זה היה
דודו טופז עם הצ'חצ'חים, אחר-כך היה זה
יאיר גרבוז עם מנשקי הקמעות, ועתה קמו לנו
רותם סלע ו
יעל אבקסיס עם מדינת כל אזרחיה ועם הימנים לא מייצגים אנושיות. ימינופוביה במיטבה.
פוביה היא (על-פי ויקיפדיה): "מצב נפשי של פחד או בעתה כרוניים או מוגזמים מאוביקט או ממצב כלשהו, המשבשים באופן ממשי את חיי הלוקה בו", כמו הומופוביה, קלאוסטרופוביה.
וכפי שבחברה עם תקשורת פתוחה, ההומופובים רק מועילים ללהט"ב, כן בחברה שלנו, הימינופובים מועילים לימין. טופז עם הצ'חצ'חים עשה ל
מנחם בגין את אחת ממערכות הבחירות, גרבוז עם מנשקי הקמעות עשה לליכוד מערכת בחירות נוספת, וכעת סלע/אבקסיס עושות לליכוד את מערכת הבחירות הנוכחית (שימו לב לפערים שצובר גוש הימין בסקרי סוף השבוע).
סלע ואבקסיס, כמו קיצונים אחרים ואחרות מעברו הימני של המתרס הפוליטי, רואות את העולם בצבעים של שחור ולבן, דעתן היא הנורמה הלגיטימית היחידה, כל מי שלא חושב כמותן הוא פסול, שלילי, ובגלל התהודה הרבה שיש לדבריהן, הן "מלכלכות" בדעותיהן החלולות את כל הצד השמאלי של המפה. וביום הדין עצמו, יוצא הצד השמאלי אבל וחפוי ראש, על כי הפסיד בבחירות.
מאיפה זה בא החלם הזה? מטיפשות? מתמימות? מיצר מוזר של הרס עצמי שמשתלט על הבן אדם ומשחרר את חרצובות לשונו באורח בלתי נשלט? אולי מכול הסיבות גם יחד?
יש קבוצות גדולות מידי הן בימין והן בשמאל, אשר מזלזלות בצד שכנגד, חושבות עליו במונחים של "לא שפוי" "שלילי" "דוחה", אבל רבבק, אנו בתקופת בחירות, ויש גם אינטרסים מעשיים, לזכות בבחירות. ומה עושות סלע ואבקסיס? יורקות לבאר השמאלי ממנה הן שותות, ובתמורה הן מקבלות מנה של מחיאות כפיים, כמו קנביס לחולה אנוש. מקטין את הכאב, ואולי עושה אף שמחה בלב, אך לא פותר את הבעיה. הזוי לא?
ואני, הרואה את נחיצותו של
בנימין נתניהו למדינת ישראל ולעם ישראל הגוברת מיום ליום, מדוע אדבר? והרי לכאורה טוב היה לי לשתוק ולתת להם להמשיך לברבר, אז בואו ואומר לכם, לא אלמן ישראל. אותם ברברנים בודדים בשמאל ימשיכו לברבר, ימשיכו להרוס לשמאל את העתיד, על-אף האזהרות והשלטים הבוהקים, בייחוד אם הם באים מצד ימין.