מטוס ח.א שהתרסק בכביש באר שבע <span style='font-weight:normal;'>[1963]</span> <br>

בשלב מסוים לקראת סיום התרגיל מוביל הרביעייה (מס'1) שיחרר "פצצותיו" מעל המטרה ונסק מעלה בעקבותיו טייס "מס 2". עזרא זרזיף החל צולל לעבר המטרה אולם הפעם מסיבות שונות לא הצליח להשלים את התרגיל ולהתיישר ו"לעלות" מצלילה זאת ומטוסו נפל והתרסק בעוצמה בקרקע בצד כביש הראשי באר שבע-תל אביב, באזור עין פורה צפונית לבאר שבע.

תוך כדי התרסקותו פגע המטוס במשאית סקאניה שנסעה באותה עת על הכביש, בדרכה מבאר שבע לכיוון צפון. אחד מחלקי המטוס שהתרסק פגע בעוצמה בתא הנהג של המשאית. לנהג המשאית ראובן פרידמן שישב בתוכו לא היה סיכוי. הוא נמחץ נלכד למוות בתא הנהג ונהרג במקום. טייס "מספר 3" נ. הבחין בפטריית העשן המיתמרת מהקרקע ודיווח בקשר לטייס מוביל הרביעייה כי הוא רואה "פטריה" (מטוס עולה בלהבות) המשמעות הייתה ברורה - המטוס נפל והתרסק.

האסון אירע בשעה 8:30 בבוקר לערך. לכוחות ההצלה שהוזעקו למקום לא נותר להציל דבר. ההרס היה מוחלט ונגרם מהתפוצצות המטוס עקב חומרי הדלק במכלי המטוס. הטייס נהרג. מן המטוס כמעט שלא נותר שריד מאחר שחלקיו המרוסקים והמפויחים התפזרו על פני שטח נרחב בקוטר של מאות מטרים. גופתו של הטייס, כך דיווחה העיתונות דאז, "נמצאה עטופה בבד המצנח לשעת חרום". המשאית נפגעה בעיקר בחלקה הקדמי.

באותה שעה, כאמור, בסביבות השעה 8:30 בבוקר נסעו בכביש אוטובוסים מלאי נוסעים ומכוניות פרטיות ובדרך נס הם לא נפגעו

עובד חברת "מקורות", בצלאל שגיא שהיה עד ראיה למתרחש, סיפר לעיתונאים: "שמענו רעש חזק וראינו פטריה עשן שעלתה מהמשאית שנסעה 200 מטרים לפנינו נתגלתה לפנינו משאית מרוסקת כשתא הנהג שלה היה מעוך". לצד הכביש נותקו חוטי הטלפון לאורך עשרות מטרים ונחרכו העמודים מסביב. כוחות צבא ומשטרה שהוזעקו למקום חסמו את התנועה בקטע הכביש בו אירעה תאונת המטוס.

מפקד חיל-האוויר עזר ויצמן כינס שעות מספר לאחר התאונה מסיבת עיתונאים ובה פירט את נסיבות התאונה וציין כי זו הפעם הראשונה בתולדות חיל-האוויר מאז הקמתו שאזרח נהרג או מעורב בתאונות החייל. ויצמן הודיע במסיבת העיתונאים כי מינה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה בראשה עומד טייס בדרגת סגן אלוף וחבריה הם קצין טכני וטייס נוסף.

הוועדה פרסמה כשבועיים לאחר התאונה, בתחילת מרץ 1963, את מסקנותיה וקבעה כי "מטוס חיל-האוויר שהתרסק היה כשיר. חלקים שונים שלו נבדקו בדיקה טכנית וכן נבדקו ספרי המטוס המעידים שהוא פעל כראוי. הוועדה מעריכה כי "התאונה אירעה משום שהטייס עזרא זרזיף לא הספיק לצאת מן הצלילה שלתוכה נכנס בעת תמרון התקפה על יעד בקרבת הכביש". חשוב לזכור כי היו אלה ימי תחילת שנות ה-60 אמצעי ומכשור חקירת תאונות אוויריות לא היה משוכלל כפי שכיום וקשה לדעת בדיוק מה גרם לאסון.

נהג המשאית שנהרג באסון, ראובן (אויגן) פרידמן עולה חדש, כשנתיים בארץ, תושב באר שבע בן 42 עבד כנהג שכיר באזור באר שבע. דווח בעיתונות כי המשאית הייתה שייכת למושב תפרח בנגב ולקואופרטיב הובלה אזורי באזור הנגב.

"ימים אחדים לפני האסון התבשר פרידמן כי משרד התחבורה אישר לו הפעלת משאית פרטית". הוא הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. הותיר אחריו אישה ובת בשם מלכה בת 15.

אבל כבד ירד על קבוצת כנרת שבעמק הירדן עם היודע דבר מותו של עזרא זרזיף בן הקבוצה שהיה בן כנרת הראשון, שקיבל כנפיים כטייס-קרבי, גאוות הקבוצה. מאות מאנשי עמק הירדן, סגן מפקד חיל-האוויר, מפקד הבסיס בו שירת עזרא, מפקדיו הישירים וטייסים השתתפו בהלוויתו שנערכה (יום א' 17.2.63) בבית הקברות כנרת שעל שפת ים כנרת. הלוויתו נערכה בטקס צבאי מלא. בסיום טקס ההלוויה ירתה כיתת חיילים מטחי כבוד. הותיר אחריו הורים חנן ובת שבע זרזיף ושני אחים שלומית יפה, ונחום זרזיף.

סגן עזרא זרזיף בנם של חנן ובת-שבע. נולד ב-7.8.1942 בקבוצת כנרת, למד ביסודי בבית-החינוך המשותף בדגניה והמשיך לימודיו התיכוניים בבית הספר האזורי בבית-ירח. מכריו מספרים כי היה "ילד חרוץ ונוח. מצטיין בתעלוליו. בלט בכישרונותיו, בתפיסה המהירה. היה מוסיקלי וחובב ספורט, בייחוד, ספורט השייט. בעל שמחת חיים היה עזרא, חביב, מקובל ואהוד על חבריו".

באוקטובר 1960 התגייס לצה"ל, לחיל-האוויר סיים קורס טיס והיה לטייס. בגמר הקורס חתם, באישור הקבוצה, לחמש שנות שירות-קבע בחיל-האוויר.

בשל אהבתו הרבה של עזרא לשיט החליטה קבוצת כנרת להנציח שמו בבניית-סירה (משוטים ומפרש) בשם "אורגן" על-שם המטוס בו נפל. סירה זו, השייכת לסניף "הפועל" בעמק-הירדן, משמשת ללימוד שיט לילדים ולנוער.

לאחר מותו של עזרא הוציאה קבוצת כנרת חוברת לזכרו בה מספרים חבריו ומכריו אודותיו. ביער בן שמן הוקדשה על-ידי קק"ל חורשה לזכרו. החורשה היא חלק מיער בן שמן. בכניסה לחורשה ניצב גלעד אבנים שבמרכזו קבוע לוח אבן מלוטשת. על הלוח נחקקו פרטי עזרא זרזיף ומועד נפילתו.

חנן ובת שבע זרזיף (זרז'בסקי) ז"ל, הוריו של עזרא זרזיף הגיעו לקבוצת כנרת בשנת 1934. בת שבע עבדה במחסן הבגדים. חנן היה במשך שנים רבות נגר במשק. בהמשך עבד כלולן. ב-10 בדצמבר 1986 נסעו חנן, רעייתו בת שבע במכונית לאחר ביקור בתל אביב חזרה לקיבוצם כנרת. במכונית נסעו ארבעה איש: חנן זרזיף ורעייתו בת שבע, חברתם מקבוצת כנרת עמליה גולן וניבה גולן כלתה של עמליה שנהגה ברכ . בסביבות השעה 7 בערב בכביש ואדי ערה סטתה לפתע המכונית בה ישבו הארבעה והתנגשה בעצמה במעקה הבטיחות.

הערכה היא שמכוניתם סונוורה מרכב שבא ממול ולכן סטתה ממסלולה. בתאונה נהרגו שלושה מיושבי המכונית כולם חברי קבוצת כנרת: חנן זרזיף (74), רעייתו בת שבע זרזיף (74) ועמליה גולן (70) "הבת הראשונה של כנרת", בתם של בן ציון וחיה ישראלי מראשוני כנרת. שבועיים לפני התאונה עמדו לערוך לעמליה במשק מסיבת יום הולדת 70. השלושה הובאו לקבורה בבית הקברות כנרת. נהגת הרכב ניבה גולן (34) נפצעה בתאונה.