הרבה לפני ששאלת בניית החומה בגבול ארה"ב-מקסיקו הפכה לעילה להשבתה ממושכת של חלקים מן הממשל, שסיומה אינו נראה באופק, היא נראתה כתרגיל של מועמד לא-ממושמע לנשיאות. בשנת 2014 העלו יועציו של
דונלד טראמפ את רעיון החומה כדרך להבטיח שהאיש שלהם – הידוע בחוסר רצונו לקרוא מן הכתב וברצונו להבליט את נסיונו הנדל"ני – יזכור להצטייר כקשוח בענייני הגירה, מה שיוכל להטביע חותם על הקמפיין שלו. וזה עבד בצורה מושלמת, כותבים ג'ולי הירשפלד-דייוויס ופיטר בייקר בניו-יורק טיימס.
כעת החומה היא משהו הרבה יותר רחב: סמל לקיום הבטחות הבחירות של טראמפ, סלע מחלוקת מרכזי עם הדמוקרטים. העובדה שגם חלק ממתנגדי ההגירה סבורים שאין בה תועלת, לא משנה מבחינתו של טראמפ. מבחינתם של שמרנים רבים הדורשים מזה שנים לשנות את מדיניות ההגירה, כמעט אין משמעות לגבול פיזי בגבול מקסיקו; הם דורשים תיקונים הרבה יותר מרחיקי לכת בתחום.
למעשה, טוענים הירשפלד-דייוויס ובייקר, טראמפ מלכד את עצמו. 800,000 עובדי ממשל מצויים בחופשה כפויה ואינם מקבלים שכר, שירותים חיוניים למיליוני אמריקנים נפגעים – אבל טראמפ לא יכול לסגת מדרישתו להקים חומה, ובה בעת הדמוקרטים אינם יכולים להסכים לה. היו"ר הנכנסת של בית הנבחרים,
ננסי פלוסי, טוענת שהחומה היא מבחן גבריות מבחינתו של טראמפ – אבל גם רבים מחבריה הדמוקרטים מתעקשים כעת מתוך עיקרון, למרות שבעבר תמכו לפחות חלקית בהקמת מכשול פיזי בגבול. בשנת 2006 הצביעו 64 דמוקרטים בבית הנבחרים ו-26 בסנאט בעד חוק שכלל הקמת גדר לאורך חלק מהגבול; ביניהם היו
ברק אובמה,
הילרי קלינטון,
ג'ו ביידן וצ'אק שומר.
מעבר למאבק הפוליטי הסמלי על החומה, הדמוקרטים טוענים כעת שהיא יקרה ובלתי יעילה מול הגירה בלתי חוקית. רוב המסתננים אינם מי שחוצים את הגבול בצורה בלתי חוקית, אלא מי שנשארים בארה"ב לאחר שהוויזות שלהם פוקעות. הדמוקרטים טוענים, כי השומרים בגבול אומרים שהם צריכים יותר טכנולוגיה וכוח אדם כדי לבלום את ההסתננות וסחר הסמים, ולא חומה. רבים מהרפובליקנים בסנאט מסכימים עם הדמוקרטים, אך חוששים לומר זאת בגלוי כדי שלא להרגיז את טראמפ. לדעתם, החומה היא רק חלק – וחלק שולי – במסכת הצעדים הדרושים כדי לשנות מן היסוד את מערכת ההגירה, כולל קיצוץ בהגירה החוקית, הקשחת התנאים למתן מקלט ושיפור האכיפה.
אפילו בכירים ביותר בממשל טראמפ חושבים כך – או לפחות חשבו כך. מיק מולבאני, כיום ראש הסגל בפועל וראש משרד התקציבים בבית הלבן, אמר ב-2015 ש"החומה היא דבר שקל למכור מבחינה פוליטית, אבל היא לא פותרת את הבעיה".
ג'ון קלי, ראש הסגל הקודם, אמר אשתקד בשיחה פרטית לקבוצה של מחוקקים דמוקרטים, כי טראמפ "לא היה בעל מידע מלא" כאשר דיבר על החומה בקמפיין שלו וכעת עמדתו התרככה. טראמפ צייץ תגובה כעוסה: "חומה היא חומה". אבל גם הוא אמר פעם אחת, שמבחינתו לא מדובר בהכרח בחומת בטון וניתן להסתפק בלוחות מתכת.
אך למרות הכל, בפועל טראמפ קשר את עצמו לחומה ואינו מראה סימנים שבכוונתו להשתחרר ממנה. פעילים שמרנים בולטים וקולניים – אן קאטלר, ראש לימבו ואחרים – לוחצים על טראמפ לעמוד בהתחייבותו, ומדגישים שהחומה צריכה לבוא לצד צעדים נוספים בתחום ההגירה. יועצים של טראמפ אומרים, כי הוא מתעקש כל כך על החומה, משום שזו ההבטחה הזכורה ביותר שנתן בקמפיין – ולכן הוא גם עומד כך שזה יהיה משהו שניתן יהיה לכנותו "חומה".
מייקל ד'אנטוניו, ביוגרף של טראמפ, מוסיף עוד סיבה: רעיון החומה קוסם לצד הבנאי והממתג של טראמפ. "הפשטות של הרעיון היא שאפשרה לשווק אותו בכזאת הצלחה: רעיון שמתמצה בארבע אותיות. אני חושב שהוא שומע את הצפצופים של מערבלי הבטון היוצקים את החומה ורואה אותה מתרוממת. הוא יכול לתפוס את זה והוא אוהב את זה", אומר ד'אנטוניו. זו תהיה מורשת ממשית, שהדורות הבאים יוכלו לראות ולהרגיש. "הוא היה רוצה לקרוא לזה 'החומה הגדולה של טראמפ', עם לוח זיכרון לנשיא שבנה כל מייל לאורכה".
