המון קולות נשמעים בשבועיים האחרונים סביב החוק המיועד לתת פקטור לנכשלים בבחינות לשכת עורכי הדין, כך שציון המעבר בשלוש השנים האחרונות יהיה 50 במקום 65. תרשו לי לומר במלוא הענווה, שיש לי יתרון אחד על הרוב המכריע של אותם דוברים: אני רואה, קורא ושומע מדי יום את משמעות הצפתו של מקצוע עריכת הדין במי שאינם ראויים להצטרף לשורותיו. ואני אומר לכם: המצב איום ונורא גם כך, וחוק הפקטור יהפוך אותו לעוד יותר איום ונורא - על חשבון כל אחד מאיתנו בנפרד ועל חשבון כולנו יחדיו.

בשמונה השנים האחרונות ביקרתי במאות אולמות משפט במסגרת המדור "שיפוט מהיר" (הוא רק בהפסקה, יחזור אי"ה בשנת המשפט הבאה). ראיתי מקרוב מאות עורכי דין, רובם המכריע לא מהשורה הראשונה של המקצוע. אני גם קורא מדי יום עשרות פסקי דין והחלטות של כל הערכאות, וגם שם - מטבע הדברים - רוב המייצגים אינם נמנים על האליטה של המקצוע. התמונה ברורה: עריכת הדין נמצאת בשפל חסר תקדים. וכמי שאמר פעם קצין בצבא הבריטי על אחד מפקודיו: "הוא הגיע לתחתית והמשיך לחפור".

ראיתי סניגור בדיון הארכת מעצר, המבקש דחייה משום שהוא עסוק - וכך לקוחו נשאר בכלא עוד יומיים. ראיתי עורך דין שדרש פינוי של דירה, המגלה לתדהמתו - מתשובתו של הדייר - שהוא מייצג רק את הבעלים של מחצית ממנה. ראיתי עורך דין נשאל בבית הדין לעבודה האם מרשו ימני או שמאלי, ופונה אליו כדי לקבל תשובה לשאלה בסיסית זו. ראיתי סניגור מייעץ לתובעת, בהפסקה בין דיונים, כיצד לקבל במרמה פיצוי מהביטוח הלאומי. ואלו רק דוגמאות בודדות שבבודדות.

אני רואה מדי יום כיצד בית המשפט העליון דוחה על הסף ערעורים ועתירות, המוגשים בידי עורכי דין שבמקרה הטוב הם בורים ועמי ארצות, ובמקרה הגרוע - נוכלים המוציאים במרמה כספים מלקוחותיהם. ערעורים המוגשים בגלגול שלישי למרות שאין כל עילה לדיון שכזה. עתירות שמוגשות לבג"ץ למרות שהסמכות נתונה בידי בית המשפט המחוזי (ונא לזכור שענייני פרוצדורה מהווים חלק משמעותי מבחינות ההסמכה). כתבי טענות המנסים להטעות את בית המשפט בסילופים של פסקי דין קודמים, כולל של העליון עצמו.

אני קורא מדי יום תביעות המוגשות לבתי המשפט השונים. לשון מתלהמת ולעיתים אלימה, סימני קריאה בלא צורך, אותיות מובלטות ללא גבול, קווי הדגשה לאין מספר - כל אלו הם לחם חוקם של כמעט כל עורכי הדין. כך גם עברית שגויה ברמה המביישת תלמיד בבית ספר יסודי: טעויות כתיב מביכות, שימוש לא נכון במילים ובמושגים, מספור אווילי של משפטים ופסקאות. שלא לדבר על השימוש במשפטים ארוכים ומסורבלים, והכורח הלאו-בר-כיבוש לשפוך שוב ושוב את הצירוף הדבילי "ו/או" ולומר כל דבר בשלשות: עולמי, גלובלי ואוניברסלי; שיטתי, סיסטמטי וקבוע.

אני מקבל כמעט מדי שבוע מכתבים, דרישות ואיומים של עורכי דין בעקבות פרסומים שונים. ברור מהם, שאותם עורכי דין או שאינם מכירים את חוק לשון הרע, או שהם מתעלמים ממנו, או שהם מנסים לסחוט אותנו באיומים (זה לא הולך וזה לא ילך). ועוד ברור, שעורכי דין אחרים עושים את אותו הדבר לבנקים, קבלנים, חברות ביטוח, רשתות שיווק וכל אחד אחר - כל אחד בתחומו.

אני שומע שוב ושוב שופטים כמעט מתחננים בפני עורכי דין כאשר הם נפגשים איתם: תבואו מוכנים לדיונים. תהיו בקיאים בפרטי התיק, תכירו את הפסיקה הרלוונטית, תהיו מודעים לחולשות שלכם. וגם: תתנהגו בנימוס לצד שכנגד, אל תפריעו לעמיתיכם לדבר, אל תהיו תוקפניים כלפי עדים. מה שמלמד, שהמציאות בפועל היא הפוכה, שבפועל דרישות המינימום הללו אינן מתקיימות.

יצא לי לראות במו עיני עורכי דין שאני חושד שאינם שפויים, פשוטו כמשמעו. כאלו המגיעים לבית המשפט בלבוש פרוע, קופצים מעורם על כל פיפס, מעלים טענות הזויות ונראים מנותקים לא רק מהמציאות המשפטית אלא גם מהמציאות בכלל. או עורכי דין המגיעים להשתלמויות מקצועיות, חוטפים את זכות הדיבור ושופכים את מררתם על כל מי שלרוע מזלו נמצא בטווח שמיעה.

בידי אלפים ורבבות של עורכי דין כאלו מפקידים רבים מאיתנו את גורלם. עורך דין בלתי כשיר יכול להרוס את חייו של הלקוח, ולא רק בעבירות פליליות חמורות או בענייני משפחה. הוא עלול למנוע ממנו קבלת פיצוי מחברת ביטוח, לא להגן כראוי על זכויותיו כעובד, לסבך אותו עם נוכלים ברכישת דירה, ועוד כהנה וכהנה.

אני אומר לכם במלוא האחריות, של מי שלשמחתו איננו עורך דין, אלא רואה את המקצוע ללא הרף: לפחות רבע מ-80,000 עורכי הדין הפעילים בישראל לא צריכים להיות במקצוע. לפחות רבע, ואולי שליש. זה אומר, שמסתובבים ברחובותינו 25,000-20,000 עורכי דין שהם סכנת נפשות, פשוטו כמשמעו. והם גם מציפים את בתי המשפט הליכי סרק, שעולים לכולנו בזמן שיפוטי יקר, מאלצים את הצד השני להתמודד עם תביעות הזויות וטענות מופרעות, ומכניסים את המדינה כולה למגננה שתוצאתה היא משפטיזציה הרסנית בכל תחומי חיינו.

עכשיו רוצה חבורה של פוליטיקאים פופוליסטיים, רודפי כותרות וקוני קולות, לשפוך עלינו עוד כמה אלפים כאלו?! להכניס בכוח למקצוע את מי שאסור לו אפילו להתקרב אליו?! לסכן את הציבור כולו בשביל אולי כמה מאות קולות בבחירות?! באמת אין גבול?!