אסור להחריש

אסור לחשות. מנהל מחלקת החינוך בקרני שומרון, מר אהד זמרן מודיע להורים במכתב רשמי כי הוחלט, אחרי שיחה עם ועד ההורים ומנהלת בית הספר בו הועסקה חברת ניקיון המעסיקה עובדות ערביות, ישראליות, "להוציא את חברת הניקיון מבית הספר לאלתר". הסיפור מאחורי המכתב של עובד ציבור מכובד זה הוא בנלי. בית הספר לא הצליח לשמור על רמת ניקיון סבירה. חברת הניקיון ששכר העסיק ערביות. הורים לא הסכימו לשלוח ילדיהם לבית הספר, על-פי מה שאמרו, מטעמי שמירת הביטחון האישי. ארבעים תלמידים - מיעוט על-פי מה שכותב עובד הציבור הנכבד - הועדרו על-ידי ההורים.

הדבר גרם למתיחות בקרני שומרון. הטיעון כי ההתנגדות היא מטעמי ביטחון הילדים התחלף בטיעונים המעלים את עצם הנוכחות של מנקות ערביות כפוגענית. אל מול האשמה כי יש בכך גזענות, נודע כי כתבו כי אכן "אנחנו גזענים - חיי ילדינו קודמים. אנחנו אוהבים את הגזע היהודי". מעתה, כותב מר אהד זמרן " האווירה בישוב הובילה להתנהגות בלתי הולמת ואף להטרדות ואיומים על חלק מחברי ועד ההורים...", ולכן "איננו יכולים להרשות לעצמנו להגיע לשיח מתלהם כזה בישוב". מר זמרן מודיע כי על כן חוזר בית הספר לתנאי הניקיון והתברואה שקדמו להעסקת חברת הניקיון.

שניים: לו שלט קומץ ההורים של תלמידי אותו בית ספר בחיינו, היינו סוגרים את הסופרמרקטים בערי ישראל בהן עובדות, כמובן, ישראליות ערביות, היינו משביתים את התחבורה הציבורית, היינו סוגרים סניפי קופת חולים, מחלקות בבתי חולים, כיתות באוניבריסיטאות. היינו נועלים בנקים, מפטרים עובדות סוציאליות, סוגרים חדרי לידה. קרני שומרון איננה של קרני שומרון. קרני שומרון היא של כלל ישראל. כמו שנמצא בקרני שומרון מנהל מחלקת חינוך שמסלק ערבים כדי שלא יעוררו נגדם גזענות, כך היה נמצא בישראל כולה מי שהיה נועל את העסק כדי שלא ישמיצו אותו. זה על הצד הפרגמטי, על התבונה המעשית, על חוכמת פתרון המצוקה לניקיון על-ידי הכשרתו. זה על הצד של העיוורון המוחלט של המציאות הישראלית שחיה מזה זמן מרובה בשיתוף הדוק בין כל חלקי האוכלוסיות וגוברת על איבות קמאיות לא רק מפני שמוכרחים אלא מפני שזה טיבה וזה טבעה של ישראל כמות שהיא ושל ישראלים כמות שהם ושל ערביים כמות שהם ומפני שהמדינה הזאת יודעת להבחין הבחן היטב בין הברכה שבמציאות הרב פנית לבין קללת השטנה והפחד.

ועוד: מר אהד זמרן הוא פקיד צבור. הוא לא מנהיג רוחני. הוא לא פילוסוף. הוא לא ממונה על האתיקה. לא על האמונה. לא על הדת. לא על הנורמות. הוא ממונה על שמירת החוק, והסדר, והיושרה הציבורית. במכתבו הוא פוסק פסיקה ערכית שאינה יכול לעמוד בפני שום ביקורת מידתית. עליו היה להפנות את המצוקה אליה נקלע הישוב לחוק הישראלי, לפחות, לרוח החוק, לסמכות בתחום הדילמות, כביכול, מה עושים כשלחץ יוצר דרישה לכניעה ערכית? סודרים? נכנעים? מאן דאלים גבר באישור מנהל מחלקת חינוך? בעייתי מר זמרן, מאוד מאוד.

ועוד. אם ראית דבר מכוער - קרא לו בשם. נער הייתי וגם זקנתי ואני מנסה למנוע מעצמי להתבקש לנעשה בזירה יום יומית של חיינו. אני לא בחוץ. אני בפנים. גם בגילי במופלג. אבל אומר דברים שבכללים, ולא בפרטים. זאת הפעם, איני יכול להחריש. הטעות הזאת מדירה שינה מעיניי. קרני שומרון אינה של קרני שומרון.