בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עמדת ההגנה "הסודית" בקיבוץ שפיים <br>
|
חברי שפיים מצאו לנכון לשמר מבנה זה כבר לפני כעשרים שנה כסמל למערך התגוננות היישוב אשר שכן בתוך סביבה ערבית עוינת
|
עמדת ההגנה במערב קיבוץ שפיים [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
במערבו של קיבוץ שפיים בשרון מאחרי במת אמפיתיאטרון שפיים, שוכנת, נחבאת משהו - עמדת הגנה (עמדת הביטחון) שהוקמה ב-1937 ושימשה את חברי שפיים ואנשי "ההגנה" בהגנה על המקום והאזור. מזה שנים לא מעטות נמצאת העמדה במצב מוזנח ועזוב ומוקפת-מוסתרת בצמחיה גבוהה. עמדת השמירה-ההגנה במערב שפיים הוקמה לפני כ-82 שנים ובעלת ערך היסטורי רב. היא שימשה את חברי שפיים בהגנה על המקום. העמדה הוקמה על-ידי חברי שפיים בעזרת ארגון "ההגנה" בשנת 1937 - תקופת מאורעות 1939-1936, הייתה עמדת ההגנה המערבית של הישוב ושימשה כהגנה עליו ועל הכרם שהיה נטוע במקום אותו עיבדו חברי שפיים. מעמדה זו וסביבה יצאו לוחמים לכיוון חוף שפיים הסמוך להביא עולים מעפילים. כידוע, בשפיים היה חוף נחיתה לספינות מעפילים של "ההגנה". החוף כאן נבחר כחוף נחיתה למעפילים היות שאפשר היה לעגון בו בנוחות. החוף היה גם קרוב לישובים עבריים שבהם פוזרו המעפילים והועלמו מעיניהם של הבריטים. בגלל הפעילות הזאת הטילו הבריטים מצור על שפיים וערכו בו חיפושים. ביקרתי בימים אלה בעמדה במערב קיבוץ שפיים. מאוד קשה להגיע אליה שכן היא מוקפת מוסתרת משהו בצמחיית פרא. היא בנויה מבטון מזוין בצורת ריבוע. מידותיה: גובה כ-7 מטרים, אורכה כ-5 מטרים, רוחבה כ-4 מטרים (הערכה גסה). כמעט בכל עבריה מצויים פתחי חרכי ירי ותצפית. בצידה המזרחי של העמדה דלת ברזל (פח) ששימשה ככניסה לעמדה. הדלת נמצאת כיום במצב חלוד. ליד דלת הכניסה לעמדה, על קיר הבטון, מותקן שלט הסבר קטן ודהוי אודות העמדה. וזו לשונו: "עמדת שמירה, הוקמה על-ידי חברי שפיים בעזרת "ההגנה" בשנת 1937. עמדה זו הייתה אחת מן העמדות שהקיפו את הישוב ושימשו כהגנה עליו ועל הכרם שהיה נטוע במקום".
|
|
[צילום: באדיבות אדריכל דני בר-קמא]
|
|
|
|
|
|
|
צילום עמדת ההגנה בשפיים לפני מספר שנים מתוך תיק תיעוד. | |
|
|
|
מדובר במבנה קטן מאוד אשר חלקים ממנו הרוסים ● חברי שפיים מצאו לנכון לשמר מבנה זה כבר לפני כעשרים שנה
|
▪ ▪ ▪ |
אדריכל דני בר-קמא, שהתבקש להכין תיק תיעוד מקדים על אמפיתיאטרון שפיים ועל עמדת הביטחון הסמוכה לו, ממליץ במסקנותיו בתיק התיעוד לשמר העמדה. וכך הוא כותב בתיק התיעוד: "מדובר במבנה קטן מאוד אשר חלקים ממנו הרוסים. חברי שפיים מצאו לנכון לשמר מבנה זה כבר לפני כעשרים שנה כסמל למערך התגוננות היישוב אשר שכן בתוך סביבה ערבית עוינת. שפיים הייתה נמל משמעותי להעפלה של מעפילים לחופי הארץ. חברי שפיים ואנשי ההגנה יצאו מהישוב לכיוון הים באזור העמדה. העמדה, בהיותה קטנה וקלה לשיקום ושימור מחד ומאידך גדולה בסיפורי הגנה והעפלה, מומלצת לשימור ושילוב במסגרת הבינוי המוצע בתוכנית זו".
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
|
עמדת ההגנה בשפיים מוקפת-מוסתרת בצמחי ועשבי פרא. | |
|
|
|
כמה תושבי הקיבוץ הוותיקים בשפיים, אומרים לי שזו שערורייה שעמדת הגנה זו נמצאת במצב מוזנח ולא מטופח
|
▪ ▪ ▪ |
מזה שנים לא מעטות נמצאת עמדה השמירה–ההגנה במערב שפיים במצב מוזנח ועזוב, נחבאת-מוסתרת ומוקפת בצמחיה גבוהה. אין פלא שרוב רובו של הציבור, אף מקרב טיילים ותיקים לא מכיר ולא ביקר מעולם באתר היסטורי חשוב זה. ומכאן פשר הכותרת לכתבה זו: "עמדת ההגנה הסודית בקיבוץ שפיים". מתמיה מצבה המוזנח של עמדת שמירה זו שכן קיבוץ שפיים הוא קיבוץ מסודר, מגונן ומטופח המשמר פחות או יותר את עברו. כמה תושבי הקיבוץ הוותיקים בשפיים, אומרים לי שזו שערורייה שעמדת הגנה זו נמצאת במצב מוזנח ולא מטופח. "יש כאן פגיעה בזכרם והנצחתם של מייסדי וראשוני הישוב", הם טוענים. בכירים במועצה האזורית חוף השרון שבתחום שיפוטה המצא האתר, אומרים לי כי הם מודעים למצבה של העמדה, מבינים את ערכה ההיסטורי והעובדה שהעמדה לא נהרסה במשך כל השנים אומרת הכל. ראוי שראשי המועצה לשימור אתרי מורשת, מנהלת המחוז של המועצה האחראית לאזור וכן ראשי ארגון "ההגנה" יבואו לראות את עמדת ההגנה במערב שפיים ויראו את העזובה במו עיניהם ויפעלו לנכש את העשבים וצמחי הפרא המקיפים אותה. ראוי שתתאפשר גישה וביקורים במקום עם שילוב סיפורי ההיסטוריה של המקום.
|
|
תאריך:
|
17/01/2019
|
|
|
עודכן:
|
17/01/2019
|
|
אלי אלון
|
עמדת ההגנה "הסודית" בקיבוץ שפיים
|
|
לאורך הדורות תמיד נכספו יהודים לעלות לארץ ישראל, אל המולדת. לא פעם קרו אסונות, שבמהלך הדרך אל הארץ, העולים קיפחו את חייהם. כך אירע למעפילים ממרוקו שחלמו להגיע אל מדינת ישראל, כדי לחיות במדינת היהודים. בכ"ג בטבת תשכ"א (10 בינואר 1961) יצאה ספינת אגוז מחוף אל-חוסימה שבצפון מרוקו לכיוון נמל גיברלטר. על הסיפון היו 44 מעפילים: גברים, נשים וטף. הם התכוונו להגיע מגיברלטר למדינת ישראל. המעפילים כולם נקלעו לסערה עזה, והספינה טבעה.
|
|
|
הפרופסור אילנה גוזס, שחוגגת בקרוב 70, גדלה בירושלים של שנות ה-50 במשפחה מוותיקי היישוב. אביה שהיה עבורה דמות לחיקוי, שימש כמהנדס הראשי של 'חרות' בירושלים ולימים המהנדס הראשי של 'חרות' בכל הארץ. אמה הייתה מזכירתו של ראש הממשלה דאז משה שרת. בילדותה הייתה גוזס חברה בתנועת הצופים ובצבא שירתה בהיאחזות הנח"ל בסיני,("השיר האלמותי נכתב לאחר שעזבנו את ההיאחזות").
|
|
|
בימים אלה ועד 17 למרץ, 2019, ניתן לבקר ברטרוספקטיבה של הצייר הבלגי הסימבוליסטי פרנן קנופף, בפטי פאלה בפריז. תערוכה נדירה זו מקבצת כמאה עבודות של הצייר, החרט והפסל המיסתורי, המשקפות את האסתטיקה המורכבת של האמן המיוחד וממקמות אותו בתקופתו, סוף המאה, ליד בני דורו, ציירים וסופרים, גוסטב קלימט, גוסטב מורו, פרנץ פון שטוק, ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, גבריאל דנטה רוסטי ואחותו קריסטינה, אמיל וררן, ז'ורז' רודנבך, ז'וזף פלדן, ז'אן לורן, גרגואר לה רואה ועוד.
|
|
|
סביר להניח שכמה גורמים - מן הסתם פוליטיקאים מן הימין - יקפצו כמוצאי שלל רב על החשד לשוחד במינוי שופטת, וידרשו לשנות את שיטת בחירת השופטים. אי-אפשר לשחד את כל חברי ועדת החוקה של הכנסת, ובוודאי שלא את כל חברי הכנסת - יטענו. נכון, אבל לא רלוונטי.
|
|
|
הסיפור של וובסטר נסב, כרגיל בשאר מחזותיו, בהעברת בקורת על התככים, הניאופים והמזימות בקרב מעמד האצולה, במקרה זה באיטליה, אבל גם בקרב הכמורה הגבוהה בממלכתו של האפיפיור. נשמע מוכר מימינו? לא בכדי. במרכז העלילה הדרמטית והסוחפת, עם טקסט קלאסי שדורי פרנס תרגם כה יפה תוך שמירה על היופי שבו, ועם זאת לא בשפה פומפוזית מדי אלא כזו המחליקה לאזני הצופים בנעימות. חבל רק שחלק גדול הטקסט נאמר במהירות כה רבה, כך שקשה היה לקלוט את רוב היופי האצור בו.
|
|
|
|