מאז סיומה של המלחמה הקרה, ייצוא הגז הטבעי מרוסיה נועד לקדם את המטרות הפוליטיות של הקרמלין לא פחות מאשר לשרת אינטרסים כלכליים. השנה עשויה חברת גזפרום הממשלתית להשלים שלושה פרויקטים ענקיים של צינורות להולכת גז: לסין, לגרמניה ולטורקיה. ההשלכות הגיאו-פוליטיות שלהם יורגשו ברחבי העולם - צופה הנרי טריקס ב-The World in 2019.

בחודשים הקרובים תחל הזרמת הגז בצינור שאורכו 3,000 ק"מ, משדות הגז בסיביר דרך נהר אמור ועד סין; מדי שנה יעברו בו 38 מיליארד מ"ק. הצינור נבנה למרות העיצומים שהטיל המערב על חלקים מתעשיית האנרגיה הרוסית בעקבות הפלישה לאוקראינה. הוא יסייע לסין להתמודד עם הדרישה ההולכת וגדלה שלה לגז טבעי, במיוחד לאחר שהיא הטילה מכס של 10% על ייבוא גז מעובה מארה"ב במסגרת מלחמת הסחר בין המדינות. רוסיה וסין מתקרבות בתחום האנרגיה כשם שהן מתקרבות בפוליטיקה הבינלאומית, מציין טריקס.

עסקת הגז עם סין, שהיקפה 55 מיליארד דולר, מבטיחה לנשיא ולדימיר פוטין דריסת רגל בדרום-מזרח אסיה. היא נחתמה בשנת 2014, כאשר לקוחותיה של גזפרום חיפשו חלופות בשל העיצומים על רוסיה. אבל מאז, ייצוא הגז הרוסי לאירופה שובר שיאים. וכך נמצאת גזפרום בעמדה המאפשרת לה לקדם את שני הפרויקטים הגדולים האחרים שלה - הצינורות לגרמניה ולטורקיה.

לשני הפרויקטים הללו יש השלכות אסטרטגיות משמעותיות, משום שהם יאפשרו לגזפרום להפחית את התלות בצינורות העוברים דרך אוקראינה. למרות שהאיחוד האירופי ומדינות אירופיות רבות התנגדו לפרויקט הצינור לגרמניה, מתוך חשש למעמדה של אוקראינה, רוסיה התעלמה והיא מניחה אותו במרץ רב. כאשר יושלם, הוא יכפיל את נפח הגז שניתן להעביר מרוסיה לגרמניה ל-55 מיליארד מ"ק בשנה.

עם זאת, הפרויקט עדיין מצוי בסכנה. חמש חברות אנרגיה אירופיות שותפות בהנחת הצינור: וינטרשול ואוניפר הגרמניות, OMV מאוסטריה, אנג'י הצרפתית ורויאל-דץ'-של הבריטית-הולנדית. הממשל האמריקני עשוי להטיל עיצומים על שותפים אלו, ובכך להביא לעצירתו של הפרויקט. הנשיא דונלד טראמפ טען שהצינור יהפוך את גרמניה ל"תלויה לחלוטין" ברוסיה - אם כי יש הטוענים שמטרתו האמיתית היא למכור יותר גז אמריקני לאירופה.

הצינור לטורקיה אמור להוביל 15.75 מיליארד מ"ק גז בשנה, ומדובר למעשה בשני נתיבים: האחד מרוסיה לטורקיה דרך הים השחור, והאחר מטורקיה לאירופה. חלקו הראשון כבר מוכן, והשני אמור להיות מוכן לקראת סוף השנה.

למרות התקדמויות אלו, מדגיש טריקס, לא הכל מתנהל כפי שרוסיה הייתה רוצה. בשל חוקי ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי, גזפרום אינה רשאית להזרים גז מטורקיה לאירופה, מה שמחייב אותה למצוא שותף אירופי שיעשה זאת. שלושת הפרויקטים צפויים להניב הפסדים במשך שנים רבות, וללקוחות יהיו יותר ויותר חלופות - הן גז טבעי מעובה המיובא באוניות והן מקורות אנרגיה נקיים יותר. ההימור של פוטין על צינורות הגז עלול שלא להשתלם, בטווח הארוך.