סיפורו של "אמפי שפיים"

סיירתי לא מכבר במתחם אמפיתיאטרון שפיים במערבו של הקיבוץ. המקום מגודר אולם נשארו פתחים שניתן להיכנס דרכם בצורה חופשית. נדהמתי מגודל העזובה וההזנחה במקום. המחזה שנגלה לי לא מלבב: המקום מוזנח לחלוטין, שיפוע הספסלים מכוסה בחלקו הגדול בעצי שיטה מכחילה ובעשבים וקוצים הגדלים פרא. חלק מהספסלים נהרס. מבנה הבמה ו"חדר האמנים" שמאחוריו, שבימים טובים אירח אמנים ידועים, עמוס גרוטאות, ספות קרועות, קרשים ולכלוך אחר לסוגיו.

שוחחתי עם בכירים במועצה האזורית חוף השרון שבתחום שיפוטה נמצא אמפיתאטרון שפיים. הם הודו בפני כי הם מודעים לעזובה הנמשכת שנים באמפיתאטרון שפיים ויותר מרמזו לי כי הוא צפוי להיהרס.

אמפי שפיים - היסטוריה

ראשית חשוב לציין למען הדיוק כי התיאטרון הפתוח בשפיים המכונה בפי כל אמפיתיאטרון אינו אמפיתאטרון, שכן אמפיתיאטרון במקור מורכב מבמה, זירה במרכז ומסביבה בצורת עיגול יושב הקהל. השימוש במילה אמפיתיאטרון הפך לשימוש רווח בשפה העברית למבנה תיאטרון פתוח וכך גם מכונה התיאטרון הפתוח בשפיים.

מבנה האמפי-תיאטרון שפיים הוקם ב-1955 כמבנה הבנוי בשיפוע ומכיל כ-2,500 מקומות ישיבה. במקום כ-40 שורות ספסלים עשויים בטון הנמצאים בשלושה גושים ובניהם מפרידים מעברי מדרגות. וכך נכתב ביולי 1955 על הקמתו בעלון קיבוץ שפיים "ביטויינו" מס 794: "מפעל נאה וחשוב הוקם השנה במשקנו, הלא הוא האמפיתאטרון, המכיל כבר בשלב זה 1,500 מקומות ישיבה, ואשר יוכל להכיל למעלה מ-3,000 איש. במפעל זה הושקע כסף רב. מקום זה יוכל לשמש לכינוסים גדולים ולהופעות אמנותיות עבור כל תושבי האזור".

ב-1960 הוקמה בקדמת "האמפי" במה גדולה ומקורה. משנות ה-50 ועד שנות ה-90 שימש "האמפי" למופעים גדולים ברמת האזורית. כמעט כל המופעים הגדולים בארץ היו מגיעים למקום וזכורים במיוחד מחזות הזמר בהפקות הענק של האמרגן גיורא גודיק ולהקות ריקוד שהגיעו מכל העולם. ב"אמפי" התרחשו גם ועידות גדולות כמו ועידת הקיבוץ המאוחד וכמו-כן חגי משק גדולים של קיבוץ שפיים.

מבנה האמפיתיאטרון תוכנן במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד, כאשר האדריכל המתכנן אינו ידוע ושמו אינו מופיע על התוכניות. מבנה הבמה הוא במידות של 12 מ' עומק על 17 מ' אורך ובגובה של כ-6 מטר. זוהי קופסה אטומה אשר פתח הבמה שלה פונה לכיוון מזרח. המבנה כולו עשוי בטון חשוף ומתוכנן במידה רבה בסגנון הברוטליסטי שרווח בארץ בשנות ה-60. חזיתות הצד מדגישות את המערכת הנושאת הקונסטרוקטיבית לעומת הקיר אשר בו ישנם חמישה חלונות. אגב במרחק מטרים ספורים מערבית לבמה נמצאת עמדת "ההגנה" שהוקמה ב-1937 ושימשה את חברי שפיים בהגנה על המקום ומיועדת לשימור (כתבה על עמדת הגנה זו תפורסם באתר זה בקרוב).

ידע ימים יפים יותר

בתחילת דרכו היה אמפיתיאטרון שפיים שייך למועצה האזורית חוף השרון, ואף כונה בכמה מקומות "אמפיתיאטרון מועצה אזורית חוף השרון" ונועד לשמש מקום התכנסות ועריכת אירועים ליישובי האזור. נברתי בארכיונים ישנים כדי לדלות אירועים בולטים מרכזיים שנערכו במקום לאורך השנים. כך למשל, ביום א' 27 באפריל 1958 נערך באמפיתיאטרון שפיים במסגרת החגיגות לציון חג העשור למדינה, עצרת חגיגית בהשתתפות 3,000 איש. דברים נשא ראש המועצה האזורית דאז חוף השרון דוד אמן. בתחילת שנות ה-60 התקיים בו אירוע מרכזי - חגיגות 25 שנה לייסוד שפיים בהשתתפות תושבי שפיים ואורחים רבים. ביולי 1961 הופיעה על במת התיאטרון להקת הבלט הפיליפיני של גיורא גודיק. ביולי 1967 נערכה במקום "הזמריה" בהשתתפות מקהלות זמר מישראל ומחו"ל. כמו-כן התקיימו במקום מספר ועידות ועצרות מפלגתיות ותנועתיות ובניהן ועידת הקיבוץ המאוחד.

בשנת 1978 העבירה המועצה האזורית חוף השרון את ניהול והפעלת מתחם האמפיתיאטרון לידי הקיבוץ, אך האמפיתאטרון נשאר בבעלותה של המועצה, ושימש בעיקר את הקיבוץ ואת אורחי פארק המים הסמוך. בשנות ה-80 וה-90 נערכו במקום ערבי קיץ ומופעים בהם הופיעו על במת האמפיתיאטרון אמנים ובהן רמי קליינשטיין יהודה פוליקר יהודית רביץ ועוד. הכניסה הראשית למתחם האמפיתיאטרון בשפיים הייתה בצד המזרחי שלו. צמוד לכניסה היו קופות כרטיסים ששרידים מהן נותרו עד היום.

ב-1997 שופץ מתחם האמפיתיאטרון כדי לקיים בו את אירוע יומולדת 70 לקיבוץ שפיים. היישוב ארסוף הסמוך בו מתגוררים כידוע בעלי ממון אשר הלך ונבנה באותה עת התנגד לפעילותו של האמפיתיאטרון בטענה לרעשים חזקים הבוקעים ממנו בשל הופעות. "האמפי" נסגר למעשה כליל אי-שם בסוף שנות ה-90. התנגדותו של הישוב ארסוף להפעלת האמפיתיאטרון אינה כנראה הסיבה העיקרית לסגירתו והשיקולים לסגירה, היו כנראה בעיקר שיקולים כלכליים בשל הצורך להשקיע כספים רבים בשיפוץ ושיקום המקום.

צפוי להיהרס לטובת מיזמים כלכליים

בשלב מסוים רכש קיבוץ שפיים את מבני האמפיתיאטרון. קיימת תוכנית בניה לאתר האמפי-תיאטרון, מבנה הבמה ועמדת השמירה שמאחוריו. עבור ועדת התכנון מחוז המרכז, שבבסיסה בקשה להריסת האמפיתאטרון ולהקמת מיזמי תיירות מלונאות בשטחו. האדריכל דני בר קמה הכין ב-2009 תיק תיעוד מקדים הנלווה לתוכנית. התיק כולל גם תיעוד היסטורי של המקום. דני בר קמה שלח אלי את תיק התיעוד וכך הוא כותב לי: "במקום שוררת עזובה רבה. מעבר לרומנטיקה ולאהבה למקומות נטושים המבנה חסר ערך אדריכלי. לאור מצבו של המבנה וחוסר השימוש בו המלצתי להרסו".

נודע כי לא כולם בקיבוץ שפיים תומכים בהריסה הצפויה של מתחם האמפיתיאטרון. יש חברים בקיבוץ ובעיקר מהוותיקים שבהם, שיש להם זיכרונות נוסטלגיים מהאמפיתאטרון ומהאירועים שנערכו בו ובמידה רבה היה נוף ילדותם, שטוענים שיש לשקמו ולשמרו כסוג של אתר מורשת.

אולם נראה כי אם לא יהיה שינוי חד של הרגע האחרון, צפוי אמפיתיאטרון שפיים העומד נטוש מזה שנים להיהרס לטובת הקמת מיזם כלכלי כזה או אחר.