היום הייתי בבית המשפט, איזה שטות על ברירת קנס שקיבלתי בדואר, חניה בלתי חוקית כאשר בכלל הייתי בחו"ל והרכב היה במוסך. הבאתי את כל האישורים ממשטרת הגבולות, חותמות בדרכון, כרטיסי טיסה ומה לא. הבאתי גם תצהיר מהמוסך. בנוסף, המוסכניק בא אתי לבית המשפט על-מנת להעיד שהמנוע של האוטו היה בכלל בשלייף סופפים באותו יום. אמרתי לעצמי בטח אני אציג את המסמכים לתובע המשטרתי, והוא יבין שכל העניין הוא טעות אחת גדולה. אבל התובע מיאן להקשיב. הוא אמר שאני צודק אבל אין מי שיצדיק אותי. "יש נקודה אדומה ליד שמך בגיליון האישום", הוא הוסיף ואמר.
"מה זו הנקודה האדומה"? שאלתי "מילא כיפה אדומה אני מכיר אך זה קשור בתיק 1131 של העולם התחתון ולא בתיק חניה פיקטיבית שלא הייתה ולא נבראה בעולם העליון", הוספתי. "נקודה אדומה זה משהו סודי, אי-אפשר לדבר עליו אבל גם לסגור תיקים אי-אפשר". השיב התובע, כנס לשופט אולי הוא יסביר לך.
אז הגענו לשופט. "מה יש לאדוני לומר"? שואל אותי כבודו. "לא מודה אני", השבתי, "לא הייתי בארץ, המכונית עם לוחית הרישוי הנטענת הייתה בכלל במוסך באותו יום ולכן לא חנתה היכן שנטען שחנתה ובכלל בקנס כתוב מכונית מסוג אופל חדישה ואני עם אותו מספר לוחית נוהג בסובארו ישנה, חלה כאן טעות קטנה ולכן בואו נגמור כידידים ונלך הביתה".
"ומה זו הנקודה האדומה ליד השם שלך בגיליון האישום"? שואל השופט. "בחיי, אינני יודע" השבתי, "שאלתי את התובע, והוא לא אמר, הא רמז שאולי כבודו יסביר".
"תגיד לי אדוני" אומר השופט, "האם ייתכן שמתחת ביקורת על שופטים באינטרנט"? "ודאי", עניתי, "מתחתי ביקורת על שופטים, שוטרים, ראשי ממשלה ונשיאים", "או, אז זו הנקודה האדומה", אמר השופט.
והמשיך כבודו: "אצלנו הרי יש חופש ביטוי, ואז כל זמן שאתה לא צריך אותנו אתה יכול להתבטא איך שאתה רוצה, אבל אנחנו עם עיניים פקוחות, אנו מעסיקים את טובי קציני האיסוף של צה"ל על-מנת לצבור פרטים על אנשים כמוך, ואחרי שאתה צובר 8 נקודות את מקבל סימון כתום, ב-12 נקודות אתה אדום, ואצלך אני רואה בכלל את המספר 24 ליד הסימון האדום, אתה בעשירון העליון".
"ואז אם אתה בא אלינו", המשיך ואמר השופט, "אנחנו מגישים לך את החשבון", וכמו שקבע כבר בית המשפט העליון ב-אא"ב גג"מ 123456/78 "לכל דבר יש סוף, גם ל
חופש הביטוי".
בקיצור הסיפור הזה עלה לי 2000 שקלים קנס (לפני מס) ושנה מאסר על תנאי לשנתיים. שורה תחתונה לא היה כדאי לי כל הסיפור. מה אני צריך את כל הסיפור הזה, כל כך קשה לסתום את הפה?
ולכן אני מגיש בזאת בקשה למחיקת שמי ממאגר הנקודות האדומות של הנהלת בתי במשפט, אני מתנצל על כל מילת ביקורת שכתבתי נגד שופט או שופטת, נגד פקיד או פקידת בית משפט, נגד פרקליט או פרקליטה יועץ או יועצת, כל דבר ביקורת שכתבתי הוא VOID AND NULL נובע מבלבול ומצרות אופקים".
"אני מתחייב בזאת שלא לפרסם דבר ביקורת שכזה, יתרה מכך אני מתחייב שלא לחשוב כלל על דבר ביקורת שכזה, השופטים, השוטרים המלכים והנשיאים הם מלאכי שרת, הם היופי והחוכמה בהתגלמותם, מי שמותח עליהם ביקורת, לא רשאי להיות חלק מחברה מתורבתת, אני מודה לכם על העונש שהטלתם עלי ובאמצעותו הוצאת אותי מהנתיב ההרסני בו הלכתי, ברוכים תהיו לעולם ועד".
איזה מזל שיש לנו כזו הנהלת בית משפט. איזה מזל.
מפלגה לדוגמה - מפלגת השמחה, זוכרים? 
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
