ועדת המדע והטכנולוגיה
דנה השבוע בהעסקת נשים חרדיות בהיי-טק, ובעיקר באפליה בשכרן. יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, ציין בדיון כי למרות תוכניות ההכשרה הממשלתיות לנשים חרדיות, אחוז גבוה מאוד מהן לא מצליחות למצוא תעסוקה, מאחר שחלק מהמעסיקים לא מוכנים להתאים עבורן את שעות ותנאי העבודה. נציגת בנק ישראל ציינה שמדובר באחת מארבע נשים חרדיות.
הנתונים האלה לא הפתיעו את
משה (מוישי) פרידמן, שעומד בראש עמותת
קמא טק לשילוב חרדים בהיי-טק. הוא הקים אותה ב-2013 יחד עם
זיקה אבצוק מ
סיסקו ובתמיכה של ד"ר
יוסי ורדי. פרידמן מודע להצהרות פוליטיקאים ומנהלים בכירים בגופים שונים שיש להגביר את השילוב של החרדים והחרדיות בהיי-טק, אבל אומר שניתן לעשות הרבה יותר. הוא מציין בהקשר זה את הזעקה של מנכ"לי חברות בענף חדשים לבקרים על המחסור החמור בכוח אדם, אל מול העובדה שהם מעדיפים להוציא עבודות מחוץ לגבולות ישראל.
עד כמה חמורה התופעה?
"יש כאן אנומליה זועקת לשמיים. מדי שנה מסיימות כ-700 נשים חרדיות את לימודי ההכשרה למקצועות ההיי-טק, הן לומדות לימודי ליבה ואת מקצועות המחשב הנדרשים וכולן ברמה גבוהה, אבל חלק נכבד מהן לא מוצאות עבודה בכלל וחלק אחר עובדות מטעם חברות מיקור-חוץ בשכר זעום ביותר. מהצד השני, אנחנו שומעים שיש מחסור בעובדים בענף ואני לא מבין כיצד לא מנצלים את כוח האדם הזה. הן נשים מסורות, נאמנות מאוד, שיש להן אולי קצת יותר צרכים מנשים אחרות, אבל מעסיקים שקולטים אותן ויודעים איך להתגמש נהנים מתוצרי עבודתן".
איך אתה מסביר את התופעה? מה אתה שומע מהנשים?
"אני לא יכול להצביע על סיבות הגיוניות, שהרי אף מעסיק לא יודה שהפלה לרעה אישה מאחר שהיא חרדית, זה אסור על-פי החוק. אבל במקומות עבודה שאליהן מגיעות שתי נשים, בעלות כישורים זהים, עדיין, ברוב המקרים יקבלו את האישה הלא חרדית.
להערכתי, יש מעסיקים שחוששים משינוי תרבותי, על בסיס דעות קדומות חשוכות, שאין להן מקום בחברה הישראלית. יש עוד סיבה, שקשורה לסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. בתחומים מסוימים בענף, נוצרה סטיגמה שאם אתה לא היית ב-8200, אתה לא יכול לעבוד בחברות הכי נחשבות. זה דבר שאסור שיימשך, ולא רק בהקשר של המגזר החרדי, אלא גם הערבי ואחרים".
אבל יש חברות שכן מעסיקות חרדיות, למשל מטריקס
"
מטריקס עשתה דבר גדול כשהקימה לפני כמה שנים את מרכזי התעסוקה. היא מעסיקה 800 נשים חרדיות וזה נהדר, אבל לא מספיק. להערכתי, יש כיום 10,000 נשים חרדות בעלות פוטנציאל בטוח לעבוד בענף ובכל זאת, הן לא מצליחות להשתלב בו.
מצד שני, יש מעסיקים שמוכנים להתמודד עם האתגר: לא מזמן ביצענו פרויקט עם
ווסטרן דיגיטל. אמרנו להם: קחו 20 בנות חרדיות ותראו איך הן משתלבות. זה מצליח בצורה יפה מאוד - הן עובדות שם בתנאים מעולים, סביבת ושעות העבודה שלהן מותאמות לצרכיהן והן מקבלות שכר הולם. אלא שלמרבה הצער, זה מיעוט שבמיעוט. אני קורא למעסיקים: צאו מהדעות הקדומות שלכם, חשבו מחוץ לקופסה. התועלת תהיה לשני הצדדים".
מה לגבי גברים חרדים?
"גם כאן המצב עדיין לא טוב, אם כי יש שיפור. הטענה העיקרית לאי העסקתם היא שהם לא לומדים לימודי ליבה. אבל הם לא מתבטלים. לימודים בישיבה הם קשים מאוד ודורשים חידוד מוח חריף, וכל מי שמכיר את
העולם הזה יודע שהם יכולים לסגור את הפערים בלימודים בזמן קצר. יש יותר ויותר חרדים שרוצים לעבוד בהיי-טק. יש מספיק מקצועות בענף שאין בהם חובה לסיים לימודים אקדמיים, אלא לעבור הכשרה מתאימה - ועדיין לא מעסיקים אותם".
האם הממשלה עושה מספיק מאמצים כדי לשלב חרדים?
"יש לממשלה תוכניות רבות והיא אף מיישמת חלק מהן, אבל לדעתי, כל הגורמים יכולים לעשות יותר, וזה לא עניין תקציבי. לדוגמה, יש לא מעט מכרזי ממשלה שתנאי הסף שלהם הוא תואר ראשון. החרדים לא לומדים במוסדות האקדמיים, אבל זה עדיין לא אומר שאין להם את הידע וההכשרה להשתלב בממשלה. מישהו צריך להתאים את תנאי המכרזים למצבים כאלה. לחרדים, אגב, יש רצון ללמוד, ולא מזמן המועצה להשכלה גבוהה פרסמה שיש גידול במספר החרדים שלומדים מדעי המחשב".
איך פועלת קמא טק?
"אנחנו עמותה ללא כוונת רווח ונתמכים על-ידי גורמים פרטיים וקרנות. עד היום הצלחנו לשלב 1,000 חרדים בחברות היי-טק, אבל זו טיפה בים. אנחנו יכולים לשלב הרבה יותר, אלא שהמשאבים שלנו מוגבלים. בנוסף, אנחנו מסייעים לחרדים שרוצים להקים סטארט-אפים. הקמנו אקסלרטור מיוחד לחרדים וקיבלנו הצעות מ-1,300 יזמים שרוצים להשתתף בו. בכל מחזור אנחנו מגייסים 40 יזמים חרדים, שחלקם כבר הקימו חברות ומעסיקים מעל 400 חרדים. כמו-כן, הקמנו את המרכז בבני ברק, שמשמש דוגמה ועלייה לרגל לגורמים שונים, שרואים כיצד ניצן לשלב את החרדים בתעסוקה".
