יש דברים הנולדים בחטא, יש הנולדים ביזע ויגע, יש הנולדים מאהבה ויש הנולדים משגיאת כתיב; הרשימה שבידכם נולדה מטעות הדפסה. באחד הדיאלוגים המפולפלים ברשת התפתח דיון על נפלאות בית משפט העליון. איש אחד תיקתק בנוסח תגובתו את המילה בד"צ, אחר תיקן אותו בג"ץ, ואז בא אחר והעיר לו: "בד"ץ או בג"ץ היינו הך - מצידי אפשר לוותר על שניהם". בנקודה הקריטית הזו כותב השורות התעורר לחיים והעיר נחרצות: לא ולא, יש הבדל בין השניים: בג"ץ זה כוח ובד"ץ ביזנס.
הנאום להלן נולד לאחר ומישהו שאל את שאלת התם שלו. תמיד בכל דיון יש תם כזה ולפעמים משאילים אותו מדיון לדיון לצורך ביאור הפרטים הקטנים שהעין הבלתי מזוינת מתקשה לראות, והתם שלנו הפעם הפנה לי את השאלה הזו: "ומאיפה לבד"ץ יש ביזנס"?
ובכן רבותי, אני יהודי שומר מצוות וכשרות ואני אחד מרבבות הצרכנים של כשרות הרבנות הראשית לישראל. עם זאת ובד בבד, אני מנסה בכל כוחי להימנע מאכילת כשרויות חוצניות עצמאיות ככשרות בד"ץ שפדצ או כשרות (U) המפורסמת בכל העולם, זאת כי אני רואה לנגד עיני איך עשו מהדת שלנו ביזנס; איך הפכו את היהדות היפה לקרדום שחופרים בו כה עמוק בדרכם אל הכסף, אל הירוק הירוק או הצהוב צהוב או החום חום - תלוי במדינה בה חיים.
חברת (U) העולמית, היום, היא לא פחות מקוקה קולה או מקדונלד. לך לכל סופרמרקט בכל מדינות ארה"ב וגם מחוצה לה, ותראה כמעט כל מוצרי האוכל והשתייה מכוּכבים ב-(U), לא פעם גם מים ומלח ואבקת כביסה.
כל בתי בד"ץ הפועלים בארץ ומחוצה לה, ואילו דאגתם הייתה נטו להעצים את הכשרות, היו פועלים לשפר ולהאדיר את הכשרות הממלכתית של הרבנות הראשית. היו דואגים לשים את כל כובד משקלם על משקל המפלגות הדתיות כגון
ש"ס ו
יהדות התורה על-מנת להכניס את האנשים שלהם למוסד כשרות הרבנות הראשית ולשפר את מה שלשיטתם טעון שיפור.
אך במקום זאת, כל מפלגה דתית וכל שכונה בני-ברקית או מאה-שערית, כל זרם דתי למינו הלך לפתוח עסק מתחרה בתחום הכשרות עם מערכת שיווקית משוכללת, סמלים מסחריים ומותגים עם שמות של רבנים עילאים - עסקים תחרותיים לכל דבר שנלחמים על כל פה יהודי במטרה למשוך אותו לעסק ולהרים את מכירותיו ורווחיו. זאת יהדות זאת?
לשרותכם להל"ן רשימה שמית חלקית של גופי כשרות בישראל:
- כשרות 'הרבנות הראשית לישראל'.
- בד"ץ העדה החרדית (מאפיות אנג'ל, מאפיית ברמן, תנובה, טרה, אסם, המותג "מגדים" של עלית, טמפו).
- כשרות הרב משה יהודא לייב לנדא, רב בבני ברק (קוקה-קולה בישראל, גלידות שטראוס, מעדני מיקי, פריגת, מותג הופלים מן).
- בד"ץ חת"ם סופר פתח תקוה (
יקבי ברקן).
- בד"ץ אגודת ישראל. היה נותן הכשרות למחלבת טרה.
- בד"ץ מהדרין. הרבנים שמחה קוק, רבה של רחובות והרב אברהם רובין (יקבי כרמל, יפאורה-תבורי, שטראוס).
- בד"ץ חוג חת"ם סופר בני ברק.
- בד"ץ חוג חת"ם סופר פ"ת.
- בד"ץ בית יוסף. הרב
משה יוסף, בנו הצעיר של הרב
עובדיה יוסף ז"ל.
- בד"ץ יורה דעה של הרב שלמה מחפוד.
- בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות
בעלז.
- בד"ץ שארית ישראל של מפלגת דגל התורה הליטאית (הסלטים והרביולי של שטראוס גרופ, והמותג 'קריסטל' של יפאורה-תבורי. ייבוא בשר ואחראי על המותגים 'הקר', 'טעם מן', 'גלאט ירושלים').
- בד"ץ קהילות, הרב ישראל פישביין מחסידות גור, הצטרפה אליו חסידות בעלז. השגחה על חנויות מזון ומפעלים.
- 'כשרות למהדרין' של הרב יוסף אפרתי, מקורב לרב
יוסף שלום אלישיב. כשרויות פירות וירקות.
והערה מתבקשת לסיום: נא אל תטעו, אינני נגד מוסד הכשרות כי אני בעצמי צרכן כשרות, ומה שביקשתי להגיד ולזעוק הוא נגד ניצול הדת, נגד הצביעות ונגד השחרת פני היהדות היפה בת אלפי השנים. ואסיים ברשותכם עם אותה תהייה: זאת יהדות זאת? זו דת משה וישראל? זו תכלית יהדותנו?
