|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

המבוגרים הצעירים

תוחלת החיים ההולכת וגדלה, או אם תרצו הזדקנות האוכלוסייה, מהווה אתגר חברתי וכלכלי הדורש דרכי התמודדות יצירתיים בעולם כולו ובכללו בישראל ד"ר יהודית אברהמי-עינת, סוציולוגית המשתייכת ל'מגזר המבוגר', מנסה לעשות מעט סדר בנושא, ומעלה תובנות לתופעה שהולכת ומתרחבת של 'מבוגרים צעירים'
07/02/2019  |   מאיר חוטקובסקי   |   מאמרים   |   תגובות
ד"ר יהודית אברהמי-עינת [צילום: מאיר חוטקובסקי]

על-פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה אוכלוסיית הקשישים בישראל לגדול מ-940,000 ל-1.66 מיליון איש עד שנת 2035. שיעור האנשים באוכלוסייה מעל גיל 65 צפוי לגדול מכ-11% כיום ל-13.7%.

"אני לא משתמשת במושג 'הגיל השלישי'. זוהי תפיסה מיושנת", אומרת לי ד"ר יהודית אברהמי-עינת בשיחתנו המתקיימת בדירתה המעוטרת חפצי אומנות מעשה ידיה, ומוסיפה: "אני משתמשת באופן כללי במושג 'הגיל המבוגר' תוך התייחסות לשונות שבין העשורים מגיל 60 ואילך". ד"ר אברהמי-עינת, ילידת אנגליה ותושבת רעננה מעל לארבעה עשורים, היא סוציולוגית ופמיניסטית, ובמהלך הקריירה שלה שימשה כמרצה במכללה האקדמית להנדסה 'אורט בראודה' בכרמיאל. היא מומחית בתחום ההזדקנות ומעבירה סדנאות בתחום. לדבריה, המצב של זקנה מופלגת הוא 'תוצאת לוואי' של פיתוחים טכנולוגים, התפתחות הרפואה והמדע, תנאי המחייה ושינויים באורחות החיים. המלחין הצרפתי דניאל אובר, שנולד בסוף המאה ה-18 והגיע לגיל המופלג 89, הטמיע אימרה רלוונטית היום כמו אז: "הזדקנות היא כנראה הדרך היחידה שנותרה כדי לזכות בחיים ארוכים".

התייחסות החברה

לחיים ארוכים יש צדדים לכאן ולכאן. פרופ' רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל, ובעלה גדעון בן-ישראל ז"ל שכיהן כח"כ וכיו"ר הסתדרות הגמלאים הוציאו כבר לפני 15 שנה ספר בשם "מי מפחד מהגיל השלישי" בו הם דנים במגוון התופעות, הדילמות והשאלות לגבי הזקנים בחברה. דומה כי מלבד המספרים ההולכים וגדלים שום דבר לא השתנה. בין השאר הם מעלים את השאלה לגבי התייחסותה של החברה לזקנים, ועונים כי לחלקים מהאוכלוסייה התארכות החיים היא ברכה, ולאחרים היא נטל. ד"ר אברהמי-עינת: "אוכלוסיית המבוגרים מהווה מטרד לביטוח הלאומי וכן נטל על הרשויות האמונות על נושא הסיעוד". ואכן, על-פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, מספר הקשישים הסיעודיים יכפיל עצמו ויותר בעשר השנים הקרובות, מכ-200,000 היום ל-400,000 בשנת 2030. "מאידך", מוסיפה אברהמי עינת, "לקפיטליסטים שלמדו שזאת קבוצה עם כספים שאפשר להפיק ממנה הרבה, זה בכלל לא דבר שלילי. זה דבר מבורך. ניתן לייצר שירותים ובילויים עבור הגיל המבוגר, אפשר לבנות בתים בשבילם, להציע להם טיולים ועוד".

ריקנות הפרישה

אחת הבעיות עם התארכות החיים היא הפרישה ממקום העבודה בגיל 67 על-פי חוק. לפורש נותרו כ-20 שנים ויותר של חיים שלמים שעליו למלאם. רבים חווים מעין ריקנות, חוסר תועלת וחוסר ערך עצמי. ד"ר אברהמי-עינת: "אני סבורה שהתחושה של ריקנות קשורה להינתקות מהמסגרת. מסגרת נותנת שייכות, הרבה פעמים גם חיי חברה וכן אפשרות להגיע לידי ביטוי עצמי. לא תמיד אנשים אהבו את מקום עבודתם. הרבה מהם היו רוצים לעזוב את מקום עבודתם הרבה שנים קודם לגיל הפרישה, אך המסגרת היא זו שהחזיקה אותם. כי עבודה, גם כשהיא לא מהנה אותנו, נותנת לנו משמעות. היא גם בדרך כלל נותנת לנו איזשהו ייחוס. הרבה פעמים אנשים נצמדים לתארים הקודמים, נצמדים לשיוך, נצמדים לחבר'ה שהיו אתם בעבודה. הריקנות היא באמת הינתקות ממשהו שהחזיק אותם".

פרופ' יצחק בריק, מומחה בינלאומי בתחום הזקנה ומשמש היום כיו"ר האגודה לגרונטולוגיה, זיהה כבר לפני שנים את הבעייתיות של גיל הפרישה והיה מבין התומכים הנלהבים להעלאת גיל הפרישה או אפילו לביטולו. בראיון למגזין זה בשנת 2004 בהיותו עדין מנכ"ל אשל, יצא פרופ' בריק בחריפות נגד ההוצאה של עובדים לגמלאות נגד רצונם. פרופ' בריק: "מבחינה ערכית למה לקטוע את חיי העבודה של אדם כשהוא במלוא כוחו ובמלוא יכולתו ולהביא אותו למצב של אי-עשייה, ולפעמים לבטלה לבדידות ודיכאון, ולא לדעת מה הוא עושה כשהוא קם בבוקר"?

בדידות

ואכן, הבדידות כפי שמציין פרופ' בריק, היא אחד הסממנים של המבוגר, שעדיין יכול ורוצה להמשיך לתרום לסביבה ולעצמו, אך נאלץ לסיים את עבודתו על-פי חוק ולפרוש לגמלאות. ד"ר אברהמי-עינת עושה הפרדה בין בדידות לבין להיות לבד. "זה לא אותו דבר. הנטייה להניח שמי שחי לבד, הוא בהכרח בודד – היא אמירה בעייתית". מחקרים מראים כי יצירת קשרים ושייכות חברתית מעלה את הערך העצמי של הקשיש ומספקת לו רגעים של משמעות וטעם לחייו.

ד"ר אברהמי-עינת: "אין ספק שכדי ליצור מסגרת חלופית למסגרת שהייתה בזמן התעסוקה, יש לפעמים צורך שהאדם עצמו ישקיע ביצירת תחומי עניין חדשים, קשרים חדשים או בשמירת הקשרים שממילא היו קודם. בעת הפרישה יש להיות מודעים לכך". הרשתות החברתיות משמשות היום 'מבוגרים צעירים' רבים למציאת חברים מהעבר וליצירת קשרים בין-אישים בדרך שונה ממה שהיו רגילים בעבר. ד"ר אברהמי-עינת: "יש אנשים שעבורם זה משמעותי, וזה מפצה על היעדר המפגשים פנים אל פנים, ויש אנשים שעבורם זה לא... זה לא משרת אותם. רשתות חברתיות לא מובילות לבדידות, אלא אם כן האדם, האיש או האישה, וזה כולל גם צעירים, מדיר את עצמו ממפגשים אנושיים".

זוגיות

התארכות החיים והתחושה כי היום גיל 70 של היום הוא ה-50 של פעם, גורם להרבה מה'מבוגרים הצעירים' לחשוב בשלב זה של חייהם על פרק ב' בזוגיות דבר שכלל לא היה בסדר יומם קודם לכן. ד"ר אברהמי-עינת: "צריך לבחון כל מקרה לגופו. כיצד הייתה הזוגיות לפני הפרישה, האם הפרישה של בני הזוג היא באותה תקופה או בתקופות שונות. אין ספק שפרישה מהעבודה היא שינוי מאוד משמעותי בחיי משפחה ובחיי זוג. אצל רוב האנשים שהם עדיין בגיל התעסוקה ונמצאים מחוץ לבית, הם עסוקים בהרבה דברים נוספים חוץ מהזוגיות שלהם. פעמים רבות הזוגיות היא באמת שולית. לא משקיעים בה כל כך. היא אומנם קיימת, אך שני בני הזוג עסוקים במטלות שקשורות ליומיום, וכשנוצר מצב שאין 'תעסוקה' בני הזוג מוצאים את עצמם אחת עם השני, אחד עם השנייה, והמפגש הזה הוא לא מתאים לכל אחד ואחת. במשך שנות התעסוקה אנשים עשויים להתרחק ועשויים גם להתקרב. לאחר הפרישה התנהגויות של בן/בת זוג שתמיד הציקו אך לא ניתן לכך מספיק פוקוס, יכולות עתה לצוף ביתר שאת ולהיות מעיקות דבר שעשוי להביא לפרידה. מצד שני ישנם זוגות המגלים שעדיין יש להם תחומי עניין משותפים וחברות אמיצה, והם יכולים כמובן ליהנות מהביחד בזמן שהתפנה מעבודה".

דור הסנדביץ'

אחת התופעות האקוטיות של המבוגרים הצעירים, בעקבות התארכות תוחלת החיים היא התלות בהם מצד אחד של ילדיהם ונכדיהם ומאידך הורים בגילאים מאוד מתקדמים הנזקקים לתמיכה חומרית ורגשית. ד"ר אברהמי-עינת: "תוחלת החיים הארוכה מביאה אתה תוצאות רבות ומגוונות, ובהחלט יש מצבים שבהם אנשים בשנות השבעים, יש להם הורים בשנות התשעים והם עסוקים אתם, עסוקים עם הילדים שלהם, עם הנכדים שלהם ויש גם תחרות על משאבים, משום שאם המבוגרים הם בני תשעים פלוס וזקוקים לטיפול, לסיעוד ולהשגחה – זה צורך הרבה משאבים. זה יכול להיות מקור להרבה לחץ והרבה מתח. אין לנו תקדים כזה מאחר שאנחנו דור ראשון לאריכות כזאת של ימים, רובנו לא ראינו מצבים דומים, וזאת התמודדות באמת חדשה. המצב יכול להיות בהחלט מאוד מורכב וצורך המון אנרגיה. מאידך יכולה הנוכחות של דור המבוגרים מאוד במשפחה להוסיף רובד משמעותי מאד, והקשר הרב דורי יכול לתרום רבות לכולם".

מבוגרת צעירה

לאחרונה יצא לאור ספרה של העיתונאית-סופרת, טלי נתיב עירוני, "אחר-הצהריים של החיים" העוסק בגיל השלישי. הספר אינו מדעי. מדובר על בני גילה של הסופרת, בני דור ה"בייבי בום", שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה ומסרבים להזדקן. הם למעשה 'המבוגרים הצעירים' שתוחלת חייהם התארכה והם מוצאים את עצמם באמצע החיים לאחר פרישתם, ולפניהם פרושות עוד שנים רבות של עשייה המשתרעת לאין סוף. ד"ר יהודית אברהמי-עינת בעצמה יכולה לשמש בעצמה מודל של מבוגרת צעירה. היא אומנם פרשה לגמלאות לפני שנתיים בגיל 70 אך לא הפסיקה לעבוד ולהתנדב בקהילה: "אני מעבירה סדנאות על "איתור משאבים אישיים בגיל המבוגר" במסגרת ארגון של"מ-שירות לאומי למבוגר" ברעננה, חברה במועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, מתנדבת בשירותי הרווחה של עיריית רעננה בפרויקט שכנות טובה וכן נותנת הרצאות בתחום התמחותי, שוויון הזדמנויות בין המינים בחינוך". והיא גם אומנית מוכשרת ויצירתית. על הקירות הסלון שלה תלויים פסיפסים וציורים שלה ועל המזנון מונחים עבודות עץ וזכוכית. "מאז שאני זוכרת את עצמי אני עוסקת באמנות. עברתי קורסים וסדנאות בחריטה על עץ, זכוכית מותכת וציור. תמיד הייתה לי גישה לעבודת ידיים", היא צוחקת, "אך לא לבישול ולאפייה".

אברהמי-עינת סיימה תארים ראשון ושני בספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן, ואילו את הדוקטורט שלה עשתה באנגליה. יש לה שני ילדים ושלושה נכדים: "למרות כל עיסוקיי אני מאוד מעורבת ומשקיעה בנכדים. אני סבתא על הכיפק".

תאריך:  07/02/2019   |   עודכן:  07/02/2019
מאיר חוטקובסקי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בימים אלה הוציא "מרכז המידע למודיעין וטרור על שם מאיר עמית" מחקר על "הטרור הפלשתיני נגד ישראל בשנת 2018: נתונים, מאפיינים ומגמות". זהו מחקר ייחודי שרצוי מאוד שכל הפוליטיקאים שלנו, וכל נציגינו בחו"ל, יעיינו בנתונים האמינים ובתובנות המקצועיות המצויות בו. זאת, מול התופעה הרווחת, בעיקר בתקשורת האלקטרונית שלנו, לתת במה חופשית לתעמולת החמאס ומקום של כבוד לשלל דובריה, דווקא בערוץ הציבורי! לא רק זאת, הציבור הישראלי כבר הורגל לראות את מהומות הגדר ברצועת עזה דרך הצילומים של החמאס. בצילומים אלו תמיד יראו נפגעים על גבי אלונקות, נשים, ילדים, ולעולם לא את זורקי הרימונים, למשל. היכן, לעזאזל, הצילומים מהזוית שלנו על המהומות, על-מנת שהתמונה לא תהיה כל כך חד-צדדית?
07/02/2019  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
במערכת הבחירות, הקרובה לסיומה, גובר יותר ויותר הצימאון למנהיג כריזמטי, שיש בכוחו לשלהב את המוני הבוחרים לנהור אחריו, כדי שיחלץ אותם מן הבוץ שבו שקעו זה מכבר. על-רקע גלי המחאה והזעם, השוטפים כל חלקה טובה במדינה, נותר מן הסתם המנהיג הכריזמטי המבוקש כזיק התקווה האחרונה של ציבור הבוחרים.
07/02/2019  |  ראובן לייב  |   מאמרים
בואו נאמין לרגע לישרתו של היועץ המשפטי לממשלה, בואו נאמין לו שאת החלטותיו בעניין תיקי ראש הממשלה הוא יקבל לפני הבחירות ובלא תלות בבחירות. ואילו החלטות הוא צריך לקבל? ההחלטות העומדות בפניו הן בפועל התוכן של טיוטת כתב האישום, הכולל לפחות את רשימת התיקים ואת סעיפי האישום בהם, אשר עלולים להיות שוחד (עבירה מסוג פשע [לפחות] עליה חל סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי – חובת שימוע מכוח חוק) ומרמה והפרת אמונים (אשר להבנתי אינן עבירות מסוג פשע – חובת שימוע שלא מכוח חוק).
07/02/2019  |  אפרים הלפרין  |   מאמרים
איש יהודי ושמו יעקב ליצמן, הוא אשר יקבע את זהות הממשלה הבאה, שמאל היא או ימין, ומן הסתם גם יקבע מי יעמוד בראשה - נתניהו גנץ או אולי איימן עודה. הסקרים העדכניים לאחר נאום גנץ מעניקים 49 מנדטים לגוש הימין ו-48 מנדטים לגוש השמאל, כאשר הסקטור הדתי שומר, בכל סקר ובכל הרכב אפשרי, על יציבות איתנה: 7 מנדטים ליהדות התורה בראשות ליצמן ו-4 מנדטים ליו"ר ש"ס ז"ל, דרעי, יבדל לחיים ארוכים.
07/02/2019  |  אלברט שבות  |   מאמרים
שנתיים וחצי שירתתי בסיני ועד היום זוכר אני בעיקר אחת מ"רשומות" השירותים שתיארה באופן שירי את אחד הבעיות הגדולות של "מאצ׳וס" ואציין אותם בפתח מכתבי ומתוך הנחה שלא חלה על שיר זה זכות יוצרים כ׳ש.
06/02/2019  |  אהרן סיאני  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il