כש
יואב גלנט אלוף במילואים, חבר כנסת בפועל, שר לשעבר, חבר בקבינט ביטחוני, הדן בנושאים גורליים לחיינו, משקר ביודעין באולפן המטה ברשת 13 ועוד ביום שבת, היה מתפקידה של המראיינת
אילה חסון לומר לפחות משפט אחד קצר - "אני סבורה שכבודו טועה". המשפט המצופה הזה לא נאמר, וחבל. אילה חסון זרמה עם יואב גלנט לעבר היעד - לעבר השרשת שקר מדף מסרים של הליכוד בדעת הקהל. היא סייעה לַשֶּׁקֶר לשכנע מאזינים.
אילה חסון שומעת מאיש קבינט ביטחוני משפט שאין לו קשר למציאות, כמו: "יושב-ראש מפלגת העבודה חתם על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת". מאיש קבינט ביטחוני יש לצפות לאמירות בדוקות היטב היטב. הרי אילה חסון יודעת שדבר כזה לא אירע. אך היא החליטה לשתף פעולה עם השר גלנט, שחשוב היה לו למקד גלי שנאה כלפי השמאל. היה חשוב לו להבליט, שהשמאל חיזר אחרי הרשימה המשותפת. לכן עדיף שישתוק, כש
בנימין נתניהו חיזר אחרי "
הבית היהודי", שהייתה על סף אחוז החסימה, חשוב היה שתציל את עצמה ואת הימין על-ידי שיבוץ "עוצמה יהודית" ברשימתה לכנסת, ולכן בנימין נתניהו הבטיח להם חבר כנסת מטעמם משובץ במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת.
שרת התרבות והספורט,
מירי רגב, התראיינה ברשת 12. המראיין היה עודד בן עמי. במקרה זה היה יום אחד אחרי הופעת יואב גלנט בערוץ 13. והפעם זכינו להשתוללות מתלהמת בוטה וצעקנית של מי שמופקדת על התרבות בישראל. היא הציגה את דוד בן-גוריון כמי שמתהפך בקברו בשדה בוקר עקב שורת מעללים, שביצעו לדבריה ראשי מפלגת העבודה, וביניהם חתימה על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת. כאן התבקשה אמירה קצרה של עודד בן עמי - "סליחה, כבוד השרה, מפלגת העבודה לא חתמה הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת".
ציער אותי שעיתונאים שנונים כמו עודד בן עמי ואילה חסון, שיודעים להתאמת עם מרואיינים, החליטו הפעם לשתוק, והשתיקה היא מאוד תמוהה.
מסתבר, שדף המסרים של הליכוד, ממנו שאבו שני השרים את המידע הכוזב, השיג את מטרתו. חבל, שנמצאה תקשורת ששיתפה פעולה עם הכזב שבדף המסרים של הליכוד. חבל שנמצאו בכירים בתקשורת הישראלית שלא אמרו משפט מנומס - "כבוד השר, או כבוד השרה, נפלה שגגה בדבריכם. אני משוכנע, שזו לא הייתה שגגה, אלא מלאכת הסתה שקרית במודע. כששרים קוראים מתוך דף מסרים מותר להם להשתמש ברטוריקה ריקה. לשם לא צריכה להגיע עיתונאות חסונה הגאה בשליחותה.
