לידת הדמוקרטיה

בואו ננסה להציג את השאלה הכי משוגעת והכי קיצונית עלי אדמות: למה אסור לרצוח? והרי גרעין הקיום האנושי תלוי ועומד מעודו על הקונספט הזה: החזק עוקר את החלש למלא את מקומו. המושג הזה הוא עמוד התווך שעליו עומדת האבולוציה האנושית, ובמלחמות כמו במלחמות החזק מנצח ומכחיד את החלש ולמה איפא אסור ליחיד לרצוח.

התשובה פשוטה: הקבוצה האנושית התכנסה והחליטה פה אחד לאסור את הרצח. כך גם החליטה כי אסור לגנוב, לפגוע, להשיג גבול, לרמות ולאנוס. אלה הם החוקים והמשפטים שנחקקו מאז ידע האדם את עצמו; אין חברה מאורגנת שלא הנהיגה את החוקים הבסיסיים האלו ובזאת הבטיחה חיי חברה מסודרים כך שאדם יוכל לחיות ליד חברו בשלום. באו 'הוגה-דעות' והרחיבו את יריעת 'טובת הכלל' ואת החוקים הנגזרים ממנה ומעתה לא רק אסור לשקר כי אם אסור להכלים, לגנוב דעת, לדבר עוולה ולהשמיץ. אלה הם התקנות והחוקים המודרנים התרבותיים, וברי לכל איפא כי חוקים אלה חוקי יסוד הם שנחקקו לטובת החברה ורווחתה.

בשלב מסוים בהיסטוריה האנושית הגיחו לאוויר העולם עצמים רוחניים שונים, לבשו את דמות 'הוגה-דעות' ויצרו גישה דתית אמנותית המבוססת על מציאות תאולוגית מטאפיזית. אף הם ירחיבו את יריעת 'טובת הכלל' והחוקים הנגזרים ממנה; כך נוצרו הדתות ובכללן היהדות שבעקבותיה נוצרו עוד מספר דתות מונותאיסטיות כנצרות וכאיסלאם, והחוקים של 'טובת הכלל' פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאוד ותמלא הארץ אותם. אמור מעתה כי טובת הכלל והפרט היא להאמין בדת זו ולא אחרת, להשתחוות לפסל זה לא אחר, או להאמין בנביא זה ולא אחר - אחרת 'טובת הכלל' תתערער, והפרט חייב, איפא, לטובתו ולטובת הכלל לקבל על עצמו את דת החברה והלכותיה. מיליוני אנשים נהרגו על 'טובת הכלל' ומפעל הדתות שנוצר תחתיה, כאשר עמדה לפרט אפשרות אחת משתיים: האמן בדת הזו או תמות. כך מכר האיסלאם את דתו בחרב וכך הנצרות והאינקוויזיציה, בעוד היהדות הוצגה לעולם בגדר של המלצה שאף מערימה קשיים על המבקש להימנות עליה.

'טובת הכלל' לא עצרה במוטיב הדתות והתפשטה גם למוטיבים אחרים. כך התפתחו שיטות כלכליות-חברתיות ונוצרו אידיאולוגיות הסוציאליזם והקומוניזם השואפות בבסיסם לשוויון, ואף אידיאולוגיות אלו הפכו במהרה לדתות לכל דבר ועיקר ועל מזבחם מתו מיליוני אנשים חפים על לא עוול בכפם, אשר לרוע מזלם נולדו בזמן ובמקום הלא נכונים בעליל.

אינני יודע מתי נולד הרעיון הדמוקרטי, יש שאומרים כי נולד באתונה של יוון העתיקה, אולם יש לי בסיס טוב להניח כי הרעיון הדמוקרטי נולד מתוך מחסור וכצורך לדבר נחוץ. 'טובת הכלל' כפי שאני מבין אותה היא לא כ'טובת הכלל' כפי שאתה מבין ומעריך. לכל אדם ערכים ומידות משלו. לכל אדם שיעורים והיקפים משלו. קשה מאוד לאתר ולקבוע את המכנה המשותף לכל ערכי האנשים עלי אדמות. אשר על כן הערכים היחידים שיכולים להיות משותפים למשפחת האדם, הם החוקים והמשפטים המינימליים שהקבוצה האנושית זקוקה להם בשביל לחיות ביחד, כגון לא לגנוב, לפגוע, להשיג גבול, לרמות, לאנוס, להעליב, להשמיץ... כל יתר הערכים והתקנות שנוצרו סביבם, אינם יותר מרעיונות בעלמא שלא יכולים להימנות על הערכים המשותפים, ועל כן אין בכוחם לחייב שום פרט בקבוצה.

הרעיון הדמוקרטי נולד איפא בשביל לנתק את חבילת הערכים הנחוצים לחיים המשותפים של הקבוצה האנושית, מערכים ותקנות שנכנסו מהדלת האחורית של 'טובת הכלל', והתחזו לערכים אוניברסליים הנחוצים לחיי חברה משותפים.