כחודשיים לפני הבחירות לכנסת ישראל, נקלעו הן המערכת המשפטית והן המערכת הפוליטית לתזזית. בגלל ההכרעה הקרובה הנדרשת בתיקי החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הוא שאמור להכריע לבדו בתיקים אלה. בפועל, מנדלבליט נתון לפחדים וללחצים אפשריים, ולהשפעה זרה מצד חלק מהפרקליטים עימם הוא אנוס להיוועץ. הכרעתו של מנדלבליט היא שתקבע: האם לראשונה בישראל יועמד לדין ראש ממשלה מכהן.

סוד גלוי הוא: השאלה אינה אם מנדלבליט יכריע בעד כתב אישום - כבר עתה ברור שהוא יורה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע - אלא באילו סעיפי אישום: עבירה על חוק המתנות בלבד (תיק 1000), או גם מרמה והפרת אמונים; או גם מרמה והפרת אמונים בתיק 2000 ו/או בתיק 4000; או גם בגין עבירות שוחד בתיק 2000 ו/או תיק 4000.

סחיט משני הצדדים

מנדלבליט נתון לפחדים וללחצים אפשריים משני הצדדים: מצד ניצן - שמוביל בדיונים ובתדרוכים לגורמי תקשורת מסוימים עמדה תקיפה המחייבת הגשת כתב אישום נגד נתניהו בשלושת התיקים, כולל בעבירות שוחד; ומצד נתניהו - שמוביל מאבק תקיף אישי ותקשורתי נגד הגשת כתב אישום נגדו, וטוען לאכיפה בררנית ובלתי חוקית. לא בכדי מתנהג מנדלבליט כ"עלה נידף" ונראה מבוהל מעצמו. ניתן ללמוד זאת הן מדרכו הפתלתולה בשנה שחלפה; הן מהחלטות ביניים שקיבל בכמה עניינים בתיקים אלה, שמהן נסוג והתהפך בעקבות מתקפות נגדו; והן מדבריו ומשפת גופו בהופעותיו הפומביות ובדיונים המתקיימים בפורום 23 הפרקליטים הדנים בתיקי נתניהו. ולא בכדי. הראיות המיוחדות שהתגלו בחקירת פרשת בועז הרפז ופעולות מסוימות שבוצעו עלולות להכריעו בבושת פנים:

א) קלטות מפלילות -
פרקליט המדינה מחזיק, מכוח תפקידו, בשלוש קלטות מפלילות המתעדות שיחות אסורות שקיים מנדלבליט, בעת היותו פרקליט צבאי ראשי, עם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, ועם מי שהיה עוזרו של הרמטכ"ל, תת-אלוף (בדימ') ארז וינר. חשפנו מידע זה בהרחבה בכתבת-תחקיר שפרסמנו ביום 03.03.18. שיחותיו עם השניים, מכוח תפקידו כפצ"ר, נערכו לאחר כמה שיחות טלפון שניהל עם היועמ"ש יהודה וינשטיין (שהורה על החקירה) ועוזרו של היועמ"ש, עו"ד רז נזרי, ומידע שקיבל ושמע מהם; וכן לאחר פגישה שקיים עמם בלשכת היועמ"ש בירושלים. תוכנן של הקלטות-השיחות עם אשכנזי ווינר (עליהן גם יודע יואב סגלוביץ', שכיהן בתפקיד ראש אגף החקירות ושיבש בעצמו את החקירה בפגישה פסולה שקיים בביתו של אשכנזי, בהיותו חשוד), מצביע, ללא ספק, על שיבוש מהלכי חקירה ומשפט: מנדלבליט הדליף לאשכנזי ולוינר אילו ראיות מפלילות כבר נמצאו נגדם, ולאילו תובנות/מסקנות כבר הגיעו וינשטיין ונזרי. על-בסיס המידע שהשיג ייעץ להם מנדלבליט כיצד לנהוג וכיצד להתמודד כאשר ייקראו לחדר החקירות. וינשטיין נמנע מהגשת כתב אישום נגד מנדלבליט, אך נקט צעד אחר, כפי שיובהר להלן;

ב) מכתב נפיץ -
היועמ"ש וינשטיין נמנע כאמור מהגשת כתב אישום, לא במעט נוכח רום מעמדו של מנדלבליט כפרקליט צבאי ראשי, אך הוא פנה במכתב ארוך ומנומק לנתניהו, שכיהן באותה תקופה כראש הממשלה, והציע/דרש להדיח את מנדלבליט מהשירות הציבורי בכלל ומתפקידו כמזכיר הממשלה בפרט. המכתב מיום 20.05.15 המחזיק 18 עמודים (ראו המכתב המלא) כלל ראיות נוספות שטרם נחשפו רשמית בפני הציבור, ואת מסקנותיו הנחרצות של וינשטיין שחייבו לגישתו את הדחת מנדלבליט. על-פי הצעת/דרישת וינשטיין, היה נתניהו מחויב להביא את המכתב לידיעת חברי הממשלה - לשם קבלת החלטת בממשלה. במכתבו דרש וינשטיין מפורשות: "... הראיות המינהליות שהעלו ממצאי החקירה הפלילית בעניינו, כפי שתוארו לעיל, מחייבות לטעמי בחינה יסודית, בראש וראשונה מצדך, של מידת התאמתו הערכית-נורמטיבית להמשיך ולכהן בתפקיד מזכיר הממשלה, תוך שקילת כל האמור לעיל בחוות-דעת זו". וינשטיין הנחה את נתניהו להביא את מכתבו בפני חברי הממשלה. וכך כתב: "יצויין, כי בהתחשב בכך שעל-פי חוק הממשלה, הממשלה היא הגורם הממנה את מזכיר הממשלה, הרי שככל שתסבור כי יש מקום להמשיך או להפסיק את כהונתו של מנדלבליט בתפקיד, יהיה עליך להעביר את תוכן חוות-דעתי זו לידיעת חברי הממשלה, על-מנת שתונח גם בפניהם התשתית העובדתית והמשפטית המתחייבת לצורך גיבוש עמדתם בנושא". נתניהו, שכיבד את מנדלבליט והתייחס אליו כאדם קרוב וכאחד מנאמניו, בחר שלא להחליט. בפועל, המכתב לא הוצג מעולם בפני חברי הממשלה. בפועל, נתניהו שמר על מנדלבליט ולא ביקש את תגובתו הרשמית, על-אף הנחיית וינשטיין. מכתבו של וינשטיין לא נענה עד עצם היום הזה (זמן קצר לאחר מכן סיים וינשטיין את תפקידו, ובמקומו נכנס מנדלבליט...). החלטה רשמית בדבר הנחיית היועמ"ש לא נקבעה ולא ניתנה. המכתב נגנז בלשכת נתניהו, ונשמר בסוד בקרב יודעי דבר; ברי, כי תוכנו המלא טרם הובא רשמית בפני הציבור; נתניהו ואנשיו לא עשו שימוש סנסציוני בתוכנו של המכתב, וגם לא הזינו עיתונאים בדבר עדויותיו הסותרות של מנדלבליט בפני מבקר המדינה והמשטרה, על-אף כעסם העצום נוכח התנהלותו כלפי נתניהו ורעייתו שרה נתניהו.