הקריצה הסרוגה של לפיד

אלעזר שטרן, עליזה לביא, משה (קינלי) טור פז, תהלה פרידמן-נחלון ובמידה מסוימת גם פנינה תמנו-שטה המסורתית בוגרת החינוך הדתי הם חלק מהשמות שצפוי יאיר לפיד להציב במקומות ריאליים ברשימת יש עתיד לכנסת.

האם ריבוי חובשי הכיפות הסרוגות במפלגה, שבבחירות המקומיות האחרונות תייגו עצמם חלק מנציגיה בשם "הכוח החילוני" בשלטי החוצות, אכן יכולה להוות בית חדש לחובשי הכיפות הסרוגות? מחקר חדש שנערך השבוע על-ידי מכון מסקר, המתמחה בניתוח הציבור הדתי-לאומי על כל גווניו, מעלה כי אין הלימה בין אנשי הציונות הדתית לאידיאולוגיית "נאמני תורה ועבודה" אותה מובילים אנשי יש עתיד הדתיים.

על-פי הסקר, זוכה יש עתיד בראשות יאיר לפיד ל-0.3% בלבד מהקולות הסרוגים. לשם השוואה, אפילו מפלגות שמאל-מרכז, שבחלקן אין אף דתי, מקבלות יותר ממנה: גשר (אורלי לוי) - 1.8%, מרצ - 0.8%, המחנה הציוני - 0.5%, כולנו - 0.5%.

יש עתיד ניצבת בשורה אחת עם המפלגות החרדיות - ש"ס, יהדות התורה ועם מפלגתו האפשרית של משה יעלון - כאמור, רק 0.3% תמיכה. היחידה שמזדנבת מאחור היא ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, שמקבלת 0% תמיכה מהציונות הדתית.

אם להשוותה לבית היהודי המפוצל - כ-40% תמיכה בבית היהודי-איחוד לאומי (39.8%) וכרבע מהקולות לימין החדש (25.3%). במילים אחריות - פי 217 מאשר התמיכה ביש עתיד! אפילו מפלגת עוצמה יהודית מקבלת 7% תמיכה מהציבור הדתי-לאומי, מספרים שיש עתיד יכולה רק לפנטז עליהם.

לנוכח הנתונים החד-משמעיים, הטענות שמשמיעים חובשי הכיפות ביש עתיד, כאילו הם-הם נציגיו האמיתיים של הציבור הציוני-דתי מגוחכות עד פתאטיות. משכך, הלהיטות של לפיד לקושש קולות דווקא בקרב ציבור זה נראות תמוהות.

איני מתיימר לנתח את הסיבות לחוסר האמון הכמעט מוחלט של הציונות הדתית במפלגתו של יאיר לפיד. את זה ראוי להשאיר לחוקרי האקדמיה ולפרשנים.