|
כתבה בעיתון על המשמר 1943
|
|
|
|
|
בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי 25-26 באוגוסט, בסביבות השעה 11 בלילה יצא הילד חגי רוטברג בן ה-8, בנם של בן ציון ופנינה רוטברג, מבית הוריו שבמושב כפר יחזקאל שבעמק חרוד מבלי שאיש הבחין בכך. משנתגלה כי נעלם החלו הוריו המודאגים, בני משפחה ותושבים בכפר לחפש אחריו. כעבור מספר שעות התגלה הילד בשדה בקרבת הבית, שרוע מת על הקרקע כמה מאות מטרים מביתו, כשצווארו וגופו נשוכים בצורה קשה. על-פי סימני הנשיכות ועל-פי עקבות כפות רגלי צבוע שהתגלו ליד הגווייה, הובעה הערכה כי צבוע הוא שתקף את הילד והרגו. את גופתו של הילד גילו מספר תושבים מהכפר שחיפשו אחר הילד. המקרה זעזע את הכפר וסיפור המקרה עובר מדור לדור בקרב אנשי הכפר.
הילד הובא לקבורה בבית העלמין בכפר יחזקאל. על מצבת קברו חקוק בזו הלשון: "חגי בר' בן ציון רוטברג נפ' בן ח' שנה כו' אב תש"ג ת.נ.צ.ב.ה
דיווחי העיתונות על האסון
העיתונים דאז דיווחו על האירוע, וכך נכתב בעיתון על המשמר בגיליונו מיום א' 29 באוגוסט 1943 בידיעה תחת הכותרת "ילד נטרף על-ידי צבוע", וזו לשון הידיעה: "כפר יחזקאל - אסון מחריד קרה פה לילד בן 7.5 חגי רוטברג. ביום ד', זמן קצר לפני חצות, נעלם מביתו. לאחר זמן מצאו את גופתו מוטלת ליד פרדס וראשו נפרד מהגוף. על-יד הגופה עקבות צבוע".
עיתון "המשקיף" מיום א' 29 בספטמבר 1943 מרחיב יותר אודות האירוע. בידיעה תחת הכותרת: "נער בכפר יחזקאל נטרף על-ידי צבוע", נכתב בעיתון זה בזו הלשון: "נער בן 8, בנה של האלמנה רוטברג בכפר יחזקאל, נטרף על-ידי צבוע ביום ה' בלילה. הנער היה כנראה סהרורי והוא קם ממיטתו ויצא מהבית 11 בלילה. כאשר נודע דבר היעדרו הזעיקו את הכפר ויצאו לחפשו וכעבור שעה מצאו אותו מבותר לבתרים בגורן. אנשי הכפרים מזועזעים מהמקרה האיום".
אף בעיתון "דבר", מהמובילים בעיתונות דאז, מתפרסמת (29.8.43) ידיעה על אסון מות הילד בנוסח די זהה לידיעה בעתון "המשקיף".
בכתבה של יגאל מוסקו ששודרה לא מכבר בטלוויזיה על "רותי", צבועה גדולה ומפחידה שמסתובבת בלילות בעיר מודיעין, הוזכר סיפור הילד מכפר יחזקאל ש"נטרף" על-ידי צבוע בשנת 1943.
אגדה או אמת?
איני יודע בוודאות אם צבוע הרג את הילד והאם זו אגדה או אמת. ייתכן שהילד מת בנסיבות אחרות וצבוע עט על גווייתו, אולם אין לשלול אפשרות כי צבוע הוא שאחראי למותו של הילד וכך נכתב בויקיפדיה על הצבוע ואני מצטט: "הצבוע הוא טורף חזק ועמיד הניזון בעיקר מנבלות ויצורים חלשים. נפוצים באפריקה והמזרח התיכון עד הודו. שני מיני צבוע בולטים: צבוע מפוספס וצבוע חום".
יחזקאל (חזי) דרורי, חקלאי בן 90 יליד כפר יחזקאל המתגורר בו עד היום, איש חד וצלול בצורה מופלאה זוכר היטב את המקרה". הוא מספר לי: משפחתי גרה לא רחוק מהבית שבו התגוררה משפחת הילד חגי רוטברג: הייתי אז בן 15, בליל המקרה הייתי עם קבוצת בני נוער במחנה נוער מעין מחנה גדנ"ע במעיין חרוד. למחרת כשחזרנו למושב נודע לנו מפי הורינו ותושבים בכפר על המקרה המזעזע. השתתפנו בהלוויתו של הילד. לדברי דרורי אביו של הילד חגי מת והדבר השפיע כנראה קשה על הילד, שנהג, כך טוען דרורי, לקום משנתו באמצע הלילה ולצאת מהבית באישון לילה כסהרורי, אולי לחפש את אביו...
מספר שבועות לפני שהילד חגי מצא את מותו, כך מספר לי חזי דרורי, חגי ניסה באישון לילה לצאת מהבית אולם בני משפחה הבחינו בכך והצליחו לעצור מבעדו לצאת מהבית. בפעם השנייה בליל ה-25 באוגוסט 1943 סמוך לחצות יצא חגי מהבית כנראה מבלי שאיש שם לב לכך. כשנתגלה כי נעלם הוחל בחיפוש אחריו בסיוע אנשי הכפר. גופתו נתגלתה, כאמור, בשדה כמה מאות מטרים מביתו, שרוע מת על הקרקע כשצווארו וגופו נשוך בצורה קשה. ליד הגופה, כך נמסר, התגלו עקבות ברורים של כפות צבוע. אגב, יחזקאל (חזי) דרורי הוא בנה של חסיה דרורי קוּפְּפֶרְמִינְץ (1899 - 1976), שהייתה חברת כנסת בכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא"י.
רן בסין בן כפר יחזקאל מספר: "אני זוכר את הסיפור כטראומה של המושב... כילד היו מזכירים ומספרים לי רבות שלא לחזור מאוחר בלילה בגלל סיפור הצבוע. הסבא שלי קלמן בסין ז"ל סיפר לי שהוא מצא את הילד למחרת .... עוד סופר כי הילד, מסיבות אישיות שלו, יצא בלילה לבדו לשדות וכל הסימנים הראו שנטרף על-ידי צבוע".
משפחת הילד חגי רוטברג
משפחתו של הילד חגי רוטברג היא ממייסדי המושב כפר יחזקאל. סבו של חגי, בנימין זאב רוטברג, והוריו בן ציון ופנינה רוטברג היו ממייסדי ומראשוני המושב. סבו בנימין זאב רוטברג שימש ש"וב (שוחט ובודק) בכפר יחזקאל, והיה מתומכים במאבק להקמת בית כנסת בכפר.
לבנימין זאב רוטברג כך מספרים לי בני משפחתו, היו ארבעה בנים: שמריהו, בן ציון, יצחק ויעקב.
חגי רוטברג בנם של בן ציון ופנינה רוטברג נולד בכפר יחזקאל ולמד בבית הספר בישוב. לחגי היה אח יחיד בשם מלאכי רוטברג שהיה איש פלמ"ח והתגורר אף הוא בכפר יחזקאל. מלאכי שינה שם משפחתו מרוטברג לבן ציון על שם אביו בן ציון שמת. מלאכי נשא לאשה את מינה והזוג עבר להתגורר בישוב בקריות ליד חיפה והקימו משפחה. בנו של מלאכי רון מספר כי אביו סיפר לו כי אכן צבוע הרג את אחיו חגי, וכי מיד לאחר האסון, הבדואים שהתגוררו בסביבות כפר יחזקאל והאזור עזבו את המקום מחשש שהדבה (הצבוע) תתקוף גם אותם.
בן דודו של רועי רוטברג
13 שנה לאחר מותו המזעזע של הילד חגי רוטברג פקד את משפחת רוטברג אסון נוסף. בן דודו של חגי, סגן רועי רוטברג חבר קיבוץ נחל עוז, בנם של שמריהו ויעל רוטברג נרצח באפריל 1956 באזור קיבוץ נחל עוז, שם שימש כמא"ז הקיבוץ. בבוקר 29 באפריל 1956 הגיע רועי רוטברג אל השדה הסמוך לגבול. חילים ואזרחים מצריים, ארבו לו, הרגו אותו ולקחו את גופתו לרצועת עזה, שם התעללו בגופתו. גופתו של רוטברג הוחזרה בסיוע האו"ם, ולמחרת בערב נערכה בנחל עוז הלוויתו. בהלוויה נשא משה דיין הספד מרגש הנחשב אחד הנאומים הבולטים בהיסטוריה של מדינת ישראל.