מאות משרות בכירות בממשל האמריקני אינן מאוישות, שנתיים לאחר שדונלד טראמפ נכנס לתפקידו, וכמה מן התפקידים הבכירים ביותר מאוישים בידי מי שמכהנים בהם בפועל – מעלה בדיקה מקיפה של וושינגטון פוסט.
משרדי ההגנה, המשפטים והפנים והסוכנות להגנת הסביבה מנוהלים בידי מינויים בפועל. גם תפקיד ראש הסגל בבית הלבן הוא במינוי בפועל. במשרדי הפנים והמשפטים מאוישות רק 41% מהמשרות הבכירות; במשרד העבודה – 45%. במשרדי השיכון, התחבורה והאוצר ובסוכנות להגנת הסביבה, שיעור האיוש עומד על פחות מ-60%. המצב הטוב ביותר הוא במשרד לענייני ותיקים (83% מהמשרות הבכירות), ואחריו משרדי האנרגיה (78%), ההגנה (77%), הבריאות (76%) והמסחר (71%). בתווך מצויים משרדי ביטחון הפנים (65%), החוץ (64%), החינוך (63%) והחקלאות (62%).
לדברי הפוסט, טראמפ נמצא הרחק מאחורי קודמיו באיוש המשרות הבכירות, וזאת למרות שהוא נהנה מרוב בסנאט המאשר מינויים אלו. האגודה לשירות ציבורי, העוקבת אחרי הממשל מזה 30 שנה, אומרת, כי רק 54% מהמינויים של טראמפ אושרו, לעומת 77% של
ברק אובמה. הרפובליקנים מאשימים את הדמוקרטים בתקיעת מקלות בגלגלי המינויים, אך האגודה מצאה שהבית הלבן כלל לא הגיש לאישור הסנאט מועמדים ל-105 מתוך 750 המשרות הזקוקות לאישור.
הסנאטורים להוטים במיוחד למנות שר הגנה קבוע, במקומו של ג'ים מאטיס שהתפוטר, אך טראמפ אינו ממהר לעשות זאת; פטריק שנהאן משמש כשר בפועל מאז 1 בינואר. טראמפ סבור שמינויים בפועל משחקים לטובתו, שכן הללו יותר "נענים בחיוב" כפי שהוא רואה זאת. השבוע אמר טראמפ לרשת CBS, כי הוא אוהב מינויים בפועל משום שניתן לבצע אותם במהירות וללא צורך באישור הסנאט.
בהעדר אישור של הסנאט למינויים, מוצא הממשל דרכים יצירתיות לעקוף את החוק. בשבוע שעבר האריך שר הפנים בפועל, דייוויד ברנהרדט, בארבעה חודשים את כהונתם של שמונה מסגניו שלא אושרו בידי הסנאט, ואשר מונו בידי קודמו, ריאן זינקה; הוא עשה זאת על-ידי תיקון הצו של זינקה. במשרדי הפנים וענייני הוותיקים מונו פקידים לבצע את תפקידיהם של סגני השרים, בלא להעניק להם רשמית את התואר "סגן שר בפועל".
החוק מגביל את הכהונה בפועל ל-300 יום בשנה הראשונה של הנשיא ול-210 יום בשנים הבאות. כאשר ג'ים בריין הגיע בחודש שעבר לקצה המכסה בתפקידו כסגן שר בפועל לענייני ותיקים, העניק לו השר רוברט וילקי תוארנ חדש: "יועץ משפטי ראשי הממלא את חובותיו של סגן השר". לא ברור האם התרגילים הללו יעמדו במבחן משפטי אם מישהו ינסה זאת, מעיר הפוסט.
פקידים בממשל דוחים את הטענה לפיה התנהלותם סותרת את החוק. למשל: היועץ המשפטי של משרד הפנים, דניאל דורג'ני, החל למלא את תפקידו ב-26.5.17 – מה שאומר שהיה אמור לסיימו ב-6.12.18 בשל העדר אישור של הסנאט. אבל דורג'ני ממשיך בתפקידו, בנימוק שהוא קיבל את הסמכויות בלא לקבל את התואר ולכן אין צורך באישור הסנאט. מתנגדיו של הממשל טוענים שזוהי גישה המתעלמת מזכותו של הסנאט לבחון מינויים פוליטיים.
דרך אחרת של ממשל טראמפ היא לשחק כסאות מוזיקליים. מיק מולבאני הועבר מתפקידו כראש משרד התקציבים של הבית הלבן לתפקיד ראש הסגל בפועל, ואילו סגנו ממלא את מקומו במשרד התקציבים. בחודש שעבר מונה ראש בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ליועץ המשפטי בפועל של נציבות שירות המדינה.
התנהלות זו של הבית הלבן יוצרת לעיתים מתיחות עם מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, בשאלה עד כמה לדחוף לאישור המינויים בסנאט. לדברי הפוסט, בשנתיים האחרונות דחה מקונל לחצים של הבית הלבן להביא יותר מינויים לאישור, בנימוק שחשוב יותר לאשר את מינוייהם של שופטים – משום שמדובר במינויים לעשרות שנים ובהשפעה ממושכת בהרבה מזו של הפקידים הבכירים, שישרתו לכל היותר שמונה שנים.
עם זאת, כעת מודאגים רפובליקנים רבים בסנאט מהמספר חסר התקדים של המשרות הבכירות שאינן מאוישות, וזה היה נושא שיחה מרכזי במפגש הבלתי-רשמי שקיימו חברי הסיעה בחודש שעבר – מדווח הפוסט. אבל בינתיים, הממשל ממשיך למצוא דרכים יצירתיות. השבוע הודיע שר החקלאות, סוני פרודה, על מינוי של שלושה בכירים במשרדו עוד לפני אישורו של הסנאט: הם יתחילו לעבוד ואז יתבקש הסנאט לאשר אותם.