בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
'הספר הירוק' הוא סיפור מהופך שכבר ראינו בעבר על יחסים בין נהג שחור ובוס לבן (הנהג של מיס דייזי), אלא שכאן הנהג הוא אמריקני לבן ממוצא איטלקי והבוס הוא פסנתרן וירטואוז שחור, בעל השכלה ונימוסים כמו של אנגלי בן אצולה
|
מאהרשלה עלי [צילום: הספר הירוק]
|
|
|
|
|
הסרט הוא דואט מרהיב לשני שחקנים המגלמים אנשים מנוגדים באופיים, בהשכלתם, במנהגיהם וכו'. טוני, ויגו מורטנסטן הנפלא, הוא לבן מחוספס, גס רוח, אוהב לאכול ורואים עליו זאת. מורטנסטן דק הגיזרה ('משחקי הכס', 'היסטוריה של אלימות', 'סימנים של כבוד') נאלץ לעלות במשקל ולסגל גינונים של לבן נבער, חסר תרבות, אגרופן, גברתן מהיר חימה. הפסנתרן השחור (מהרשלה עלי) הוא אנטי תזה לטוני: גבוה ורזה, מאופק, קול, אנין טעם, לבוש בקפידה, אלגנטי. במציאות טוני הוא דמות אמיתית שהופיע בסרטים 'החברה הטובים' ו'הסופרנוס', נפטר ב-2013 ובנו ניק הוא מפיק בסרט זה ואחד מכותבי התסריט, יחד עם הבמאי פיטר פארלי. לכן נראה שיש דגש יותר על דמות הנהג מאשר על הפסנתרן. כל אחד מהם, אגב, מועמד לאוסקר כשחקן הטוב ביותר, והסרט מועמד לאוסקר כסרט הטוב ביותר. בעקבות השיפוצים במקום עבודתו כשומר/שוער במועדון "קופה קבנה" בניו-יורק, טוני חייב למצוא עבודה זמנית בת חודשיים. למרות סלידתו משחורים, הוא מוכן להיות נהג לדון שירלי, פסנתרן שחור "מצוחצח", אבל לא מוכן לצחצח לו נעליים. הוא לא יעמיס מזוודות, הוא לא "וולה" (משרת, בצרפתית). בין המשרת ההודי וטוני ניתץ משחק כוחות מרתק מי יעמיס את המזוודות של האמן למכונית. ההודי נכנע לבסוף וטוני מנצח. הפסנתרן המחונן מבקש לצאת למסע רסיטלים בתוך "הדרום העמוק" עם הטריו שלו הכולל נגן רוסי ונגן אמריקני לבן. הוא יודע שהמסע יזמן לו חוויה לא נעימה, כי הוא מודע לסנקציות הקיימות בארה"ב של שנות ה-60 נגד שחורים, בלי להתחשב בהשכלתם ודרגתם. לשם כך יש "ספר ירוק" המפרט איפה מותר להם לאכול וללון. מה שמותר לשומר הלבן אסור לנגן המפורסם השחור. האפליה בין השחורים ללבנים כבר טופלה במספר סרטים קודמים ('מיסיסיפי בוערת', 'כחום הלילה', זוכה האוסקר 1968, עם הצמד הנפלא זוכי האוסקר סידני פואטייה ורוד שטייגר, ומועמד נוסף לאוסקר הנוכחי 'שחור על לבן' של ספייק לי). אך "תוספת היוקר" כאן הוא ההיבט הקומי שנוסף לתיאור המקרים הזועקים על עוולה נגד השחורים וחוסר השוויון המשווע. ברור, יש כאן דמוניזציה של הלבנים הגזענים, והבדלים בין הצפון והדרום ביחס של הלבנים לשחורים. השוטרים הלבנים הגזענים בדרום עוצרים את המכונית של השניים ושמים אותם במעצר. להפתעת השוטרים, המושל מתערב בשחרורם של השניים, לאחר שיחת הטלפון של הפסנתרן השחור. בצפון הם נעצרים על-ידי זוג שוטרים לבנים, וכשהם כבר מחכים לגרוע מכל, השוטרים מסבירים להם שיש להם תקר בגלגל ואף עוזרים להם להחליפו. בשיחות על ההבדלים ביניהם טוני מתריס נגד הפסנתרן על החיים הטובים שלו, הדירה המפוארת והריהוט הבומבסטי. הפסנתרן עונה לו שהוא בודד במגדל השן, כי אינו שחור מספיק עבור אחיו השחורים וכמובן, אינו לבן עבור הלבנים, חרף השכלתו ונימוסיו הבולטים על-רקע הוולגריות של טוני. מתוך שיחות ביניהם נודע כי הפסנתרן למד מוזיקה קלסית ברוסיה, אך אינו יכול לנגן זאת בארה"ב, כי לא מקובל ששחור ינגן קלסיקה, ולכן הוא מנגן ג'ז. מכאן גם מובן מנין הוא מדבר רוסית, למרות שידוע שהוא שולט בהרבה שפות, ביניהן איטלקית, וכך הוא מבין מה טוני וחבריו האיטלקים מדברים ביניהם. הבמאי פיטר פרלי, אשר יחד עם אחיו בוב, כתב וביים את הקומדיות 'משתגעים על מרי' ו'טפשים ללא הפסקה', ידוע כיוצר קומדיות הזויות, גסות. לכן מפליא היה לקבל כאן מסמך חברתי ביקורתי, המטובל אומנם בהומור, אך עדיין מעורר מחשבה ומהנה. לרוץ לראות.
|
תאריך:
|
04/02/2019
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2019
|
|
ד"ר מרגלית מולנר גויטיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ארי כספי
|
4/02/19 16:32
|
|
אריאל וולף, שחקן מוכשר ביותר (בחאן הירושלמי), נחון בסגולות נוספות שעדיין לא כולם נחשפו דיים אליהן. משום אהבתו למיתולוגיה היוונית ולמקורות תרבות נוספים, היצירות שהוא מחבר למחול, כמו "תיאורמה" שהתבססה על סרטו המיתולוגי של פייר פאולו פאזוליני - רוויות זיקה לפילוסופיות ותמות שהמקור תמיד שופע בהן. אך בנוסף לזאת - כשרונו ויכולתו הפנומנלית לפתח את הרעיונות מהמקור, ולבנות מהן המשך עתיר בדמיון, היורד למעמקי הנפש תוך בנית שפת מחול חדישה שכמותה לא נראתה כאן עד היום - כל אלה לוכדים את הצופים בנועזות, בשחרור הגופני מכל המעצורים, הפשטת השחקנים-הרקדנים מכל מעצורים נפשיים, כך שהקהל זוכה להיות שותף לקתרזיס..
|
|
|
זהו ספרה הראשון של גמלאית בת שבעים על ידידות, אהבה ושרידות, על משמעות החיים ועל חיי היומיום, על אומץ, מחויבות וחירות. זהו רומן מכתבים על אנשים שרוב חייהם כבר מאחוריהם ולא לפניהם אך מכיוון שכיום גיל שישים או שבעים מאפשר עדיין צפייה לעתיד ותכנונו, יש באפשרותם לשנות את המקובע. טינה ואנדרס לא מכירים זה את זה אך מתכתבים בקביעות, מנכסים זה את ידיעותיו ודעותיו של זה, שואבים אושר מהקשר ביניהם ומהרהרים ביחד. שניהם עברו איבוד אדם קרוב ואבל כואב וקשה: אנדרס איבד את אשתו בריגיט אתה חי שלושים שנה ואתה הביא לעולם שני ילדים, טינה איבדה את בלה, חברתה הטובה ביותר. אנדרס ממלא את מקום בלה, די מהר ברומן המכתבים, אך האם טינה תמלא את מקום בריגיט?
|
|
|
בני גנץ יליד מזל תאומים ונולד בתאריך 9.6.1959. בנומרולוגיה מספר המזל שלו 3 ומספר שנת הגורל 9. בנימין גנץ הינו איש של כבוד, איש שמכבד הסכמים וניתן לסמוך עליו שיעמוד במילים ובהבטחות שלו.
|
|
|
בימים אלה נשלמות עבודות שיפוצים ושימור נרחבות במבנה תיאטרון אהל ("בית ארלוזורוב" ) ברחוב בלינסון 6 בתל אביב, הסמוך לכיכר דיזנגוף. המבנה ששימש משכנו של תיאטרון "אהל" בין השנים 1940 - 1969 - הוכרז על-ידי עיריית תל אביב כבניין לשימור מחמיר ומתוכנן להיפתח בו מלון בוטיק.
|
|
|
מהלכי הבריטים בפלשתינה מסוף 1946 - ינואר 1947 במרבית המחקרים על-אודות מלחמת העצמאות לא העריכו כראוי את תפקידה של בריטניה בסיוע למדינות ערב לפלוש לארץ ישראל
|
|
|
|