ושוב תודה למשה ארנס

דווקא בימים טרופים אלו, שבירושלים נאבקים על חייו של פג וחיי אמו, שנורו על-ידי מפגע שביקש לקטול חיים, אני מוצא להודות פעם נוספת למשה ארנס, על דרך החיים שהוא מבקש מאתנו לסלול בבירת מדינת ישראל.

משה ארנס, מי שהיה בעבר שר ביטחון, שר חוץ וכיהן בשורה של תפקידים בממשלות ישראל, מצביע על דרכים, שלמרבה הצער ישראל נמנעת מללכת דרכן. הוא מברך את ראש העיר החדש, משה ליאון, תוך הבעת משאלה שהוא "ינהל אותה כעיר מאוחדת". שייתן דעתו לעובדה קיימת, "שקשה כיום לדמיין את ירושלים מתפתחת ללא תושביה הערבים".

משה ארנס מבקש, שראש העיר החדש יתמודד עם מציאות כואבת, בה "יש הבדל גדול בין חזותן של שכונות במזרח ירושלים ובין תנאי המחייה של תושביהן ובין אלה של מערב ירושלים זה הבדל מזעזע שמעודד עוינות... ולא אינטגרציה.

משה ארנס מצביע על המשימה המוטלת על כתפי ראש העיר "להפוך את ירושלים לעיר מאוחדת באמת, שכולנו יודעים שהיא אינה כזאת... ירושלים צריכה להיות מאוחדת ולא מחולקת".

משה ארנס מצר על שמנווטי המדיניות הנוכחית מערימים קשיים ומתנגדים להשתלבות ערביי ירושלים, כשהחיים במיוחד בתעסוקה יצרו כבר דפוסי אינטגרציה "הניכרת ביותר בתחום הכלכלי. ערביי מזרח ירושלים נוטלים חלק ניכר בחיי הכלכלה בעיר".

הגם שאני מצדד בשתי בירות בירושלים, ירושלים המערבית בירת מדינת ישראל, וחלקה המזרחי מיועד לבירת המדינה הפלשתינית שתקום לצד מדינת ישראל, אני מברך את משה ארנס, כמי שגם חלוק על חלק מדעותיו, על עצם פנייתו לראש העיר הנכנס, שישים קץ לתופעה ש"יש הבדל גדול בין חזותן של שכונות מזרח ירושלים ותנאי המחיה של תושביהן לבין אלה של מערב ירושלים". כלשונו, "זהו הבדל מזעזע".

ושוב תודה למשה ארנס.

יְרוּשָׁלַיִם,

נְבִיאִים הִשִּׁיקוּ

צֶדֶק בְּאֵזוֹר מָתְנַיִךְ

אֱמוּנָה בְּאֵזוֹר חֲלָצַיִךְ

לְסִמְטְאוֹתַיִךְ בִּקְּשׁוּ

יַלְדִי יִשְׁמָעֵאל וְיַלְדֵי יִצְחַק

פּוֹלְסִים אָרְחָם מִישׁוֹר,

בּוֹ -

זְאֵב עִם כֶּבֶשׁ נָמֵר עִם גְּדִי

עֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחֲדָיו

וְנַעַר קָטָן

נוֹהֵג בָּם

אַךְ הַיּוֹם

מַעֲרִיבִים בָּךְ עֶרֶב

קֶרֶת אִבְחַת חֶרֶב

מַטְמִינִים לַהֶבֶת נָגְהֵךְ

שֶׁנְּבִיאִים הִצִּיתוּ בְּלִבֵּךְ.