צודק ח"כ
אורי מקלב באמרו שהמוטיבציה של החרדים להשתלב בהיי-טק קיימת ועל התעשיה להיות פתוחה יותר ולהרים את הכפפה, קודם כל למען העתיד שלה. יש לקוות שהקריאה הזאת תיפול על אוזניים קשובות.
המחסור החמור במהנדסים ובמתכנתים בהיי-טק נמצא על סדר היום הציבורי כבר כמה שנים. אחת התוצאות שלו היא העברת פרויקטי פיתוח למדינות מזרח אירופה, כגון אוקראינה או רומניה, או למזרח הרחוק.
כאשר הנושא מגיע לדיון בפורומים ממשלתיים וציבוריים, מדברים בדרך כלל על פתרון הבעיה דרך השקעה בחינוך, לימוד חמש יחידות במקצועות מדעיים והרחבת מעגל המועסקים בענף מהפריפריה. אבל יש שני מגזרים שלא נתפסים כחלופה מתאימה לצמצום כוח האדם בענף: הכוונה היא לערבים ולחרדים.
בכל דיון שעוסק בתעסוקת המגזר החרדי בהיי-טק עולה הסכמה שקצב ההשתלבות שלהם בענף נמוך מאוד ולא עומד בכל יחס שהוא לפוטנציאל הקיים. ברב שיח שערכנו לא מכבר בבית
אנשים ומחשבים ישבו סביב השולחן מתדיינים רלוונטיים ממשרדי הממשלה, מהמגזר הפרטי, מגופים שעוסקים בתחום באופן ספציפי, וכן יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, שמתמודד בימים אלה לכהונה נוספת בכנסת במסגרת
יהדות התורה. כל אלה מנסים, או לפחות רוצים לנסות, לשלב אנשי מקצוע מהמגזר החרדי בחברות היי-טק. זוהי משימה מתסכלת, שדורשת הרבה יצירתיות וניסיונות, ולו בשל העובדה שמדובר בשילוב של אנשים בסביבת עבודה שאיננה "טבעית" עבורם.
סטיגמות וחששות לא מוצדקים
המשתתפים בדיון היו תמימי דעים שבין הסיבות העיקריות לכך שמעסיקים בהיי-טק לא ממהרים להעסיק חרדים נמנים הסטיגמות, נושא ההשכלה והידע של החרדים, ובעיקר חששות בלתי מוצדקים לגבי שילובם בסביבה חילונית.
הוכחות לכך שהחששות הללו לא מוצדקים ניתן למצוא בניסיונות המוצלחים שבוצעו בשנים האחרונות לשלב חרדים בחברות היי-טק. בחלק מהמקרים מדובר בנשים חרדיות שהועסקו במרכזי פיתוח עם תנאים ייעודיים ובחלק האחר - בחרדים שהשתלבו בסביבות העבודה החילוניות. בכל המקרים גילו המעסיקים שהביצועים שלהם, ובעיקר שלהן, לא נופלים ברמתם מאלה של אחרים, בארץ או מעבר לים. שילוב החרדים והחרדיות עולה יפה כאשר כל הצדדים משתחררים מדעות קדומות.
איך אפשר להתגבר על מכשול העדר ההשכלה האקדמית?
נשים חרדיות נתפסות יותר רלוונטיות לעבודה בהיי-טק, כל עוד הן מקבלות את המסגרות המתאימות להן. זאת, מאחר שהן למדו בבתי הספר ובסמינרים גם לימודי חול וכי הבעלים של רבות מהן לומדים כל היום לימודי קודש. אלא שגם כאן יש סטיגמה, שנובעת מריבוי הילדים במשפחות חרדיות. הסטיגמה הזאת הרגיזה מעסיקות חרדיות שהשתתפו בדיון. הן טענו, במידה לא מבוטלת של צדק, שהמגבלה הזו נכונה לכל אימא, והאימהות מהמגזר שלהן לא יוצאות מן הכלל.
כשזה מגיע לגברים חרדיים יש, כאמור, גם את הטיעון של חוסר ההשכלה האקדמית וההכשרה. לדברי ח"כ מקלב, התנאי הזה לא צריך להיות היחיד לקבלה לעבודה. הוא הציע לעודד ולהרחיב את הלימודים המקצועיים לבני ובנות המגזר החרדי, ואמר כי יש מספיק מקצועות בהיי-טק שאינם מחייבים תואר מהנדס ושניתן לבצע אותם אחרי תקופת הכשרה מסוימת. ח"כ מקלב לא חסך ביקורת מהממשלה בנושא זה וציין שמה שהיא צריכה לעשות הוא לבצע את ההחלטות שהיא עצמה החליטה.
אלא שבסופו של דבר, הפתרון למצב נתון לא רק בידיים של המגזר החרדי והממשלה, כי אם גם של התעשיה. ח"כ לשעבר פרופ'
עמנואל טרכטנברג אמר פעם כי יותר מאשר החרדים צריכים את ההיי-טק, הענף זקוק להם - והוא צודק. נוצרה פה אנומליה, שבמסגרתה, במקום שחברות יחפשו את הפתרון למצוקת כוח האדם מתחת לפנס, ויביאו למימוש הפוטנציאל של בני ובנות מגזרים שיש להם תת-ייצוג בענף, יותר ויותר מהן מוציאות עבודות לחו"ל ומפרנסות מהנדסים בניכר. זאת, בגלל סיבות שרובן אינן נכונות, בעיקר תדמית וסטיגמות לא מוצדקות.
למרבה הצער, הממשלה מעלימה עין ממציאות זו, ולא מפעילה מנופים שיש בידיה כדי לגרום למעסיקים לנסות ולבדוק את הפוטנציאל שקיים, למשל, בבני ברק, במודיעין עילית ובשכונות החרדיות בירושלים. צודק ח"כ מקלב באמרו שהמוטיבציה של החרדים להשתלב בהיי-טק קיימת ועל התעשיה להיות פתוחה יותר ולהרים את הכפפה, קודם כל למען העתיד שלה. יש לקוות שהקריאה הזאת תיפול על אוזניים קשובות.
