|
אומץ לב [צילום: באסל עווידאת/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בתיירות הסקי אל הארצות המושלגות, הפופולרית כל כך בימים אלה של חורף מצמרר ומקפיא-עצמות, נוטל חלק גם התייר הישראלי חובב הגלישה. אחרי ככלות הכל, ההחלקה על הלבן-לבן הזה הרי מיועדת, בסופו של דבר, למי ששש אלי סכנות ואתגרים, ולמי שבז לחופש-נטו משעמם, נוסח בטן-גב. ומאחר שהסקי דורש גילוי של אומץ-לב וביטחון עצמי של ממש, כמו גם פיתוח שליטה בטכניקות הגלישה, חזקה על הגולש הישראלי שיהא מסוגל להוכיח לכל מאן דבעי את יכולת ביצועיו.
אלא שבה בעת אסור לשכוח של"שוויץ" החביב הזה יש חיסרון אחד גדול. מסתבר שמשום מה סבור הגולש הישראלי המצוי שאין הוא נזקק להדרכה ולשיעורי סקי. כבעל "ניסיון" של גלישה בחרמון על שקיות-נייר ופלסטיק, הוא הרי כבר מסוגל ללמד כל תלמיד מתחיל פרק בהלכות הספורט הלבן. הצרה היא שבהגיעו לאחד מאתרי הגלישה שמעבר לים, חזקה עליו שיבחר דווקא את המסלול הקשה והמסוכן מכולם, עם כל חוסר הזהירות הכרוך בדבר.
אחרי ככלות הכל, סקי צריך ללמוד ולתרגל בהדרגה, בדיוק כמו כל ספורט המצריך הכנה יסודית. ניתן, אומנם, להתחיל את הגלישה במסלול תלול, ואולי גם איכשהו להסתדר ולהגיע אל היעד בשלום, אך בשלב מסוים יש מצב שבו פשוט עלולים להיתקע, ואז, אללי, כבר מתקשים מאוד להתקדם.
ספורט לכולם
בסופו של דבר, כשלומדים לגלוש בצורה נכונה, משקיעים פחות כוח, מפעילים את השרירים הנכונים, ורק אז עולים, בהדרגה, למסלולים מסובכים יותר. העדר ניסיון של גלישה מקצועית, המלווה בביטחון עצמי מופרז ומזויף, עלול בסופו של דבר רק לגרום לצרות צרורות של איבוד שליטה, ומכאן לפגיעה - הדרך קצרה.
סקי הוא ספורט ונופש לכל הגילאים, ובאתרי הגלישה מקובל לראות משפחות של הורים וילדים הגולשים יחדיו. ילדים לומדים לגלוש מהר יותר ממבוגרים, על דרך החיקוי, וכמעט שאינם זקוקים להנחייה. האמת ניתנת להיאמר שניתן לגלוש כבר מגיל 3, אך הממוצע מתחיל בגילאי 5-6.
אפרה סקי
יתרונו של העיסוק בסקי נעוץ בכך שהוא מעניק תוכן ליום שלם, להבדיל מסוגי ספורט אחרים, כמו שחייה או טניס. זוהי תעסוקה למן הבוקר ועד לשעות אחר-הצהריים. מעליות הסקי האחרונות באתרים מפסיקות, בדרך כלל, לפעול בשעה 17:00, כשבמהלך הגלישה עוצרים להפסקות-אוכל ושתייה.
לא פחות מהסקי עצמו מפותח נושא ה"אפרה-סקי" (אחרו הסקי) והוא כולל בילויים במסעדות, בפאבים, בדיסקוטקים, במסיבות ובקניות. ההווי החברתי הנרקם באתר מגבש ומלכד. האדרנלין הזורם בדם מעניק תחושות של מרץ בלתי-נדלה, ועם הנוף היפהפה של המדרונות הלבנים והרחובות הציוריים באתר, לא נותר אלא לרחף בתוך אגדה, אם גם לשבוע בלבד.