המדריך המלא לפירות יבשים

ט"ו בשבט בפתח ורבים מאיתנו יציינו את החג באכילת פירות יבשים, אגוזים ופיצוחים. לקראת החג, ארגון בטרם לבטיחות ילדים מוציא אזהרה הקוראת להורים ולאנשי החינוך להימנע ממתן אגוזים ופיצוחים לילדים מתחת לגיל חמש, ולהיזהר במתן פירות יבשים.

מהי הסכנה ובאילו מקרים כן אפשר ליהנות ממאכלי החג?

ט"ו בשבט, חג האילנות, מאופיין באכילת פירות יבשים, אגוזים ופיצוחים שונים. לכאורה מדובר במאכלים עתירי בריאות, אך בפועל מדובר בסכנה של ממש עבור ילדים.

לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בין השנים 2018-2008, מתו 39 ילדים כתוצאה מחנק ממזון. חנק כתוצאה ממזון הינו הגורם השכיח ביותר לחנק בקרב תינוקות ופעוטות עד גיל חמש. פיצוחים למיניהם (גרעינים, בוטנים, אגוזים, פיסטוקים וכו'), הינם סוג המזון השכיח ביותר בגינו ילדים מתאשפזים עקב חנק ממזון.

על-פי הנחיות ארגון בטרם לבטיחות ילדים, יש להרחיק מילדים עד גיל חמש את כל סוגי האגוזים, השקדים והפיצוחים. הסכנה בפיצוחים למיניהם גדולה יותר מאשר במזונות אחרים, מכיוון שיש להם נטייה לספוח נוזלים ולהתנפח במהירות, ולכן כשהם נשאפים לדרכי הנשימה, נוצרת חסימת אוויר בפרק זמן קצר מאוד. פירות יבשים מהווים גם גורם סיכון, מאחר שהם בעלי מרקם דביק.

הנחיות ארגון בטרם לבטיחות הילדים בט"ו בשבט:

• אגוזים, שקדים, בוטנים, גרעינים ופיצוחים למיניהם, אסור לתת לילדים עד גיל חמש. ניתן לתת אגוזים ושקדים, רק במידה והם טחונים במרקם חלק לחלוטין וללא שברים;

• פירות יבשים דביקים - עד גיל ארבע יש להגיש בחתיכות קטנות, לאחר הוצאת הגלעין (אם יש);

• מאכלים עגולים כמו עגבניות שרי, ענבים וזיתים יש לחתוך לאורך;

• בזמן האכילה יש לשבת ליד שולחן ולא לאכול תוך כדי פעילות נוספת;

• בזמן האכלת תינוקות, פעוטות וילדים, מבוגר אחראי חייב להיות בהשגחה מלאה, בלי עיסוק נוסף.

ט"ו בשבט הוא חג של צמיחה ושל פריחה, אבל הוא יכול להפוך לאסון כאשר ילדים אוכלים מזון שאינו מותאם עבורם. גם אם נדמה לכם שהילד כבר יודע ללעוס היטב, צריך להבין שמבחינה פיזית והתפתחותית, ישנם מזונות שילד מתחת לגיל חמש לא מסוגל להתמודד איתם. חשוב להבין שדרכי הנשימה של הילדים צרות יותר משל המבוגר, ולכן עלולות להיסתם בקלות על-ידי מזון שנשאף בטעות לקנה הנשימה במקום לוושט. כמו-כן, אין להם שיניים טוחנות בכדי ללעוס היטב את המזון, דבר המגדיל את הסיכון לשאיפה של מזון בשלמותו. על ההורים וצוותי החינוך להכיר את הנחיות הבטיחות ולהקפיד לפעול על פיהם.