ההתרגשות סביב מאסר העולם הצפוי לברון הסמים אל-צ'אפו (חואקין גוזמן לוראה) מבטאת גישה מיושנת כלפי הסחר בסמים. התפיסה לפיה סחר זה נשלט בידי ארגונים השייכים לקרטלים, שכל אחד מה מנוהל בידי אדם כמו אל-צ'אפו, היא מיתוס מסוכן, העלול לפגוע במאבק הבינלאומי בסמים – מזהיר סטיבן דאדלי, מומחה לפשיעה, ב-
Foreign Affairs.

קחו לדוגמה את ה"פנטנטיל". ביום בו הורשע אל-צ'אפו, מתו 100-60 אמריקנים ממנות יתר של סם זה, המיוצר בסין ומוברח דרך מקסיקו בידי ארגוני הפשיעה המקומיים. בשנת 2013 הסם הזה היווה שבריר משוק הסמים האמריקני; כיום הוא מחליף את ההרואין. משרד המשפטים האמריקני טוען, כי שני ארגונים עיקריים מבריחים את הפנטנטיל לארה"ב: ארגונו של אל-צ'אפו וקרטל ג'ליסקו. אבל מבט מעמיק יותר מגלה, ששורה של קבוצות אמריקניות, מקסיקניות, סיניות, דומיניקניות והודיות מספקות את הסם לשוק האמריקני. קרטל סינלואה של אל-צ'אפו אינו קשור לפנטנטיל.

למעשה, טוען דאדלי, סילוק הקרטלים לא ישנה משמעותית את שוק הסמים. הסיבה לכך היא שעליית הסמים המלאכותיים משנה את השוק כולו. הקרטלים המקסיקניים נבנו כדי להבריח סמים כמו קוקאין והרואין, שייצורם מצריך כוח אדם רב והם רווחיים במכירות בהיקף ניכר. סמים אלו צריכים ארגונים גדולים שיוכלו לתאם את הייצור והשיווק.

לעומת זאת, סמים מלאכותיים מיוצרים בזול ממרכיבים כימיים, ודי במכירת כמויות קטנות שלהם כדי להניב רווחים. אחת הנגזרות של הפנטנטיל, "קרפנטניל", חזקה פי 100 מהסם המקורי – שהוא עצמו חזק פי 100-80 מאשר מורפיום. בהיבט הזה, תעשיית הסמים דומה לתעשיית השבבים: כל דור הוא קטן יותר וחזק יותר. מאחר שהפנטנטיל כל כך חזק, ניתן לשנע אותו בכמויות קטנות; חלק ניכר מהסם נשלח מסין לארה"ב בדואר. במקרים אחרים, נשלחים באותה צורה הרכיבים הכימיים והוא מיוצר בארה"ב. הסם נמכר בידי סוחרים קטנים הפועלים בדארקנט, בשירותי מסרים מוצפנים ובמדיה החברתית. הם עוקפים לחלוטין את הקרטלים.

חלק מהפנטנטיל ומרכיביו עוברים דרך מקסיקו, אך מחליפים ידיים רבות בטרם הם מגיעים לשוק האמריקני. שני הנמלים העיקריים לחוף האוקיינוס השקט, לזארו-גרדנאס ומנזנילו, משרתים כמה אדונים ובהם ארגוני פשיעה להם יש קשרי סמים עמוקים עם אסיה. המרכיבים הכימיים מגיעים למעבדות ברחבי מקסיקו, שם מיוצר הסם. ייתכן שבחלק מן המקרים מוברחים ממקסיקו המרכיבים והסם מיוצר בארה"ב. בכל מקרה, הקרטלים מחוץ למשחק. יש הרבה ארגונים אחרים שמעורבים בו.

דאדלי מציין, כי גם שוקי הסמים המסורתיים – קוקאין, הרואין, מריחואנה ומתמפתמנין – משתנים בצורה משמעותית, בין היתר בשל לכידתם של ברוני סמים כמו אל-צ'אפו. אבל מאסרם של ראשי הקרטלים הוא דבר אחד, וריסוק ארגוני פשיעה הוא דבר אחר. הקרטלים עדיין רבי עוצמה וימשיכו למלא תפקיד חשוב בסחר בסמים, והם מהווים חלק משמעותי מהסיכון של הברחות סמים רחבות היקף; הפלתם צריכה להיות חלק מאסטרטגיה כוללת למאבק בסמים. אולם חלפו הימים של ארגוני פשיעה מונוליטיים והגמוניים. מבחינתה של ארה"ב, התמקדות בקרטלים הללו תהיה השקעה שגויה של המשאבים – טוען דאדלי.

ההתמודדות עם הסמים דורשת גישה כוללת, אשר ביסודה עומדת הבנה של מורכבות השימוש בסמים והשפעתם על שלטון החוק והדמוקרטיה. למשל: במשפטו של אל-צ'אפו הוקדש זמן רב למניעת הגשת עדויות על ליקוייה של החברה המקסיקנית – עוני מחפיר, שחיתות מושרשת ודמוקרטיה חלשה – כרקע לצמיחתם של הקרטלים ולחדירתם לתוך הרשויות האמורות להילחם בהם. דאדלי סבור שזו הייתה טעות, משום שעדויות אלו היו מלמדות על הבעיות איתן צריך להתמודד כדי לשרש את הקרטלים.

אל-צ'אפו היה ברון סמים עשיר וחזק, ואין ספק שהפלתו הייתה צעד חשוב במלחמה בקרטלי הסמים המקסיקניים. אבל הצגתו כדמות המרכזית, היא יצירת תמונה כוזבת, לפיה הפלתו – והפלת דומים לו – תפתור את הבעיות שמציב הסחר בסמים. למעשה, הרשעתו של ברון סמים אחד משולה להוצאת דבורה בודדת מן הכוורת.