כאשר התקרבה שנת 1989, התקדרו עננים רבים בשמי סין. ההנהגה הייתה חלוקה בשאלה כיצד ובאיזו מהירות לדחוף רפורמות כלכליות. בהשראתו של מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות, היו בסין מי שהעזו לחשוב על פתיחות דומה. 1989 הייתה שנת זיכרון עגולה לכמה אירועים מרכזיים בתולדות המדינה, ואינטלקטואלים רבים המתינו בהתרגשות לתאריכים אלו, בתקווה שיאפשרו להם למתוח ביקורת על מעשיה בעבר של המפלגה הקומוניסטית.

30 שנה מאוחר יותר - כותב ג'יימס מיילס, עורך ענייני סין באקונומיסט, ב-The World in 2019, יש הרבה פחות התרגשות לקראת השנה החדשה - אבל גם היא עמוסה בתאריכי זיכרון והנהגת המפלגה עצבנית. זה עשוי להיראות מוזר. מאז 1989 גדלו לאין שיעור עוצמתה ועושרה של סין והמפלגה אוחזת בשלטון ביד איתנה. ובכל זאת, כוחות הביטחון יהיו בכוננות מלאה. הצנזורים יעבדו סביב השעון כדי למחוק כל אזכור בלתי מורשה לימי הזיכרון - ובראשם הדיכוי של ההפגנות בכיכר טייננמאן, באותה 1989.

זה לא יהיה קל, כי יש גם ימי זיכרון של המפלגה עצמה. כמו למשל ארבעה במאי - 100 שנה לתחילתה של תנועת הסטודנטים, שהובילה שנתיים מאוחר יותר להקמת המפלגה הקומוניסטית. לפני 30 שנה הוביל אותו יום להפגנות בכיכר טייננמאן. כיום אין כמעט סימנים לחוסר שקט בקמפוסים - המקום ממנו יצאו המפגינים דאז - אבל מנהיגי סין יודעים שמצב הרוח יכול להתהפך בקלות.

ב-1 באוקטובר ימלאו 70 שנה להקמת סין הקומוניסטית - עוד מועד שהמפלגה והציבור מפרשים בדרכים שונות. לפני 30 שנה, לקראת יום ההולדת ה-40 של המדינה, כתב מתנגד המשטר פאנג ליז'י, כי מועד זה יסמל את האופן בו בגדו המנהיגים הקומוניסטים בתקוות התמימות של העם. רק סינים מעטים יאמרו זאת כיום בצורה כה בוטה, אבל באיזורים המאוכלסים במיעוטים אתניים - 1 באוקטובר לא יהיה ממש סיבה למסיבה.

מיילס צופה, כי בטיבט ובמחוז שינג'ינאנג יונהגו אמצעי ביטחון קפדניים, כדי למנוע ממתנגדי המשטר הסיני להביע את רגשותיהם. בחודש מארס ימלאו 30 שנה להטלת המשטר הצבאי על בירת טיבט, להסה, לאחר מהומות לציון ההתקוממות ב-1959 שאילצה את הדלאי לאמה לברוח להודו. במלאת 60 שנה לאותו אירוע, ניתן לצפות למתח בטיבט.

הצנזורים ימחקו כל אזכור לאירועי כיכר טייננמאן ב-4 ביוני. לנשיא סין, שי ג'ינפינג, אין כל עניין להזכיר את הפרק שאיים על המשטר. בניגוד לביטחון העצמי שהוא מפגין בזירה העולמית, בביתו פנימה מתנהל שי כאילו המפלגה עודנה בסכנה, וניצח על מאסרם של רבים מבין עורכי הדין, פעילי המלכ"רים ופעילי זכויות האדם. דומה שהוא רדוף בשל צילן של מהפכות שהפילו משטרים סמכותניים אחרים. שי אינו מראה כל סימן להקלת מסע הדיכוי האכזרי נגד הכת הבודהיסטית פאלון גונג, שהחל לפני 20 שנה - והנה עוד יום ציון העלול לגרום למתיחויות.

מיילס צופה, כי במיוחד בשנה העמוסה בכל כך הרבה ימי זיכרון עגולים, שי לא יעשה דבר על-מנת לשחרר במעט את אחיזתו בסין. כאשר ברקע ניצבת מלחמת הסחר עם ארה"ב, הוא יפעל להרגעת המתחים מבית. שי יודע היטב שמתנגדי המשטר משתמשים בפטריוטיזם כדי לתקוף את הממסד, ולכן יעמוד על המשטר כדי להבטיח שהכעס על ארה"ב לא יופנה נגדו ונגד המפלגה.