סיפור חמוד

ספר ילדים: סיפורו של בן-גוריון בשדה בוקר, האידאולוגיה שבאה לידי ביטוי בסיפור של עץ ששתל הזקן.

בעשרה טבת, היום בעוד שבוע, ביום הקדיש הכללי, יאמרו המתים בשפתותיהם למי שרוצה או למי שאינו רוצה לשמוע אותם, מי הרג אותם, מתי, היכן, לא מדוע כי אין מדוע. הם לא באים במוזאונים. הם לא הולכים לעצרות זיכרון, לא מתאספים בכיכרות בהם מעלים נרות לזכרם במעמד ראשי עם האומרים להמון דברים מליבם. הם לא אומרים אמן למשמע הקדיש המנסר בעולם כי הם אינם יכולים לומר אמן על אינם. הם אינם יכולים לומר אמן על מילים שאינן יודעות לספר מה ששפתותיהם הקפואות דובבות אילמות עד מות. באמת.

האם לדעתך ח"כ ביטן, מפרספקטיבה של היום, מתגלה בגין: א. כבעל חוש הומור מפותח? ב. שמאלני חסר הבנה? ג. ילדותי? ד. כל התשובות נכונות?

עיריית ת"א סימנה "שבילי אופנים" על מדרכות העיר. לא ברור עד כמה חוקית הפקעת השטח מהמדרכות. אבל מה שחמור במיוחד, ללא כל קשר לנוסעי האופניים והקורקינטים החשמלים, ש"שבילי האופניים" הללו נפגשים עם תחנות אוטובוסים בהן יורדים ועולים בריצה אנשים! כלומר' מדובר ביצhרת תנאי סיכון להולכי הרגל!

הוצעו כבר הצעות להתמודדות בסכנת האופניים והקורקינטים החשמליים, וחשוב אכן שלכל אחד מהם יהיה מספר גלוי לצורך הזיהוי, אבל אף אחד מהתקשורת שהתעוררה לנושא (בעיקר בשל הסלביות של שני הרוגים: בן של סגן הממונה על אגף תקציבים של המדינה ובן של במאי, וקודם נפצעה שחקנית בת זוג של שחקן) לא שאל את מיטל להבי, האחראית על התחבורה בת"א -הכיצד סימנה עיריית ת"א על גבי המדרכות, כמו ברחוב אבן גבירול, שבילי אופנים הנפגשים בתחנות אוטובוסים עליהם עולים ויורדים בריצה אנשים?! כלומר, מי שנוסע כחוק על השביל מסכן את הולכי הרגל!