|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חברי תיאטרון הבימה 1942 [צילום: זולטר קלוגן/לע"מ]
|
|
|
תמימה יודלביץ - מראשוני תיאטרון הבימה
|
|
תמימה יודלביץ שחקנית תיאטרון הבימה הייתה מראשוני תיאטרון הבימה עוד כשזה פעל במוסקבה והופיעה בו במשך למעלה מארבעה עשורים בשורה ארוכה של תפקידים ● הייתה אהובה מאוד על הקהל ● עם השנים נשכח שמה כמעט לגמרי
|
|
תמימה יודלביץ נולדה בשנת 1892 בעיר לידא בפלך וילנא שבפולין לשלמה ולמרים (פרידה) יודלביץ. הוריה היו דתיים אדוקים. בנערותה הייתה חברה בתנועת "אגודת הנוער הציוני". כבר מנעוריה גילתה משיכה למשחק והופעה בפני קהל והשתתפה בהצגות ילדים. מספרים שאת נטייתה והכשרון למשחק ירשה מאביה. תפקידה הראשון הגדול, תפקיד של אם, היה בהצגת חובבים; "המלך ליר היהודי" של המחזאי יעקב גורדין בשפת האידיש.
התפנית הגדולה בחייה של תמימה יודלביץ הייתה בעקבות מפגש עם חנה רובינא, שהייתה אז גננת בעיר לא רחוק ממקום מגוריה של תמימה יודולביץ. במפגש זה תמימה ראתה על שולחנה של חנה רובינא מכתב מנחום צמח, ממוסקבה, המודיע על כוונתו לפתוח תיאטרון עברי בשם "בימה" במוסקבה. התיאטרון נפתח ב-1917 ביוזמתו של נחום צמח שקיבל רישיון מהשלטונות לפתיחתו. כבר בשנותו הראשונה זכה התאטרון להצלחה והצגותיו זכו לאהדת הקהל ולביקורות טובות.
|
|
ב-1926 עזבה תמימה יודלביץ יחד עם חברי להקת "הבימה" את מוסקבה מבלי שוב
|
| ▪ ▪ ▪ |
ב-1.19 עוזבת תמימה יודלביץ את בית הוריה ונוסעת למוסקבה כדי להיבחן ל" הבימה" ומתקבלת. היא למדה ב"סטודיה הדרמטית" ללימוד משחק, שפעל לצד תיאטרון הבימה במוסקבה בהדרכת השחקן הבמאי הארמני ייבגני וכטנגוב. ב-1919 צורפה באופן רשמי לצוות שחקני תיאטרון הבימה. תפקידה הראשון בהבימה היה "פרידה" ב"הדיבוק". ב-1926 עזבה תמימה יודלביץ יחד עם חברי להקת "הבימה" את מוסקבה מבלי שוב. הלהקה יצאה למסע הופעות בארצות הברית שנמשך קרוב לשנתיים. שם, בארצות הברית בשנת 1927 חל פילוג בלהקה. חלק ניכר משחקני הלהקה החליטו לעלות לארץ ישראל. ואילו נחום צמח מייסד התיאטרון וקבוצת שחקנים החליטו שהם נשארים בארצות הברית. במרץ 1928 עולים שחקני "הבימה" לארץ ישראל. בין הבאים גם תמימה יודלביץ. מאמצת ותומכת בלהקת השחקנים מרגוט קלאוזנר, מי שהייתה לימים מייסדת אולפני הרצליה. באותם ימים הפך תיאטרון הבימה לקולקטיב שיתופי שכל חבריו הופכים להיות בעלים ומנהלים של התיאטרון בעלי זכות שווה ואחריות בקביעת דרך ניהולו. ההצגה הראשונה של הבימה שהועלתה בארץ ישראל היא "האוצר" מאת שלום עליכם. יודלביץ גילמה בהצגה זו את "אלקה הזהבית". ב"הסוחר מוינציה" גילמה את המשרתת פורציה. ב-1942 העלה הבימה את "האדמה הזאת" מאת אהרון אשמן. תמימה גילמה בהצגה זו את "ריזיל".
|
|
למעלה מ-40 שנות משחק ב"הבימה"
|
|
|
|
מבנה תיאטרון הבימה 1962 [צילום: משה פרידן/לע"מ]
|
|
|
|
באוקטבר 1958 התכבדה תמימה יודלביץ בגזירת סרט חנוכת גינה ציבורית ע"ש נחום צמח ברחוב חיסין
|
| ▪ ▪ ▪ |
לאורך למעלה מ-40 שנות משחק ב" הבימה" הופיעה תמימה יודלביץ בעשרות הצגות. רבים מהתפקידים שגילמה היו תפקידים "יהודיים". לרוב לא שיחקה בהצגות בתפקידים ראשיים, אולם הייתה אהובה על הקהל בזכות "משחקה ששידר עממיות חום אוטנטיות ונאמן למקור " ובנוסף מספרים מכריה הייתה תמימה יודלביץ אישה נעימה ולבבית. בהצגת "הדיבוק" "הצגת הדגל" של תיאטרון הבימה גילמה תמימה יודלביץ את "פרידה", האומנת הזקנה של לאה, בהצגה "מירל'ה אפרת" של המחזאי היהודי יעקב גורדין גילמה את "חנה דבורה" אימא של שיינדל'ה, ובהצגה "טוביה החולב" גילמה יודלביץ את "גולדה". הצגות נוספות שבהן נטלה חלק תמימה יודלביץ היו": "היהודי זיס", "אבות ובנים", "אוריאל דקוסטא", "מעשה כשפים", "ילדי השדה", "עלי כנור", "וילהלם טל", "שומרים", "אבות ובנים", "כתריאלים", "בסבך המשפחה", "שש כנפיים לאחד", "עמודי החברה", "אדם ושטן", "חטיפת בנות הסבינים", "שדוכים", "הבשורה", "במטבח", "יום ולילה", "הציפור הכחולה", "חליל הכשפים", "מעשה בנסיך", "בית התה של ירח אוגוסט", "לא אמות כי אחיה", איי-לייק-מייק" ועוד. באוקטבר 1958 התכבדה תמימה יודלביץ בגזירת סרט חנוכת גינה ציבורית ע"ש נחום צמח ברחוב חיסין. ב-1962 יצאה לגמלאות. היא התגוררה ברחוב פרוג בתל אביב באזור המכונה "שכונת הבימה", בה התגוררו כידוע רבים משחקני בתיאטראות הבימה והאוהל.
|
|
במסגרת פרויקט של עיריית תל אביב להנצחת אמנים ואנשי תרבות שפעלו ויצרו בתל אביב הוצב על חזית הבית ברחוב פרוג 31 בתל אביב בו התגוררה תמימה יודלביץ שלט הנצחה
|
| ▪ ▪ ▪ |
ביום ד', 18.10.1967 ערב חג הסוכות הלכה תמימה יודלביץ לעולמה. היא נפטרה ערירית בגיל 75 (בעיתונות דאז נכתב שנפטרה בגיל 83). ארונה הוצב ביום ו' 20.10.1967 ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב ומשם יצא מסע ההלוויה לבית העלמין בנחלת יצחק שם הובאה לקבורה. הותירה אח, יוסף יודלביץ שעלה לארץ לפניה ב-1908, התיישב בכפר סבא והקים במקום משק חקלאי. יוסף היה איש ציבור ידוע בכפר סבא, והיה חבר בגופים ציבוריים וכלכליים שונים. אחיה הבכור של תמימה יודלביץ, מרדכי יודלביץ היה פעיל בתנועת "המזרחי" ועסק בחקר תולדות היהודים בזמן התלמוד ובמקורות התלמוד ואף כתב כמה ספרים בנושאים אלה. הוא נפטר בשנת 1953 בתל אביב. אח נוסף של תמימה יודלביץ, גרשון יודלביץ היה מראשוני קיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל וחבר בקיבוץ זה במשך שנים רבות. הוא נפטר ב-1965. במסגרת פרויקט של עיריית תל אביב להנצחת אמנים ואנשי תרבות שפעלו ויצרו בתל אביב הוצב על חזית הבית ברחוב פרוג 31 בתל אביב בו התגוררה תמימה יודלביץ שלט הנצחה משותף לשחקנית תמימה יודלביץ ולמורה והשחקנית פניה ליוביץ. השתיים התגוררו באותו בניין.
|
|
| תאריך:
|
21/01/2019
|
|
|
עודכן:
|
21/01/2019
|
|
אלי אלון
|
|
תמימה יודלביץ - מראשוני תיאטרון הבימה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
וינטר הניה
|
21/01/19 21:01
|
|
ט"ו בשבט בפתח ורבים מאיתנו יציינו את החג באכילת פירות יבשים, אגוזים ופיצוחים. לקראת החג, ארגון בטרם לבטיחות ילדים מוציא אזהרה הקוראת להורים ולאנשי החינוך להימנע ממתן אגוזים ופיצוחים לילדים מתחת לגיל חמש, ולהיזהר במתן פירות יבשים.
|
|
|
|
|
הספר 'כל אחת לגופה - סיפורי טבילה', מאת ד"ר אלה קנר, פרדס הוצאה לאור, הוא ספר פורץ גבולות, המציג לראשונה את נקודת המבט הרגישה של נשים על גופן. הספר כולל אסופה של כ-29 מונולוגים מרתקים של נשים, אשר מספרות בגילוי לב ובאופן אותנטי על המרחב האינטימי ביותר בחייהן, המתרחש בחדרי חדרים של מצוות הטהרה היהודית. על הקושי, השקרים, ההתרגשות, הבושה, המבוכה והקדושה.
|
|
|
|
|
הדוכסית מאמלפי הוא מחזה שטוף דם, העוסק בהון, בשלטון ובשחיתות מינית, שרקח המחזאי ג'ון וובסטר שנחשב לפוחח ומופרע, בן דורו של שייקספיר, והעוסק בפרשייה המבוססת על מקרה אמיתי. ההצגה העולה בבית צבי ברמת גן, מבוצעת בידי להקת שחקנים מוכשרת המפגינה משחק מרגש ונוקב.
|
|
|
|
|
במקור, שם הסרט מתייחס לתקופתו - "המלחמה הקרה", וכאילו יש ניסיון להשליך את סיפור האהבה לעובדות המצב הפוליטי בשנים הנ"ל. ולא כן. המלחמה הקרה והחזון הקומוניסטי ששרר בפולין בשנים 1959-1964 נמצאים ברקע, אבל יותר מכך משפיע הגורם האנושי, הבדלי האופי, הטמפרמנט, ההשכלה, הבגרות של שני האוהבים על סיפור אהבתם.
|
|
|
|
|
מנחם מנדל, הוא בן דמותו של שלום עליכם עצמו, שכל חייו נדד בין הערים הגדולות, השקיע במניות, עשה מעט כסף, אך יותר מכך - הפסיד את כל כספו. מי שנכווה מכך ביותר, הייתה אשתו, שלה כתב כל העת מכתבים מכל אתר בו שהה. מחזה שהתבסס על מכתבים אלה עלה בזמנו בבית שלום עליכם בשם "עיקר שכחתי" (המילים בהן נהג לסיים את מכתביו) בהשתתפות ובימוי מיכאל טפליצקי ואסתי קוסוביצקי כרעיתו. גם בהצגה המצוינת של היידישפיל מופיע פעם אחת המשפט הזה, "עיקר שכחתי" בין יתר הקטעים, שבהם מופיעה דמות אשתו (מירי רגנדורפר המקסימה), כשהוא מקריא את מכתביו אליה. מירי גם שרה בקולה היפה בהמשך.
|
|
|
|
|
