|   15:07:40
דלג
  יהודה קונפורטס  
עורך קבוצת אנשים ומחשבים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

לא להנציח את הבינוניות

התעשיינים מתנגדים לרפורמה בהשכלה הטכנולוגית, שתעלה ביום א' על שולחן הממשלה, בגלל הגמשת התנאים להכשרת עובדים להיי-טק בתוכניות שהיא מפעילה הם מציעים חלופות ראויות, אבל השאלה היא האם יש בירושלים מי שמטה אוזן לכך
10/02/2019  |   יהודה קונפורטס   |   מאמרים   |   תגובות
הכשרה? רק שלא תהיה הכשרע! צילום אילוסטרציה [צילום: Andy Dunaway via AP]

הממשלה תדון ביום א' בחדשנות הישראלית ובדרכים למיתוגה מחדש. במסגרת זו היא תשמע את סקירת שר הכלכלה, אלי כהן, על התוכניות שמפעיל המשרד להעצמת נשים בהיי-טק ותתבקש לאשר את הרפורמה בהשכלה הטכנולוגית בישראל, בעיקר בכל הנודע להכשרת טכנאים והנדסאים. הממשלה הציבה יעד שלפיו עד 2023 יעמוד מספר ההנדסאים והטכנאים שהיא מסמיכה על 15 אלף בשנה.

עד כאן הכל טוב ויפה. אבל דווקא התאחדות התעשיינים גילתה התנגדות לרפורמה. זו אותה התאחדות שמאגדת בתוכה את תעשיית ההיי-טק ושלכאורה אמורה ליהנות מהכשרתם של מהנדסים חדשים, שיכולה לענות במשהו על המחסור החריף בכוח אדם בענף. במכתב חריף ודי חריג ששלחו (יום ד') לראש הממשלה דורשים ראשי ההתאחדות מנתניהו שלא להעלות את הרפורמה להצבעה.

לטענת התעשיינים, הרפורמה נועדה להקל את תנאי ההכשרה, עד כדי כך שהיא עלולה לנפק טכנאים ומהנדסים לא מוכשרים מספיק, ובכך להזיק לתעשיה ולגרום לאיבוד היתרון המרכזי שמביא לכאן חברות זרות: איכות ההון האנושי הישראלי. למשל, במסגרת הרפורמה יוכלו סטודנטים לקבל תעודת טכנאי מוסמך או הנדסאי גם אם לא השלימו את כל 1,700 השעות הנדרשות ללמידה לשם כך. כמו-כן, הרפורמה נועדה להקל בתנאי הקבלה למכללות הטכנולוגיות, במטרה להרחיב את השורות.

התעשיינים: יש חלופות שלא יורידו את הרמה

מדובר בניסיון של הממשלה להתגבר על המחסור החמור בעובדים בענף. התעשיינים, מן הסתם, מודעים למחסור הזה - הם הראשונים שסובלים ממנו, אבל טוענים שלא כך יש להתגבר עליו.

הנושא אינו חדש ובתעשיה מדברים עליו כבר זמן רב, אלא שעכשיו היא העת, או יותר נכון עוד עת, שבה מקבלים החלטות. יכולים לטעון אלה שקוראים את הטענות של התעשיינים שהם לוקחים סיכון ויורים לעצמם ברגל, מאחר שהמציאות היא שאין חלופה לאותו כוח אדם שהממשלה מעוניינת להכשיר, וממילא כוחות השוק הם אלה שקובעים והמעסיקים בכל זאת קולטים את אותם האנשים. אלא שפה בדיוק נמצאת הנקודה שעליה הם נאבקים: ראשי התעשיה טוענים שיש חלופות שיוכלו להמשיך ולשמור על הרמה הגבוהה של הבוגרים, והנושא נמצא בידיים של הממשלה (בפרט של משרדי החינוך והרווחה), ושל האוניברסיטאות. יתרה מזאת, הם מצביעים על כך שההכשרה לעבודה בהיי-טק צריכה להתחיל מגיל צעיר, מבתי הספר התיכוניים, ולשאוב יותר משאבים מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל.

התעשיינים יודעים שזה תהליך שכבר החל בחלק מבתי הספר ובכל מקרה, הוא לא יקרה מהיום למחר. הם עצמם שותפים ללא מעט תוכניות שנועדו לאתר את המצוינות, את הסטודנטים הבאים, שיש להם פוטנציאל לסיים את הלימודים האקדמיים הרלוונטיים בציונים גבוהים. אבל כדי שזה ילך מהר יותר דרושה התערבות ממשלתית, מה שמחבר למכתב של התעשיינים: הם אומרים לממשלה שבמקום שתשקיע כסף רב בהכשרת סטודנטים שבסופו דבר לא יהיו מצוינים, עליה להגדיל את המשאבים על-מנת לאתר צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ, בעלי פוטנציאל, ולסייע להם להתקבל למוסדות האקדמיים, שלא עושים הנחות לאף אחד. כך, לשיטתם, יגדל הסיכוי שבסופו של יום התעשיה תקבל את הטובים ביותר. יש גם לקחת בחשבון שחלק לא מבוטל מאלה שפונים למוסדות שמכשירים טכנאים והנדסאים במסלול מקוצר עושים זאת מתוך ויתור, כי איש לא דרבן אותם ולא סייע להם ללכת למסלולים קשים יותר.

זהירות מקרבות האגו

אחרי שאומרים את כל זה, צריך מאוד להיזהר, ויש לקוות שגם התעשיינים חושבים כך. אסור לקחת את המכתב שלהם ולצרף אותו למלחמת האגו שמתחוללת מזה שנים בין האקדמיה ה-מסורתית" למכללות הטכנולוגיות. כאן יש להדגיש שוב שהמאבק של התעשיינים אינו נגד כלל ההנדסאים והטכנאים, אלא נגד אלה שהממשלה מכוונת אותם לא להיות מצוינים.

בוגרי מכללות טכנולוגיות מאיישים את המשרות הכי נחשקות במרכזי הפיתוח וגם הם יכולים אלה שיקימו את הסטארט-אפ המבריק הבא ויצעידו אותו להצלחה מטאורית. כוחות השוק עושים את שלהם, בוודאי כשיש מחסור בכוח אדם. מה שנדרש הוא שהממשלה תכוון את סדרי העדיפויות בצורה נכונה ולא תעשה חיים קלים לאנשים כאלה ואחרים, כדי שלא להנציח את הבינוניות. היא צריכה להשקיע משאבים באיתור המוחות המבריקים הבאים, שהפוטנציאל שלהם אפילו לא מגרד את המיצוי, בדגש על הפריפריה ועל מגזרים שלמים שמודרים מהתעשיה או לא מקבלים ייצוג מספיק, כגון נשים, חרדים וערבים.

כל מי שמסתובב בארץ יודע שהצעירים האלה קיימים, רק איש לא איתר אותם עד היום. לממשלה הכי קל להזרים תקציבים ולשנות תקנות במוסדות שהיא שולטת עליהם. חיפוש פתרונות מחוץ לקופסה לא נמצא בלקסיקון של מקבלי ההחלטות, וכשזה מגיע לכדי איום ממשי על תעשיה שלמה באה התגובה החריפה של התעשיינים. מעניין יהיה לראות האם הממשלה תתייחס לטענות אלה.

תאריך:  10/02/2019   |   עודכן:  10/02/2019
יהודה קונפורטס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
על ההבדל המהותי בין המשכן - שעליו מושם דגש בפרשת "תרומה", ובין בנית בית המקדש, שעליו מתייחסת בהרחבה הפטרת השבוע - עמד הפרשן הקדמון יונתן בין עוזיאל של התורה לארמית.
10/02/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
הבשורה על-פי גנץ כפי שהוצגה לציבור הבוחרים מציגה את רשימתו כקדימה ב', ממשיכת דרכה הכושלת והבלתי אחראית של קדימה א' אם אבו מאזן ותמר זנדברג סומכים ידיהם על הנאום, כיצד בוגי יעלון חי עם זה בשלום? מכל מקום, אין לגנץ כל סיכוי להרכיב ממשלה, ומכאן שכל מה שהאיש מנסה להשיג הוא השתלבות כשר הביטחון בממשלתו הבאה של נתניהו
10/02/2019  |  רון בריימן  |   מאמרים
מי שעוקב אחר ההתפתחויות המשפטיות בשנים האחרונות, רואה מגמה ברורה לפיה הכיוון הוא יעילות, סיום מהיר של הליכים ורצון להקל בעומס המוטל על בתי המשפט. אך האם זו הדרך הנכונה והטובה ביותר לחקר האמת ולעשיית צדק.
10/02/2019  |  עו"ד עופר רשו  |   מאמרים
קצב ייצור הנתונים כיום גבוה מכפי שאפשר היה לדמיין אי-פעם. בעבר, היו בני אדם המקור העיקרי של ייצור נתונים חדשים. כיום נוספים על הנתונים האלה גם מגוון רחב של מקורות - דוגמת מצלמות אבטחה, חיישנים, רחפנים, מכוניות מקושרות לרשת, מכשירי IoT ופיסות ציוד ייצור. כל אלה יוצרים נתונים במגוון רחב של דרכים ופורמטים. אלא שיש להבדיל בין נתונים ובין מידע. כיום, רק שבריר מהנתונים הנאספים חשובים מספיק על-מנת שנטפל בהם כנכס אמיתי. קחו, למשל, מצלמת אבטחה: זה המקום שבו דקה בודדת של פעילות רלוונטית היא שמשנה באמת, ולא השעות הארוכות של וידאו שבהן לא מתרחש דבר מה חשוב באמת. אם להציע אנלוגיה, ניתן לחשוב על "נתונים" כמכרה שבו מחפשים אנשים אחר מטילי זהב, שהם ה"מידע". היכולת להפוך את הנתונים למידע בעל ערך - פעילות ה"כרייה", לענייננו - יכולה להיות מוגדרת כ"ניתוח אנליטי של ביג דאטה".
10/02/2019  |  נועם מזרחי   |   מאמרים
"רפול הביא אותי במכונית להפגנה נגד הממשלה שנערכה מול חלונות ראש הממשלה" אמרה עפרה מאירסון, מי שהייתה רעייתו של רפאל איתן (רפול) בראיון לרוני הדר בעיתון הארץ ב-3.1.2006 .
10/02/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il