משה פייגלין כיום הוא ה"אופורטו-קונפורמיסט" הפוליטי התורן. במשך כמעט כשלושים שנה הוא ניסה ליצור רושם שהוא איש ימין אמיתי - וכמובן דתי. הוא אפילו הקים את ה"חטיבה הדתית" בתוך הליכוד. הוא ניסה לטפס לגבהים כשנאבק מול נתניהו על ראשות הליכוד אבל בשנת 2013 הוא גם נבחר לח"כ ברשימת הליכוד. עשרים שנות עקשנות השתלמו לאיש, שכביכול נלחם על קדושת בית המקדש ועל העלייה להר-הבית. אבל אחרי הנסיקה באה גם הנסיגה ובשנת 2015 הטיסו אותו מתפקדי הליכוד מחברות נוספת בפרלמנט הישראלי.
הציבור של הליכוד - אנשי שטח והיסטוריה פוליטית, הבינו שהאיש לא בא מה"פלנטה" שלהם. הוא אומנם דיבר על "לאומיות" אבל הפגין דתיות, הוא אומנם טען להיותו ימני אבל התחכך יותר מדי בח"כי "יש עתיד. הוא דיבר על היותו איש ליכוד נאמן אבל היה יותר מדי אופוזיציונר לליכוד ולנתניהו כאחד משלהם, ועוד בימים שנתניהו נזקק לקואליציה עם לפיד ולבני. ארבע שנים במדבר הפוליטי גרמו לפייגלין לערוך מהפך בעמדותיו הדתיות ולהוריד לסדר עדיפות משני את עמדותיו הימניות. אם גנץ הקים סופרמרקט גדול הרי שפייגלין הקים מכולת קטנה וסגנונית יותר ועם מגוון מוצרים פוליטיים, שאפילו גנץ היה מתקנא בשלל המגוון של המבחר הזה. להבדיל מגנץ, שבנה סופרמרקט רעיוני אבל הוא עצמו נותר בעל עמדות ברורות, הרי שאצל פייגלין לא רק שהמכולת היא מגוונת אלא שדעותיו שלו אינן ברורות אלא קיימות במוחו כמגוון רחב של כן ולא ואפילו למה לא.
הבוחרים שבין המשפתיים
האיש הבין שבימין כבר לא סופרים אותו. לליכוד - משם הושלך, הוא לא יחזור. ה"ימין החדש" לא צריך להסתבך עם אחד כמוהו ואילו ה"ימין הדתי המאוחד" איננו מאמין לדתיותו. ואז הוא החליט לעבור צד, אבל באופן מדוד. את הכיפה שלו הוא אומנם לא הסיר אבל הרעיונות האנטי דתיים שלו הם גרועים אפילו מאלה של ליברמן ומר"צ גם יחד. על יומרותיו לגבי בית המקדש הוא לא ויתר אבל בתי הקפה והמזללות שבהן הוא מחפש את בוחריו הפכו אצלו לעיקר סדר היום. הוא גם הבין שישנם כמה ציבורים מבולבלים בחברה הישראלית שאינם ימין מוגדר או שמאל ממש ומחפשים אחד כמוהו, שיצוק להם תבנית של שמאל עם תוכן ימני ובקערה של דת יכניס חילוניות צרופה. והעיקר, הוא ימצא למכביר פוליטיקאים אבודים שיקשטו את רשימתו וכאלה לא חסרים בשוק הפוליטי.
וכך הוא יצא לדרך העקלקלה עם סיפור על "זהות ברורה" שאיננה אלא מרקם מטושטש של הרבה זהויות שונות ומשונות. הוא הבין שמר"צ העלתה את עניין הליגליזציה ב"קנביס" כעניין שמעניין רבים שאינם רק אנשי שמאל, ושחלקם הם פליטי מצביעי "עלה ירוק". הוא כמובן פתח למתלבטים הללו פתח. הוא זיהה חוגי תועבה לא מעטים שאינם אנשי שמאל ומנגד אינם אנשי ימין כהליכוד של ח"כ עמיר אוחנה, ולהם הוא פתח גם להם פתח של תקווה. הוא הבין כי בדור השלישי של יוצאי חבר העמים כבר מאסו בעדתיות הסלאבית וכי הצעירים הללו חפצים להפוך את הפוליטיקה שלהם להצבעה ישראלית ולא עדתית אבל בעיות הנישואים שלהם לצד מטעמי החזיר ממולדתם ההיסטורית עדיין קיימים בשטח הצרכים והגעגועים.
חלקם של הצעירים הללו בכלל איננו ימני אלא נוטה למרכז ואפילו לשמאל. גם דמותו הארכאית והמגושמת של איווט ליברמן איננה עוד משאת נפשם לעומת דמותו ה"ישראלית" ודיבורו המעודן של פייגלין. גם לאלה הוא פתח את הפתח לרשימתו. הוא ידע על חובשי כיפות לא מעטים, ובכללם אפילו "חרדים לייט", שהם אינם ימנים ואינם חפצים ב"גטו אלקטוראלי" דתי, ואף עבורם הוא פתח צוהר לתיבת הנח (תרתי משמע...) הפוליטית שלו.
אבל למה אמסלם?
לומר את האמת הרי שתנודותיו של פייגלין אינן מפתיעות אותי. אנשים כמותי יונקים מחכמי ישראל מהדורות הקודמים והללו הצביעו כבר למעלה ממאה שנה, כי ה"מזרחי" של ה"כיפות הסרוגות" נמצאים בצד החילוני והלאומני ולא בצד הדתי, וכי אין לסמוך עליהם. "כיפות סרוגות" כמו פייגלין כבר הסתובבו לנו פה ותמיד הפקירו את הדת לטובת החילוניות, אפילו בבריתות אד הוק עם אנשי השמאל. רק בשנת 2013 חבר ה"בית היהודי" ללפיד ולבני וכולם הסתערו על שבירת היהדות החרדית.
פייגלין תמיד היה עבורי עוד אחד שבשביל לאומנות אנטי ערבית הוא אהב להשתמש בכיפה ובדת - ואפילו בבית המקדש, כתירוץ לסממנים הפשיסטיים שייבא מאירופה. נכון אומנם שעניין ה"קנביס", גידול החזירים ואחד ברשימתו שמתנגד לברית מילה הוא עניין קצת רחוק מדי אבל כנראה שבלי זה הוא יישאר מחוץ לפרלמנט הישראלי, ובאופן וודאי, כי הדור הפרוץ שלנו כבר לא מסתפק בחילוניות שמרנית. אבל התמיהות שלי הן על הרב
חיים אמסלם, מספר שניים של פייגלין. לראות אותו בולע את מצעו של פייגלין ויושב עימו לצד ההזויים שבתימהונים האנטי דתיים החילונים זה נראה כמו צפייה בסרט בדיוני, ובעיקר מצמרר וסוריאליסטי.
המסכה מול האמת
אמסלם פרש כבר שנתיים לערך לפני בחירות 2013 מ
ש"ס כשטענתו הייתה שהוא בעצם הממשיך האמיתי של הגר"ע יוסף. הוא טען אז כי הליטאות האשכנזית השתלטה על ש"ס וכי הוא המשך המסורת והדת מארצות המזרח. אח"כ הוא הקים מפלגה חדשה בשם "עם שלם" וטען כי כל מאוויו שהצעירים החרדים שלא לומדים תורה יתגייסו לצבא. הוא גם ביקש להוציא את החרדים לעבודה "כדי שיתפרנסו" ודיבר על דרך קלה יותר לגיור - בגבולות ההלכה. אז הוא גם הצליח לשכנע את הרב מאיר מזוז מישיבת "כיסא רחמים" לתמוך בו בחשאי, בימים שאלי ישי עוד היה בש"ס.
הוא כמובן נחל כישלון בבחירות 2013 ומאז מעד בהשתלבותו במפלגות כמו ה"בית היהודי" והליכוד, שסירבו לשריינו בבחירות 2015, ביודעם היטב את כוחו האלקטוראלי המזערי. הבקיעים באמינותו התגלו יותר ויותר. הוא הפך ל"אייטם" התורן של התקשורת האנטי דתית נגד תורת ישראל ולא פעם ביזה את קודשי וגדולי ישראל גם יחד לענייני אלה שקראו לשידור שוב ושוב. אמינותו נפגמה שוב ושוב משהוכח שהוא מתלהם יותר ויותר נגד היהדות החרדית בכול עניין ועניין. מנגד, האיש הזה ספד לרב יהודה לייב שטניימן, מנהיג העולם הליטאי, למרות שבימים שפרש מש"ס הוא רק גידף את העולם הליטאי. הקו שלו היה הקו של הרעיון החילוני והאנטי דתי: לתמוך בכול מי שבעולם החרדי יסיר את גדר ההפרדה התורתית בין היהדות לעולם המתייוון. ה"נח"ל החרדי" והרפורמות של הרב שטיינמן נעמו לממסד האנטי דתי והובלטו על-ידי התקשורת החילונית ואמסלם נקרא לשרת אותם וסיפק את הסחורה.
את הכיוון הכפרני שלו כבר קלטתי לאחר הפגישה הראשונה עימו. אדם שמזלזל בגדולי ישראל - ועוד בקדושים שבהם, נקרא אפיקורוס. כאשר הצגתי לפניו כי ה"בבא סאלי" הקדוש זצקו"ל חתם בשנות השישים של המאה העשרים על עצומת ה"עדה החרדית הספרדית" (לצידו שהגאון יעקב מוצפי) נגד ההליכה לבחירות, הוא מיד ביטל זאת בטענו כי "אני הכרתי את ה"בבא סאלי". הוא היה חותם לכול אחד בלי להבין על מה הוא חותם". אבל הפעם - בהליכתו עם פייגלין, הוא הסיר מפניו את המסכה האמיתית באשר למיהו ומהו טבעו האנטי דתי.
מחלל שם שמים בפרהסייה
בימים שהרב מזוז מדבר נגד חוקי תועבה אפשריים הרי שמר אמסלם מבין שלאנשי התועבות מותר להפוך את סטיותיהם ל"דגל תרבותי" כפי שה"אור החיים" (שמקורו ממרוקו ולא מליטא...) מבאר את המושג "בשגם בשר הוא", בפרשת "בראשית". מר אמסלם יודע היטב שליגליזציה של ה"קבניס" איננה רק ל"צרכים רפואיים" ואיננה רק ל"שימוש עצמי" אלא זוהי תרבות שלימה של הזיות ושל תת-תרבות הפשע והמיון גם יחד. כבר בעבר בני עדות המזרח, בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה, נפלו שדודים לצריכת הסם הזה בדיוק בגלל תנאי חייהם, ואם הסם יהפוך לליגאלי הרי שהוא יכה בבני נוער וצעירים בכול אתר ואתר. האומנם לשם כך הקים הגר"ע יוסף את ש"ס ואילו הרב מזוז לשם כך הקים את ישיבת "כיסא רחמים"? הפוך הוא הדבר.
השניים הקימו את מפעליהם כדי לגמול צעירים מזרחיים מסבל הסמים. האם מר אמסלם חש בנוח כיהודי דתי, כשבקרב רשימתו של פייגלין קיים גם אחד שהתנגד לברית המילה? האם גם גידול החזירים הוא חלק מה"פרנסות" שלהן חשב לעודד צעירים כאשר פרש מש"ס? אפילו ליברמן ואנשיו לא העזו לחשוב כל כך רחוק - עד לעידוד חזירייאדה בארץ הקודש. האם הוא מרגיש בנוח כאשר הוא מסב - בבית מפלגתו החדשה, לצד תימהוניים והזויים הלבושים בבגדי בוקרים אמריקנים אדומים מלפני 200 שנה? האומנם מר אמסלם חושב שהזיכרון שלנו כל כך קצר וכי ציבור המצביעים כל כך טיפש, כשהוא מנסה למכור לנו שהוא ההמשך לדת יהודי המזרח? האם רבני המזרח ועדת צאן מרעיתם היו מעשני "קנביס" ואילו התועבות היו חלק מחייהם?! האם גידול החזירים היה כל כך נפוץ בעירק ובמרוקו, או אולי במולדתו שבאלגי'ריה?!
האיש הוא מחלל שם שמים ובועט במורשת התמימה והקדושה של יהדות המזרח כמו ששום אנטי דתי לא עשה זאת מעולם. אם בימינו באמת
עולם התורה היה נשלט על-ידי רבנים בעלי כוח הרי שאת הסמיכה של אמסלם לרב היו מזמן לוקחים וקורעים אותה לגזרים, וכמו-כן היו מטילים עליו נידוי וחרם בכול שטחי החיים. האיש הזה - בימים תורתיים כתיקונם - לא היה מצורף לשום מניין, וספק אם היו נותנים בכלל לדרוך בבתי כנסת. בכל אופן, זה היה מצבו בביטחון אילו היה מצהיר רק על חלק ממצעו של פייגלין בהיותו בגלות יהודית כלשהי בעבר, באחת מארצות האיסלאם.
ובאשר לקדושת הר-הבית, הרי שללא קשר לעלייה כיום על ההר ברור כי בימי הסנהדרין ובימות קיומו של בית המקדש אנשים כמו פייגלין, אמסלם וגם
יהודה גליק לא היו מורשים לעלות להר-הבית, ואפילו שלא להביט בבית המקדש משום הטומאות שבהן הם דוגלים כמו חופש לחוקי התועבה, "נישואין אזרחיים", גידול חזירים וליגליזציה של תרבות הסחי והסמים. בדיוק כדי שיהודים כאלה לא יעלו להר-הבית עד בוא משיח צדקנו הרי שחז"ל אסרו את העלייה להר-הבית מאז שחרב בית המקדש.
