כשהתקרבנו לסיום המאה הקודמת, התכונן העולם כולו לאחד בינואר שנת 2000. האם המחשבים יעבדו? מה לגבי מערכות בקרה והפעלה אחרות (לדוגמה בכורים אטומיים או מערכת החשמל בצפון אמריקה)? האם יקרה משהו קוסמי קטסטרופלי?
לאחר הציפיות, החרדות וההכנות, נראה שעברנו בשלום את סף מפתן המאה, אך לא עברו שנתיים, והתקפת הטרור החזקה ביותר נגד ארה"ב על אדמתה קרתה בשלושה מקומות בו זמניים - שני מגדלי התאומים בניו-יורק, הפנטגון והטיסה שתודות לגבורת הנוסעים בה התרסקה ולא הגיעה ליעד הטרוריסטים.
החליפות האיסלאמית
בזירה הבינלאומית, עלתה תנועה חדשה לתודעת הכלל - דאעש - כשהעולם המוסלמי רועד מפחד מפני "אחיהם" המוסלמים (חמאס אפילו הסכים לאפשר למדינת ישראל להמשיך להתקיים קצת למעלה מהמצופה שכן היא מהווה חיץ בינו לבין התקדמות דאעש).
דאעש השכילה לשלב טרור מסורתי עם כלים טכנולוגיים מודרניים, וכך להטיל חתתה על-ידי שידורים חיים של עריפות ראשים, שריפת אנשים בעודם בחיים לכודים בכלובי מתכת, ביזה ושוד של שדות נפט, מצבורי נשק, תחמושת וזהב, גניבת אוצרות אומנות, סחר בעתיקות, השמדת מקומות קדושים (הן לדתות אחרות והן באיסלאם) ועוד מכלול דברים שרק הדיהם נשמעים. באלו האחרונים, צעקתם של היזידים, תחינת הנשים, רצח שיטתי של גברים, נשים וטף, אונס ילדים ונשים ומכירתם לעבדות (פיזית ומין).
לא רק מוסלמים הם חברי דאעש ונסיון ההשתלטות שלהם על העולם. גם רבים במערב הצטרפו והגיעו לעזור ולהתאמן. ארופאים במיוחד טסו דרך טורקיה לסוריה ומשם עברו את הגבול לארץ השאול, שם הכל מותר - לרצוח, לאנוס, להתאכזר, להתעלל - ואין דין ואין דיין. נסעו, נהנו, חזרו לחיים במערב, כשהם חסרי סבלנות לנסיעה הבאה. דברים כמו שהם עשו במו ידיהם לא ניתן לתאר למעט בסרטי אימה בכבלים.
שליח אוניברסיטת האפרטהייד
אם דאעש היא התנועה ה"מוצלחת" ביותר של המאה הנוכחית, הרי שתנועת החרם ודאי יכולה להצטרף אליה בכבוד למקום שני קרוב ביותר. תנועת החרם קשורה אלינו ישירות. ההוגה והמקים הוא לא אחר מאשר איש מחמולת-שבט "ברגותי" בארץ. אחד יושב בכלא ומספר למראיינים על בתו ושיעורי הריקוד או הנגינה (בין לבין הוא היה שולח צעירים מוסלמים לפוצץ עצמם עם האויב הציוני). שני למד משך תקופה באוניברסיטת "האפרדהייט" תל אביב, ומהארץ הוא היה יוצא למסעות ברחבי העולם לשלהב את ההמונים לצאת לפעולה.
פעם פעילות ה"חרם" הסתכמו בהופעה לפגישת בעלי המניות של חברות כמו קטרפילר והעלאת טיעונים מופרכים נגד ישראל. אך תודות לברגותי ומאמציו נושאי הפרי, תנועת החרם הפכה למותג, שם דבר, צורה חיובית של פעילות נגד עוולות ישראל, צה"ל, הציונים והיהודים.
קשה יהיה למצוא אדם שלא מכיר היום את ראשי התבות BDS (למי שידפיס את האותיות בעברית, תתגלה המילה "נגד"), והתנועה מלהיבה את הדמיון, משלהבת את היצרים, מדרבנת אנשים לפעולה וגורמת לרעל להמשיך לחלחל, להרעיל כל חלקה טובה.
חלק אינטרגלי מתנועת החרם הוא המאמץ המשולש: דה-לגיטימציה, דמוניזציה, דה-יומיניזציה, או לפי
נתן שרנסקי שלושת ה-Ds: דה-לגיטימציה, דמוניזציה וסטנדרטים כפולים.
אם היהודים אינם בני אנוש, אם הם שקולים לשטן, שד (דמון) או שלוחיו, ואם אין כל בסיס הגיוני לקיומם, הרי שכל מה שקורה להם הוא בבחינת "מגיע להם". מגיע ליהודים שיתנכלו בהם, שיכו אותם, שילעגו להם, שייבשו את מקורות פרנסתם, שיגלו אותם, שיתעמרו ויתעללו בהם, ועוד כיד הדמיון הפורה.
יתרה מזאת, היהודים הם כה נוראים, שכל דבר שעשוי לקרות להם אינו מספיק. אם ירצחו אותם, יאנסו אותם, יבתרו את גופותיהם, ישתמשו בהם לניסויים רפואיים, יקצרו את אבריהם, ישרפו אותם וכו׳ - כל זה ועוד צריך לקרות, ועדין הדבר לא ישווה ולו באלפית האחוז לכל הרע שהם עושים ומביאים לעולם.
זו הצלחתה האמיתית של תנועת החרם - הרעלת המוחות של העולם כולו. מה שהיטלר הוציא לפועל, הרי שתנועת החרם וממציאה הישראלי-ערבי-מוסלמי הצליחו להכשיר את הקרקע שהכל מותר וצריך רק לפעול.
איני משוכנע שמישהו יזכור את השם "ברגותי", אך גדולתו של מנהיג אמיתי (בכיוון החיובי או השלילי) היא בכך שפרי ידיו הופך לנחלת הכלל ושהמשכיות דרכו מובטחת. כך היה עם קרל מרקס וקומוניזם, כך עם היטלר ונאציזם וכך עם ברגותי ותנועת החרם.
קונגרס ארה"ב
שם חדש עלה לחדשות, פנים יפות, סיפור נוגע ללב, האיסלאם במיטבו (שכן הכל מותר, ביחוד לעוות את המציאות, לרמות ולשקר, אם האמצעים מובילים למטרה של השתלטות האיסלאם ויצירת חליפות עולמית).
אילהן עומאר, אמריקנית מסומליה המייצגת את מיניסוטה, היא חוד החנית של שינוי פני ארה"ב, הריסתה לחלוטין והכנעתה לאיסלאם באמצעות שיטת המערב: חודרים האיסלאמיסטים לכל רובדי החיים - משפט, פוליטיקה, חינוך, תרבות, רפואה, כלכלה, ומשם הם ישנו את ארה"ב ויביאו אותה להשתחוות בפניהם.
הדמוקרטים מאוהבים בעומאר. היא מייצגת עבורם את הדור החדש (היא נראת צעירה מגילה, למרות שהיא מתקרבת לגיל הארבעים, לבושה בבגדים "מסורתיים" שאינם מכסים את פניה היפים, בגדים צבעוניים שאינם תואמים את תדמית האיסלאם השחור).
המפלגה הדמוקרטית במאה העשרים ואחת כבר מזמן הפליגה למחוזות חדשים של "מגיע לי" "אני תמיד בסדר ובמקום ראשון", ו"אם חס וחלילה הדברים לא קורים כפי שאני רוצה, אני אצא להפגין, להשתולל ולשבור את הכסאות, השולחנות וכל מה שבדרך".
הדמוקרטים הזקנים מפחדים מהשינוי ומבינים שהם לא יכולים להכילו יותר. יצא השד מהבקבוק, ועתה כל שניתן לעשות הוא למזער את הנזק ולנסות להשאר בכסאותיהם. העולם השתנה ללא הכר, והם עלים נידפים ברוח.
העולם החדש מסוכן לנו כאין כמוהו. לכן אסור לזלזל בעומאר. היא חסינה מכל התקפה. היא אומרת ככל שעולה על רוחה, דברים שהיא מאמינה בהם. כל עלילות הדם עתיקות הימים על היהודים נכונות, שרירות וקיימות. התקפות נגד יהודים שפעם לא היו עולות על הדעת נעשות היום בריש גלי ובגאווה רבה. כל התקפת נגד שקולה לנסיון השתקה והפחדה, בדיוק צורת ההתנהלות שהיא הזהירה נגדה.
הקרקע הוכשרה על-ידי תנועת החרם, וארה"ב מוכנה עכשיו להתחיל להקריב את יהודיה - אלו מימין כמו גם משמאל (שכן כולנו ביחד מיעוט קטן ביותר, אך מיעוט שחולש בכוח וכספים אדירים ושולט בתקשורת, בבית הנבחרים כמו גם בשאר אורחות החיים). טוב יהיה לארה"ב אם היא תפטר מהיהודים כולם, ועומאר היא הסנונית שמעזה להגיד זאת בגלוי.
למי שאינו מבין שאנו חוזרים בדיוק על שנות השלושים של המאה שעברה - התעוררו! טוב שיש לנו את מדינת ישראל, ומן הראוי שהמדינה תתכונן לקלוט גלי עליה מאונס - משפחות וקהילות שלמות בפרקי זמן קצרים ביותר.
האם קיימות תוכניות מגירה? האם ישנן ערי אוהלים בהן ניתן יהיה לשכן את כל הפליטים היהודים ממדינות מפותחות ואחרות? הרעיון, כשלעצמו, נראה בלתי אפשרי בעליל, נשמע הזוי ביותר, אך כך גם היה לפני תשעים שנה.
הקרקע מוכנה, והשריפה הגדולה תפרוץ בקרוב ממש.
