ראש ממשלתנו ומקורביו פועלים בשתי חזיתות: לדחות את החלטתו של אביחי מנדלבליט בחקירות נגד בנימין נתניהו ולשכנע כבר עכשיו שהוא חף מפשע. הנימוק בחזית הראשונה: אין זה תקין לפרסם אותה ערב הבחירות, כאשר השימוע ותגובתו של נתניהו יינתנו רק אחריהן. הנימוק בחזית השנייה: נתניהו לא קיבל כלום ולא נתן כלום, במיוחד בפרשת בזק. תרשו לי להזכיר את העובדות בחלק הראשון ואת החוק בחלק השני.

הבחירות אמורות היו להתקיים בחודש נובמבר – מועד שהיה מאפשר לנתניהו לקיים את השימוע. הן מתקיימות באפריל משום שאחד, בנימין נתניהו, החליט להקדים אותן – בניסיון ברור למנוע את פרסום ההחלטה לפניהן. עכשיו, כאשר זה כנראה לא הולך לו, יש לו טענות?!

עבירת השוחד אינה צריכה מתת ואינה מצריכה תמורה. דינו של מבקש שוחד כמי שקיבל שוחד; השוחד קיים גם אם לא ניתן דבר תמורתו; שוחד הוא כל טובת הנאה. הטענות לפיהן "זה רק תקשורת ולא מעטפות כסף", "ביבי דפק את אלוביץ" ו"הסיקור בוואלה נשאר עוין לנתניהו" – אלו לכל היותר נימוקים להקלה בעונש, לא להימנעות מהעמדה לדין ואולי גם מהרשעה.

בני גנץ ומשה יעלון מדברים על כך שיצרפו אליהם רמטכ"ל-לשעבר שלישי – גבי אשכנזי. תרשו לי להזכיר לכם מה נקבע לגבי התנהגותו של אשכנזי בפרשת בועז הרפז, המסמך המזויף נגד יואב גלנט והמאבק שניהל הרמטכ"ל דאז נגד שר הביטחון הממונה עליו, אהוד ברק.

מבקר המדינה, יוסף שפירא, קבע: "הדעת לא סובלת את איסוף המידע והטיפול ב'מסמך הרפז' כפי שתוארו בדוח. מערכת היחסים ששררה בין ברק לבין אשכנזי ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע על-אודות ברק וסביבתו על-ידי וינר בידיעה - ולו חלקית - של אשכנזי, וכן להתנהלותם של אשכנזי ועוזרו בקשר למסמך הרפז. גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות ברק כלפי אשכנזי, לא היה בה כדי להוות עילה ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר... אסור שבמדינת ישראל, שבה המערכת הביטחונית היא גם מהות קיומית וגם אתוס, יתערער האמון בראשי מערכת הביטחון בשל מסכת יחסים בלתי נסבלת עד כדי איבה וחוסר אמון ביניהם, ושהאחריות האישית והשכל הישר לא יגברו על מכשלה זו".

מיכה לינדנשטראוס, שהכין את הדוח על הפרשה, מצא שאשכנזי היה מודע – לפחות חלקית – לפעילותו המתמשכת של ראש לשכתו, ארז וינר, מול הרפז במטרה לאסוף מידע על ברק ואנשיו. אשכנזי היה חייב למנוע את הפעילות הזאת מראשיתה ולגדוע אותה כאשר נמשכה, אך לא עשה זאת. הוא גם לא עשה דבר לבירור אמיתותו של מסמך הרפז ובכך תרם להסתבכותה של הפרשה.

יהודה וינשטיין, אשר באופן מתפתל סגר את התיק הפלילי נגד אשכנזי, ציין שהלה מסר שלוש פעמים ידיעות סודיות ביותר לעיתונאים ולשר שלא היה שותף סוד, שחלקן נגעו לגופי ביטחון אחרים. וינשטיין גם הדגיש, שבהחלטתו אין "כדי להשליך, לשנות או להקהות כהוא זה מקביעותיו הקשות של מבקר המדינה, במישור הערכי והציבורי, על התנהגותם של אשכנזי ווינר, שבוודאי איננה הולמת קצינים כה בכירים בצבא".

נכון, עברו שבע שנים. אבל מדובר בהתנהגות מתמשכת ופסולה מן היסוד של מי שהיה הקצין הבכיר ביותר בישראל, והמלמדת על כך שהאינטרסים האישיים גברו אצלו על ביטחון המדינה. לאיש הזה אין מקום כלשהו בהנהגת המדינה.

גברת זיזגז מנסה לשכנע אותנו, כפי שקובעת ססמת הקמפיין שלה, שרק היא תדאג לדמוקרטיה. ציפיטפוט טוענת, כי היא זו שתשמור על מערכת המשפט, כפי שעשתה כאשר כיהנה כשרת המשפטים. תרשו לי להזכיר את העובדות בנוגע לציפי לבני.

לבני נבחרה לכנסת ה-16 ברשימת הליכוד, אך לקחה את המנדט שלה ועברה לקדימה. כאשר הפסידה בבחירות לראשות המפלגה ב-2012, הותירה אחריה חובות של 34 מיליון שקל. בבחירות לכנסת ה-19 הקימה את התנועה, וצירפה אליה שבעה חברי כנסת שערקו מקדימה עם המנדטים בהם זכו. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 לקחה את המנדט בו זכתה עם התנועה וצירפה אותו לרשימת העבודה. זאת שומרת על הדמוקרטיה?

לבני הגישה במהירות הבזק תלונה נגד שלושה משופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, בעקבות פרסום תקשורתי ולפיו אילצו קורבן אונס להדגים את האירוע. היא כמובן גם הודיעה מיד לתקשורת על תלונתה. נציב הביקורת על השופטים דאז, אליעזר גולדברג, קבע: להד"ם. לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה. לבני לא טרחה להתנצל. זאת שומרת על מערכת המשפט?

עוד שם אחד שעולה לקראת הבחירות: המו"ל שלמה בן-צבי, המתמודד על ראשות הבית היהודי. תרשו לי להזכיר, שבן-צבי חיסל את העיתון הצופה, המשיך את מלאכת ההרס של מעריב ואיבד את מקור ראשון. הוא גם הוציא לאור את החינמון הכושל "ישראלי" ואת המגזין הלא-פחות-כושל "ביזנסוויק ישראל", החזיק זמן קצר במניות ערוץ 10 ולא הצליח להפעיל את ערוץ המורשת לאחר שזכה במכרז. בדרך הוא גם הצליח להוריד לטמיון מיליונים רבים של דולרים שקיבל מחותנו, קונרד מוריס. לפני חודשיים בלבד טענה חברת תכלת שבשליטתו, שעיצום כספי בסך 500,000 שקל שהוטל עליה עלול להביא לקריסתה.

בתור חבר בבית היהודי, זהו האדם האחרון שהייתי רוצה לראות בראש המפלגה – במיוחד לאחר שנפתלי בנט ואילת שקד הותירו אותה עם חובות של 21.8 מיליון שקל. איש העסקים הכושל, שהרס כמעט כל דבר בו נגע, יוכל להבטיח בוודאות דבר אחד: שהמפלגה תפשוט את הרגל ותתרסק.

המשטרה לא מדליפה, הכריז השבוע בפסקנות רוני אלשיך. זהו הפזמון הקבוע של המשטרה וגם של הפרקליטות: הדלפות לא באות מאיתנו, הן באות מהנחקרים ועורכי דינם. מעבר לכך שאין שום היגיון בטענות הללו, תרשו לי להזכיר לכם שתי עובדות.

האחת: בחודש מאי שעבר קבע המבקר יוסף שפירא בצורה כמעט מפורשת, כי המשטרה היא שמדליפה מחקירות. הוא הצביע על מספר אירועים בולטים בהם פורסמו חומרי חקירה שלא כדין ורמז בבירור שמקורם היה במשטרה. שפירא ציין במיוחד שני מקרים, בהם המשטרה לא הכחישה שההדלפות באו ממנה, אך טענה שמדובר היה במקרים נקודתיים; הוא הגיב: זוהי תופעה נרחבת, והמשטרה לא עשתה דבר כדי להילחם בה.

השנייה: המשטרה מבקשת ומקבלת מדי יום שניים-שלושה צווי איסור פרסום על חקירות, כולל כאלו שהחלו כמה שעות קודם לכן. בשלב הזה אין חשודים ואין עצורים ואין עורכי דין. בשלב הזה היחידים שיודעים משהו אלו החוקרים. העובדה שכבר בשלב הזה המשטרה צריכה לסתום את פיה של התקשורת באמצעות בתי המשפט, היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין ביכולתה לסתום את פיה שלה.

השבוע הסתיימה – אולי זמנית – השבתת הממשל הממושכת ביותר בתולדות ארה"ב: 35 יום. הסיבה להשבתה, שאולי תתחדש בעוד שבועיים, הייתה דרישתו של הנשיא דונלד טראמפ לקבל מימון של 5.7 מיליארד דולר להקמת חומה בגבול מקסיקו וסירובו לחתום על תקציב שלא יכלול מימון זה, לצד סירובם של הדמוקרטים להקציב לנושא אפילו סנט אחד.

טראמפ חזר שוב ושוב על הבטחת הבחירות שלו בנושא החומה, אבל תרשו לי להזכיר את החלק שהוא ותומכיו השכיחו: ההבטחה שמקסיקו היא שתממן אותה. טראמפ אפילו הכחיש את קיומו של חלק זה בפזמון החומה, למרות שיש הקלטות רבות שלו אומר זאת בעצמו בצורה המפורשת ביותר: "נבנה חומה גדולה/אדירה/יפהפיה ומקסיקו תשלם תמורתה". זה האיש: משקר בלי הרף, ואז מאשים את כולם ב-fake news.