"דרושה מוכרת בעלת ניסיון" – שילוט שכולנו רגילים לראות. ואם לא ניסיון, אזי לפחות ידע כללי בתחום. ואילו כאשר מדובר במילוי משרה בשירות הציבורי, יש דרישות סף ברורות שמהן אסור לסטות, ולעיתים קרובות נדרש לכל הפחות תואר אקדמי בתחום רלוונטי. המקום היחיד בו לא צריך ניסיון, ידע והשכלה – הוא ברמות הגבוהות ביותר של הנהגת המדינה: חברי כנסת, שרים וראש הממשלה.

וזה לא רק אצלנו. בכל המדינות הדמוקרטיות אין דרישות סף כאלו, וטוב שאין. הזכות לבחור ולהיבחר היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואין להגביל אותה אלא כאשר מדובר בעבריינים או במי שחותרים תחת יסודות הדמוקרטיה. אלא מאי? ניתן היה להניח, שהציבור יחפש מנהיגים לכל הפחות באותה רצינות בה הוא מחפש שרברבים. אבל זה לא קורה, ושוב: לא רק אצלנו.

ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הייתה רק שרת הפנים וכעת מוטל עליה לממש את הברקזיט. עמנואל מקרון היה רק שר הכלכלה וכעת הוא מופקד על כל ענייניה של אחת המדינות החשובות בעולם. לג'סטין טרודו לא היה אפילו ניסיון מועט שכזה לפני שנבחר לראש ממשלת קנדה. על דונלד טראמפ לא נרחיב את הדיבור. וגם לא מדובר בתופעה חדשה: ברק אומבה היה סנאטור ארבע שנים, דייוויד קמרון לא היה בכלל שר, פרנסואה הולנד היה פוליטיקאי מקומי.

ובכל זאת – אותנו מעניינת ישראל. עם כל הכבוד, תפקיד הרמטכ"ל אינו מכשיר לשמש כראש ממשלה. הרמטכ"ל עצמו מתמנה רק לאחר שירות צבאי ארוך ומגוון, כולל תפקידי שטח ומטה. הוא כמובן מבין בביטחון, אבל לא בהשקה שלו עם כלכלה ויחסי חוץ. והוא חף מכל ידע וניסיון בענייני תקציב, רווחה, דת ומדינה, בריאות ועוד ועוד. לצד שלישיית הרמטכ"לים של כחול-לבן יש לנו שר אוצר לשעבר, שלא היה יכול להתקבל לעבודה במשרדו-שלו בשל העדר כישורי מינימום.

ראש הממשלה הטוב ביותר בהיסטוריה העולמית היה וינסטון צ'רצ'יל, שלפני כן כיהן כשר הצי ושר האוצר ושר הפנים. אתם יודעים מה? אל תהיו צ'רצ'ילים. תהיו פקידים מדרג ב'. תעמדו בדרישות סף הגיוניות של ידע, ניסיון והשכלה. כי מגיע לנו ראש ממשלה הכשיר לתפקידו לפחות כמו שרברב.

תראו את מי מגייסים בתקשורת להגיב על החשדות נגד בנימין נתניהו: את אהוד אולמרט ואהוד ברק. הראשון הורשע בקבלת שוחד, במרמה והפרת אמונים ובהדחת עד. הוא ניצל בעוד שיניו מהרשעה בשוחד גדול פי עשרה, רק משום שהדחת העד (שולה זקן) הצליחה לו. זה האיש שכתב 200 עמודים של שקרים והכפשות, כולל נגד שופטים ותובעים, בניסיון לטהר את שמו.

השני גייס מאות אלפי דולרים דרך עמותות בצורה בלתי חוקית, אך התיק נגדו נסגר בנימוק ש"החוק חדש". בביתו הועסקה עובדת זרה בלתי חוקית, ואיכשהו הוא הצליח לא לדעת על זה דבר. הוא גם קנה מגרש בכפר שמריהו ב-1.2 מיליון דולר בפרק הזמן שבין היותו רמטכ"ל ושר לבין חזרתו לפוליטיקה. והוא גם הפך למיליונר אחרי שפרש מהחיים הפוליטיים, כולל בקבלת 2.3 מיליון דולר ללא הסבר מקרן וקסנר.

אני לא מצפה משני אנשים כאלה להבין שהם דרים בבית זכוכית ולפיכך אל להם להשליך אבנים. אני כן מצפה מאמצעי תקשורת שלא לתת במה לאנשים כאלה כמגיבים על חשדות שטרם הוכחו. אבל אני מצפה ליותר מדי; הרי המטרה – להפיל את ביבי – מקדשת את האמצעים. אז אולי לפחות תדייקו בכיתובים מתחת לשמותיהם. "אהוד אולמרט: מומחה לשחיתות"; "אהוד ברק: מומחה להתחמקות מפלילים".

בשבוע שעבר מתחתי כאן ביקורת על התנהגותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' בדיון בבג"ץ על פסילתו של מיכאל בן-ארי. ציינתי, כי למרות שאני חבר בבית היהודי – המפלגה לצידה מתמודד סמוטריץ' – התנהגותו גורמת לי להתלבט האם לבחור בה. בתגובה שלח סמוטריץ' הודעה קולית לעמיתי עידן יוסף, וזו לשונה: "תגיד לו שחבל שהוא לא דיבר אתי. הוא לא היה שם, זה נורא נחמד שהוא מפרש אותי בלי לדבר אתי, אבל אם זו רמת ההגינות שלו – אז הוא מוזמן ללכת להצביע לימין החדש, זה מצוין".

אני לתומי חשבתי, שערב בחירות פוליטיקאים רוצים לשכנע בוחרים להצביע בעדם, במיוחד אם מדובר במי שכבר מזוהים איתם. הרי מספיק קשה לשכנע מצביעים חדשים, אז לוותר על מי שחבר במפלגה השותפה לרשימה שלך? אבל מה אני מבין. מאחר שמתחתי ביקורת על סמוטריץ' (תוך הסתמכות על פרוטוקול בית המשפט העליון), הקול שלי כנראה כבר לא מספיק טהור בשבילו.

תגידו לי מה אתם חושבים על הכותרת הבאה, ליום עיון באוניברסיטה העברית: "מאתיופיה למגדל השן". אני מבין שמדובר בכנס שיעסוק בדרך שעברו עולים מאתיופיה ובהצלחתם להגיע לעולם האקדמי. אני גם מבין, שזה מיועד לשבח את מי שהתגברו על מכשולים לא פשוטים – בעיות השכלה, העדר מסורת אקדמית במדינת מוצאם, חבלי קליטה, התנשאות וגזענות – ומצאו את מקומם באקדמיה הישראלית, שהיא באמת אחת מן המפוארות בעולם.

לא זה מה שחשבה היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים. "נעשתה פנייה למארגני האירוע באופן דיסקרטי, בטענה שהכותרת של האירוע מייצגת סטודנטים יוצאי אתיופיה באופן סטריאוטיפי" – לשון הדוח השנתי של היחידה, שפורסם השבוע. התוצאה הייתה: "על-רקע הביקורת שהועברה למארגנים, בחרה האוניברסיטה לבטל את האירוע".

הבנתם מה קרה? בגלל איזושהי רגישות-יתר חסרת בסיס (בסך-הכל ציינו את הארץ שממנה באו), משרד המשפטים התערב. וכדי שלא לחטוף כותרות צדקניות בתקשורת, החליטה האוניברסיטה לוותר על כל העסק. וכך ירדה לטמיון הזדמנות להראות שאין גזענות, שכל אחד יכול להתקדם, שצבע העור לא קובע ושהמוצא לא משנה. בשפת הכדורגל היינו אומרים שזה היה שער עצמי מרהיב בין החיבורים.

כבר יצא לי לספר על סניף מגה הסמוך למקום מגורי, שבעיני סימל היטב את הסיבות לקריסתה של הרשת, ובראשן: התחושה לפיה הלקוחות רק מפריעים לעובדים. המעבר לרשת יינות ביתן שיפר את המצב, אבל הרגלים ישנים קשה לשנות. השבוע ביקשתי מאחת הקופאיות לבדוק האם בקבוקי יין נמכרים במבצע. תשובתה הייתה, שהיא תעשה זאת רק בעת עריכת החשבון. הסברתי שאני רוצה לדעת מראש, לפני שאסחב עם שלושה בקבוקים. בתגובה, היא הצביעה על מדף היינות ואמרה שזה לא כל כך רחוק מהקופה, אז לא נורא.

ומה תגידו על מעדניית הנשיא בירושלים, סמוך למשכן נשיאי ישראל? בשבוע שעבר ראיתי שם עוגה ללא שם היצרן, ורציתי לדעת האם היא כשרה. שאלתי את הבעלים היכן נאפתה. תשובתו: "אני לא מבין את הדתיים האלה. תשאל את מה שאתה באמת רוצה לשאול – איזה הכשר יש לזה. אבל הדתיים צריכים לשאול בצורה כזאת". ובכן, חברי הדתיים, אל תיכנסו לשם כדי שלא תקבלו נזיפה. ובעצם, לכל הלקוחות הפוטנציאליים – היזהרו בשאלותיכם.

לפני מספר שנים כתב הרב ד"ר צחי הרשקוביץ פרודיה תורנית לפורים, ובה תהה כיצד ייתכן שספר בתנ"ך קרוי "מגילת אסתר" – גם בלשון נקבה ועל שמה של אישה. אין זאת אלא שמדובר בשיבוש של הרפורמים, קבע, ובעצם השם האמיתי הוא "מגיל מרדכי". וכמו תמיד, המציאות עולה על הדמיון והאמת גוברת על ההומור.

הסתכלו היטב על התמונות המובאות בשולי המדור. הן לקוחות מתוך מגילת אסתר שהפיץ ארגון החסד פעמונים. על-פי שמות הרבנים התומכים בו, כפי שהם מופיעים בסוף המגילה, הארגון מזוהה עם הציונות הדתית: הרב יעקב אריאל, הרב מיכה הלוי, הרב שמואל אליהו, הרב דוד סתיו, הרב בני לאו. אבל את המגילה הזאת הדפיסו בביתר עילית, מעוז חרדי, והיה צורך לבצע התאמות.

כתוצאה מכך, דמותה של אסתר כמעט ואינה מופיעה (כולל בציור לפסוק "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב") או שהיא מופיעה בצדודית רעולה. למדפיס הרוצה לשמור על טוהר נפשם של המשתמשים במגילה, אין שום בעיה להראות את המן. אבל אישה יהודייה שהצילה את כל עם ישראל – טפו, טפו.