בתחילת השבוע הבא (17.3.19) יעברו רוב תושבי ארה"ב לשעון קיץ – אך מחוף לחוף, הן בקונגרס והן בבתי המחוקקים המדינתיים, נדונות הצעות חוק להפסיק את המעבר. שעון הקיץ הונהג לפני כ-100 שנה ומאז הוא שנוי במחלוקת, מדווח וושינגטון פוסט.
למעשה, מה שמצוי תחת מתקפה במקרים רבים אינו שעון הקיץ אלא השעון הקבוע. הסנאטור
מרקו רוביו וחבר בית הנבחרים ורן ביוקנאן, שניהם רפובליקנים מפלורידה, מציעים ששעון הקיץ יהיה השעון הקבוע והמעבר ייפסק. בבסיס המחלוקת עומדות שתי נקודות: האם עצם הזזת השעון פעמיים בשנה היא רעיון גרוע בשל ההשלכות הבריאותיות והבלבול, והאם יש להעדיף יותר אור בבוקר או בערב.
שורה של מחקרים מטילים בספק את התבונה שבשינוי השעון. מחקר מ-2016 קשר בין החזרה לשעון החורף לעלייה באבחון של מקרי דיכאון. מחקר אירופי מ-2018 מצא עלייה מתונה במספר התקפי הלב לאחר שינוי השעון, בעיקר בעת המעבר לשעון הקיץ. ואין ספק שהוא פוגע במחזור השינה, בעיקר בחלק הראשון של השינוי.
רוביו ואחרים טוענים, כי שעון קיץ קבוע מגביר את הבטיחות. מחקר משנת 2015 מצא, כי שעון הקיץ מוריד את מספר הפשעים בשעות הערב המוארות, ולא נרשמה עלייה מקבילה בשעות הבוקר החשוכות. בית המחוקקים של פלורידה כבר אימץ הצעה הקוראת לאמץ את השינוי, ותושבי קליפורניה תמכו בו במשאל עם בנובמבר שעבר. המחוקק המקומי קנסן צ'ו הגיש הצעת חוק מתאימה לבית המחוקקים של קליפורניה, ולדבריו גם המגזר העסקי תומך במעבר קבוע לשעון קיץ.
לצד זאת, מדגיש הפוסט, יש גורם אחד המעורר התנגדות ניכרת למעבר הקבוע: הבקרים בחורף הם גם כך קרים וחשוכים, ושעון הקיץ יהפוך אותם לעוד יותר קרים וחשוכים, כי הם יימשכו זמן רב יותר. הסיכון בהם יהיה גבוה במיוחד לילדים שיעשו את דרכם לבתי הספר, מדגישים הורים ומורים.
את שעון הקיץ הנהיגה גרמניה במלחמת העולם הראשונה והוא אומץ עד מהרה בארה"ב וברחבי העולם, אבל תמיד עורר מחלוקת. הראשונים שהתנגדו לו היו החקלאים, שהעדיפו יותר אור בשעות הבוקר. עד מהרה הוא הפך למחלוקת תרבותית בין הכפר לעיר. יישומו ברחבי ארה"ב היה חלקי והשתנה ממדינה למדינה, ורק בשנת 1966 הכניס הקונגרס קצת סדר בעסק – אם כי אריזונה, אלבמה, פורטו ריקו ואיי הבתולה האמריקניים נמנעים עד היום מהנהגת שעון קיץ. מאז 2007 הוא מתחיל ביום א' השני בחודש מארס ונמשך עד יום א' הראשון בחודש נובמבר.
המתנגדים לשעון הקיץ אומרים, שהוא שארית של עידן שונה. אחת המטרות העיקריות שלו היו חיסכון באנרגיה, אך כיום אין הוכחה שמדובר בחיסכון משמעותי משום שהתאורה כיום יעילה מאוד. ואולי אפילו ההפך: מיזוג האוויר דולק שעות רבות יותר לתוך הערב, והוא צורך הרבה יותר אנרגיה מאשר תאורה. למעשה, טוען פרופ' מתיו קוצ'ן מאוניברסיטת ייל, שבחן את ההשפעות במדינת אינדיאנה לפני ואחרי שהנהיגה את שעון הקיץ, מדובר במיתוס ולפיו ניתן לחסוך משהו פשוט על-ידי סיבוב גלגלי השעון.