הידיעות "קודס"]
|
|
|
|
תאריך:
|
11/12/2018
|
|
|
עודכן:
|
11/12/2018
|
|
יוני בן-מנחם
|
|
ההרתעה ניצבת בלב תפיסת הביטחון של ישראל מיומה הראשון. נוהגים לייחס אותה לדברי דוד בן-גוריון בפני הממשלה, לקראת פרישתו מתפקידו באוקטובר 1953, גם אם מילות המפתח "הרתעה", "התרעה" ו"הכרעה" אינן מופיעות במפורש בטקסט זה אלא משתמעות ממנו.
|
|
|
דווקא בימים טרופים אלו, שבירושלים נאבקים על חייו של פג וחיי אמו, שנורו על-ידי מפגע שביקש לקטול חיים, אני מוצא להודות פעם נוספת למשה ארנס, על דרך החיים שהוא מבקש מאתנו לסלול בבירת מדינת ישראל.
|
|
|
ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו נאם (יום ב', 10.12.18) בכינוס שגרירי ישראל בצפון אמריקה, אירופה, ארב"ל, מזרח תיכון ואירו-אסיה של משרד החוץ, ואמר
|
|
|
בין אם הבחירות תהיינה במאי ובין אם בנובמבר, מלחמת הבחירות כבר החלה, ויסלחו לי הקוראים על שאלה 'נודניקית': היודעים אתם, על מה תיקראו להצביע? על כלכלה? דת ומדינה? מלחמה ושלום? קפיטליזם או סוציאליזם? שום דבר מאלה אינו עומד על הפרק והחלטה דרושה רק בסוגיית "שתי מדינות לשני עמים". נתניהו יעשה הכל כדי להתחמק מן השאלה הזאת, ולשם כך כבר הצליח לשכנע את נשיא ארה"ב שלא לפרסם את 'תוכנית המאה' שלו לפני הבחירות. למה? כדי שלא להביך אותו. ראש הממשלה שלנו אינו רוצה לדחות את רעיון המדינה הפלשתינית הגלום בתוכנית טראמפ מפני שהוא עדיין דבק בו, אך גם לקבל אותו בפומבי ערב בחירות אינו יכול, שלא לגרום לבריחה המונית של בוחרים. מה עושים אפוא כדי שהנושא הכי חשוב, זה שיקבע את עתידנו לשנים רבות, יטואטא אל מתחת לשטיח, דווקא בשעה הנדירה, אחת לארבע שנים, שבה העם נקרא ישירות להכריע?
|
|
|
סוגיה זו ישנה כמלחמה עצמה. מפעם לפעם היא צפה ועולה לדיון ציבורי כאילו לא נאמרו לגביה במרוצת ההיסטוריה כל המילים האפשריות. לאחרונה, במיוחד אחרי מבצע צוק איתן שלא הסתיים בהכרעה ברורה של החמאס בעזה (כשם שמלחמת לבנון השנייה לא הסתיימה בהכרעת חיזבאללה בלבנון), חוזר וצף דיון זה מחדש. שאלת היסוד היא כיצד ייתכן, שישראל החמושה עד עור שיניה בציוד צבאי מתקדם ובטכנולוגיות חדישות, שוב מתקשה להכריע ארגון טרור נחות ממנה בגודלו ובחימושו.
|
|
|
|