ביום עדותה השני העידה פאינה קירשנבאום על נסיעותיה לחו"ל שנעשו על חשבונם של גופים פילנתרופיים למטרות התרמה וגיוס דעת קהל בקהילות יהודיות. קירשנבאום לא הכחישה את הנסיעות ולא את הצטרפותם של בני משפחתה לחלק מהנסיעות הללו. להפך, היא אף הוסיפה שתי נסיעות שלא צוינו בכתב האישום.
למרות יחסו הקשוח של השופט, שהעיר לה על אופן דיבורה ("גברת קירשנבאום, כשאני מדבר את לא נכנסת לדברי", קירשנבאום ערערה על הפליליות המיוחסת לה על-ידי התביעה בהקשר לנסיעותיה. היא טענה שמדובר בתופעה נרחבת ביותר של שרים וחברי כנסת ישראלים שנוסעים לחו"ל במימון שאינו ממשלתי בהזמנת גופים שונים, משתתפים במסיבות של בעלי הון יהודיים לשם השגת תרומות לעמותות ולקרנות.
השופט
ירון לוי, כך נדמה, התפלא שקירשנבאום אינה מכחישה את עובדת נסיעותיה עם מלווים. הוא שאל אותה: "גם היום היית עושה אותו הדבר?", וקירשנבאום השיבה בטון בוטח: "ברור". היא שבה וטענה כי בנסיעותיה עם מלווים מבני משפחתה לא הפרה שום כלל מכלל הנסיעות של שרים וסגני שרים, ושל חברי כנסת. מול מה שנראה כהבעת ספק וחוסר אמון מצד השופט, היא ציינה בהבעת ביטחון עצמי שהיא לא הפרה את ההוראות והנהלים הנהוגים בוועדות הכנסת ובוועדות משרדי הממשלה שנועדו לבדוק את הנסיעות של שרים וסגני שרים לחו"ל. ביטחונה בצדקתה היה כל כך גדול שהיא לא היססה לציין בפני השופט נסיעות דומות עם מלווים דומות לזו שלה, שנעשו על-ידי
אביגדור ליברמן ו
דני דנון.
קו ההגנה של קירשנבאום, בנושא זה לפחות, הסתמן בבירור בבית המשפט: היא עשתה מה שעשו ועושים כולם: שרים, סגני שרים וחברי כנסת נסעו לחו"ל במימון שאינו ממשלתי, על חשבון כל מיני גופים, עם מלווים ובלי מלווים ועד כה לא הועמדו על כך לדין.
הטענה הזו של קירשנבאום אינה יכולה שלא להציף כמה וכמה מקרים שהעיתונות געשה על נסיעות לחול של פוליטיקאים, ובהקשר זה ממש תבקש להביא קטעים מדוח
מבקר המדינה 2014 בעניין "נסיעות שרים וסגני שרים לחו"ל":
מהנתונים שאסף משרד מבקר המדינה עלה כי ממרס 2003 ועד יוני 2011, כיהנו 86 שרים וסגני שרים, והם נסעו 1.194 נסיעות בתפקיד לחו"ל. לפחות 28% מכלל הנסיעות היו במימון שאינו ממשלתי: 90 נסיעות (8%) מומנו בידי ממשלות זרות, ו-240 נסיעות (20%) - בידי ארגונים יהודיים, בינלאומיים ואחרים.
בדברי הסיכום כתב המבקר: "השתתפותם של שרים וסגני שרים בפעילויות במדינות העולם דרושה, בין היתר, לשם יצירה ושמירה של קשר מתמיד עם מנהיגות העולם, הסברה מדינית, יצירה והידוק של קשרים עם ארגונים בינלאומיים ושמירה וחיזוק של הקשרים עם ארגונים יהודיים ועם תפוצות העם היהודי. עם זאת, נסיעות של שרים וסגני שרים לחו"ל בכלל ואלה הממומנות על-ידי גורמים שאינם ממשלתיים בפרט, מחייבות תשומת לב מיוחדת והקפדה על סדרי מינהל תקין ועל נורמות ציבוריות ראויות".
המבקר ציין כי הנוהל שקבע בשנת 2010 משרד המשפטים "אינו מסדיר באופן מלא והולם את כלל הנושאים הכרוכים בנסיעת שר או סגן שר לחו"ל במימון שאינו ממשלתי, ואף יש בו הוראות הניתנות לפרשנות בדרכים שונות" וקרא כבר אז לתיקון הנוהל.