|   15:07:40
דלג
  עליס בליטנטל  
מבקרת אמנות ותיאטרון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?
כשרון רב [צילום: אור דנון]
ביקורת "מיהו יהודי" בת׳ הקאמרי

מיהו ומהו יהודי

איזה תענוג לצחוק ולהינות כל כך במחזהו של ז׳אן קלוד גרימברג "מיהו יהודי" העולה בת׳ הקאמרי הממזג בכשרון גאוני כזה בין קומדיה נפלאה לביקורת על הכל, ויחד עם בימוי ומשחק כה מהוקצעים - זוהי חוויה מופלאה
31/01/2019  |   עליס בליטנטל   |   כתבות   |   תגובות
שפה קולחת [צילום: אור דנון]

ז'אן קלוד גרימברג, שבעברו אב שסבל מהשואה, גר בצרפת אך ממשיך לשאת על כתפיו את שק האנטישמיות המוטחת בכל יהודי באשר הוא. סיפורו, הנשען על חייו הפרטיים, נסב על סופר יהודי ממוצא פולני, שסביו וסבתותיו הושמדו בשואה, החי לו שאנן בצרפת הליברלית, כביכול, ולא מתעניין בדבר אצל שכניו או בפוליטיקה. לחייו של היהודי האתאיסט נכנס שכנו הקתולי, דמות שלגרימברג משמשת מודל לרוב הצרפתים הקתולים הנבערים, הספוגים באנטישמיות מתוך דרשות הכומר בכל יום ראשון בכנסיה. הנודניקיות והטרחנות של הקתולי, מול האופי החיובי של היהודי מהווים את נדנדת השיחות ביניהם, ואת קצב העלילה.

הבימאי הצעיר המחונן אמיר וולף ניווט בכשרון רב את שני שחקני הקאמרי לדו קרב מילולי, לוויכוחים תיאולוגים או חברתיים, תוך שמוש נבון הן בחזותם של השניים והן בטיפוסים שהם מייצגים כה טוב, שרמי ברוך שתרגם את מחזהו של גרימברג בשפה כה קולחת ושנונה, העניק להם את המגע והחיבור לקהל המקומי.

רמי ברוך, מגדולי השחקנים שלנו, ומהעוגנים החשובים של הקאמרי, רב היכולות לגלם דמויות כה שונות אחת מרעותה (גילם את בן-גוריון בהצגת "הילכו השנים יחדיו"? בקאמרי), שכאן קשה לזהותו עם המשקפים ושפע השיער המתולתל, הוא היהודי מלידה, שעונה לשאלת שכנו לבנין, הנודניק, מיהו יהודי: ש"להיות יהודי זה משהו שמקבלים עם הלידה". לאט-לאט, תוך התפתחות המחזה, שהפלא ופלא מתמקם באכסדרת חדר המדרגות של בניין צרפתי, שמצליח להיות רקע נפלא לסיפור. (זאת - בעיצובה של שירן לוי, פרח לימודי תפאורה בסמינר הקיבוצים טרם סיום לימודיה, שעיצבה גם את התלבושות) - לאט-לאט הזרות בין השניים הופכת לקירבה והיכרות עמוקה יותר. כולל שיחות על נושאים אינטימיים ביותר.

מסתבר, שהשכן (שלמה וישינסקי בהופעה מזהירה, שוטפת בקלילות) מנדנד בשאלות על מהות מיהו ומהו יהודי, עושה זאת רק בגלל אשתו שביקשה ממנו לברר זאת. חידודי הלשון, השנינות שבטקסט, שלא תמיד הקהל מבחין בעומקה, מצחיקים בלי גבול. כך הסופר מעביר ביקורת מושחזת על בורות הצרפתים, שהציטוטים מפיו מצחיקים בלי גבול; על הנסיונות להגדיר מיהו יהודי ולמה; על נושא נסיונות הגוי לפרשן את הסיבה לישוב ארץ ישראל על "אדמת אחרים". הויכוח בין שניהם מצחיק, אבל מורה על בורות רוב העולם, שכלל לא מודע להיות היהודים בעלי הארץ הזו מזה ארבעת אלפים שנה...הוא גם מגדיר לצופים את רבגוניות האופיים של היהודים - לא כולם חרדים, ושכל אחד יכול לקיים מה שברצונו. אך תמיד יישאר יהודי, גם אם יתכחש לכך...כל כל רלוונטי לכאן ועכשיו..

נושאי השיחה ביניהם כה אנושיים, כה מדברים ללב כל אחד ומחברים את הצופים לבמה באותנטיות שלהם. ההבדלים בין שלוש הדתות מסתברים שבעצם אינן כה שונות, ובעצם יונקות מאותו מקור; מה שמסלק את המחיצות בין השכנים; המשחק המבריק של השניים, הפינג-פונג המילולי ביניהם, התנועה, כל הפרטים הקטנים הכה ריאליסטיים, כמו הבגט והקממבר, והמהפך המפתיע שחל בהמשך העלילה - יוצרים יחד עם המוזיקה הצרפתית שעיבד ומשמיע יצחקי פרנקו - ועם התאורה הנהדרת, הבהירה והמוצלחת (דבר לא מובן מאליו בסצינת התיאטרון והאופרה הישראלים) שעיצבו אמיר קסטרו ורותם אלרואי - כל אלה יוצרים חוויה כה מהנה - שמי שלא יראה - יפסיד.

לרוץ לראות.

תאריך:  31/01/2019   |   עודכן:  31/01/2019
עליס בליטנטל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
העם היהודי נוצר אחרי 400 שנים של היותו עבד במצרים. בשנת 70 לספירה לאחר כיבוש מדינת יהודה בימי רומי בו נטבחו רוב היהודים ויתרם נשלחו לשוק העבדים ברומא, משם התפזרו לכל העולם, חזר נושא העבדות עם פוגרומי חמלניצקי במאה ה-16. מאות אלפים מיהודי פולין ומזרח אירופה נטבחו, ואלפים נמכרו כעבדים. סיפורו של יעקב העבד היהודי, שמתאהבת בו ונדה, בת מעבידו הגוי, ודרכו לחופש הודות לקיום מיצוות פדיון שבויים - ידוע מהפקת "גשר" הקודמת ב-2002.
30/01/2019  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
מאיר חרמון, מרצה וסופר, איש אקדמי, אוהב תנ"ך, המתפרנס גם כנגר ואיש אחזקה - חושף בפנינו גישה שיטתית לעיון בפשט התנ"ך הגישה נותנת כלים לגילוי משמעויות ותובנות מחודשות ובכך עשויה להעשיר את חייו של כל אחד מאתנו
30/01/2019  |  יגאל יששכרוב  |   כתבות
גילויים חדשים בפרשת ההיתרים לעבודות השבת בגשר יהודית בתל אביב, מעלים חשש כי שר העבודה והרווחה חיים כץ פעל בניגוד לחוק. בשבוע שעבר פרסם חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) הודעה לעיתונות, בה לצד גינוי לעצם קיום העבודות בשבת, נאמר כי העבודות בשבת יתבצעו בידי עובדים לא-יהודיים. דובר יהדות התורה שפרסם את ההודעה לא ידע לומר על מה הסתמך גפני כאשר אמר זאת, אולם ל-News1 נודע כי כאשר הוגשו תוכניות העבודה על הגשר למשרד העבודה לפני כחצי שנה על-ידי משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, התבקש השר חיים כץ לאשר את עבודתם של ארבעה עובדים יהודיים. כץ דחה את הבקשה ולא הסכים שעובדים יהודיים יהיו שותפים בעבודה.
29/01/2019  |  עידן יוסף  |   כתבות
הד"ר עינת שגב, אם לשניים המתגוררת כיום במכון ויצמן, החלה ללמוד תואר ראשון בלימודי גאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, תחום שתמיד אהבה. כמי שהייתה מדריכת טיולים בצבא וגם לאחר השירות הצבאי, תמיד התחברה לכל מה שקשור בנוף, בסלעים ובכל הדרמה המדברית הישראלית. למזלה, כך היא אומרת, נדרשה לקחת במסגרת התואר הראשון גם קורס בביולוגיה מטעמים של הרחבת אופקים, בנוסף לתחום הלימוד העיקרי ומאז התאהבה גם בביולוגיה וביקשה לשלב גאולוגיה עם ביולוגיה. בשנה השנייה של התואר הראשון עברה לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם אישרו לה תוכנית דו-חוגית של גאולוגיה וביולוגיה.
28/01/2019  |  שרון מגנזי  |   כתבות
בית הקולנוע שבח נפתח בשלהי שנת 1944 ונקרא תחילה "קולנוע אוריה". הוא שכן במבנה קטן ולו גג רעפים אדום, ברחוב העבודה (לימים רחוב מימון) בשכנות לסניף "הנוער העובד והלומד" מול בי"ס מעלות. מבנה בית קולנוע שבח-אוריה היה שייך להסתדרות-מועצת הפועלים המקומית וכונה "בית הפועלים". וכך מדווח עיתון "הצופה" בגיליונו מיום 2.11.1944 על פתיחת בית הקולנוע אוריה (שבח) בבני ברק: "נפתח קולנוע בבני ברק באולם "בית הפועלים" שהושכר למטרה זו והותקן לקולנוע יפה המכיל 200 מקומות ישיבה. עד כה הציבור המבקר בקולנוע היה זקוק להיטלטל עד לרמת גן. המועצה (מועצת בני ברק א.א) עזרה לבעל הקולנוע להשגת הרישיון".
28/01/2019  |  אלי אלון  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני    מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
דן מרגלית
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il