בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מי באמת משלם על שכר המינימום
|
המציאות מורכבת: חלק ניכר מעלות השכר הנוסף יגולגל למחירי המוצרים, והמעסיקים יבחרו להעסיק פחות עובדים
|
דורשים שינוי [צילום: אורן נחום/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בהרצאות לציבור אני מתייחס בתמציתיות לנושא שכר מינימום. על-פי הגישה "החברתית", אם מעלים את שכר המינימום התוצאה תהיה ששכר עובדי המינימום יעלה, על חשבון רווח המעסיקים, וזהו פחות או יותר. אבל המציאות מורכבת יותר: חלק ניכר מעלות השכר הנוסף יגולגל למחירי המוצרים, והמעסיקים יבחרו להעסיק פחות עובדים. גם בגלל שהם מייצרים פחות וגם בגלל שהם ישקיעו במיכון מחליף עובדים. קשה לבצע מחקר אמפירי רציני על השפעות העלאת שכר המינימום. לרוב ההעלאה הדרגתית ואינה אקראית (מטבע הדברים מעלים את שכר המינימום כשהאבטלה נמוכה ואז מקבלים קורלציה חיובית בין שכר מינימום ותעסוקה, גם אם לשכר המינימום השפעה שלילית על התעסוקה). ככל שענף נמצא בתחרות רבה יותר עם העולם, העלאת שכר המינימום תשפיע יותר על התעסוקה ופחות על המחירים וככל שהתחרות מהעולם נמוכה (ענפים לא סחירים) חלק גדול יותר מעלויות השכר הנוסף יגולגלו לצרכנים, והצמצום בתעסוקה יהיה מתון אם בכלל. בנוסף, יש לציין שבהעדר תחרות בשוק העבודה (למשל מעסיק יחיד באזור מסוים) העלאת שכר המינימום יכולה לתרום להגדלת התעסוקה. ובאופן כללי יותר, בגלל כוח מונופסוניסטי (קונה יחיד, וכאן קונה יחיד של שירותי עבודה), ההשפעה של העלאת שכר מינימום על התעסוקה צפויה להיות שלילית פחות, ואפילו חיובית. למה אני מטריד אתכם בכל זה? בגלל ש- Ronen Bar-El הפנה את תשומת ליבי למחקר חדש שבחן את השפעות העלאת שכר המינימום בשיעור חד של כ-50% בהונגריה בשנת 2000. המחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת המוביל American Economic Review, מוצא שרק 10% מעובדי שכר מינימום אבדו את עבודתם, וש-80% מהעלות גולגלה לצרכנים. הגישה החברתית הנאיבית לגבי שכר מינימום, יכולה אם כן דווקא לפגוע בחלשים ביותר: מחפשי עבודה בעלי כושר השתכרות נמוך וקשישים ונכים שלא יכולים לעבוד ונאלצים לשלם יותר על מוצרים ושירותים שהם רוכשים. [ מצורף המאמר] [ פורסם במקור בבלוג האישי של עומר מואב]
|
תאריך:
|
18/03/2019
|
|
|
עודכן:
|
18/03/2019
|
|
עומר מואב
|
מי באמת משלם על שכר המינימום
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
פנחס
|
18/03/19 16:31
|
|
קרת הוא סופר משוגע. משוגע במובן החיובי, הוא שנון, הוא מקורי והוא כותב את השפה שכולנו מדברים. בספר הנוכחי הוא מגביה עוף ומביא סיפורים מקוריים שרק הוא מסוגל לחבר. כמו למשל "פיינאפל קראש" על אחד שנוהג לקחת שאכטות מול הים בתל אביב לאחר העבודה ונתקל בעורכת דין...
|
|
|
נפלאות הצרכנות בת ימינו - ארבעה מקרים שונים. מקווה שתשתעשעו גם אתם.
|
|
|
האירוע העוצמתי מתחיל זמן רב בטרם התרחשותו בלוח הזמנים הנקבע מראש. ההתחלה היא במפגש הראשוני בין ההורים. קוראים למפגש הזה וורט. יש בו היכרות ראשונית בין המשפחות הבאות בקשרי הנישואים. חשיבות מרכזית נודעת למפגש ראשוני זה. ניתן לקיימו במסעדה או בבית קפה נעים, או בבית הכלה כפי שנעשה בהיכרות שלנו. היערכות משפחת הכלה הייתה מופתית, מושקעת, בכל טוב הארץ ובמעדני אם הכלה, ממיטב מטבחה ואפייתה. ההיכרות עלתה יפה מאוד ושורטטו הקווים העיקריים של ההשקעה הכספית המשמעותית בקיום אירוע הנישואים. קודם לכן, סוכם כי אירוע השידוכים, יתקיים במימון וארגון משפחת הכלה. הם הזמינו קייטרינג ואולם צנוע קרוב לביתם. אכן, אירוע טעים ובו הועמק המפגש בין המשפחות ומצאנו חן זו בעיני זו. סוכם כי נחלוק בעלויות החתונה ומשפחתנו, משפחת החתן, תארגן ותפיק שבת חתן ביישוב בו אנו מתגוררים. משמעות ההשקעה הכספית הינה 35,000 שקל לחתונה ועוד 10,000 שקל לשבת חתן. סכומי כסף שמבחינתי הם אסטרונומיים. לא נלקחו בחשבון זה עלויות הביגוד וההנעלה של המשפחה שלנו לקראת החתונה שעלותם מגיעה לאלפי שקלים.
|
|
|
רביב דרוקר העלה ממעמקים על פני המים העכורים את פרשת הצוללות. אומנם כבר נכתב בעבר על-ידי כמה עיתונאים (ביניהם גם אני) כי ביבי אישר לגרמניה לשדרג את הצוללות הנמכרות למצרים ולא סיפר על כך לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון ולרמטכ"ל גדי איזנקוט. אך דרוקר הוסיף נדבך נוסף במגזין של אושרת קוטלר: עדות על חלקו של ביבי באישור נמסרה על-ידי האלוף במילואים עמוס גלעד, שהיה איש המפתח לכל המגעים עם מדינות ערב במשך שנים רבות. גלעד אמין. גלעד היה אצל נשיא המדינה ראובן ריבלין, ששב מגרמניה עם מידע זהה. זו עדות חשובה מאוד.
|
|
|
ההרצאה שלי בכנס החרות הקרוב, תחת הכותרת: "הכחשת מציאות ומדיניות כושלת", תעסוק בדיס-אינפורמציה ששונאי החרות מפיצים, ובהשלכותיה על מדיניות כלכלית/חברתית.
|
|
|
|